ערר פנימי רשות האוכלוסין

רשות האוכלוסין וההגירה אמונה על הסדרת מעמדם החוקי של אזרחים, תושבים או זרים, ומחזיקה בסמכות בין היתר להסדרת מעמדם של עובדים זרים בישראל, תיירים, בני או בנות זוג זרים וילדיהם.

בקשות לרשות מוגשות על פי רוב בהתייצבות פיזית או באמצעות המערכת המקוונת שמפעילה הראשות, והיא בוחנת בקשות אלה ומחליטה על קבלתן או דחייתם.

לעיתים ישראלים אשר מנהלים חיי זוגיות עם אזרח זר, או אזרחים זרים אשר מבקשים להסדיר את מעמדם מכל נוהל שהוא, עלולים לא פעם להיתקל בדחייה ותשובות שליליות מול משרד הפנים.
במידה שהוגשה בקשה להסדרת מעמד לרשות האוכלוסין וההגירה וזו סורבה, זכאי המבקש להגיש ערר פנימי אחד בלבד בכתב על ההחלטה.

אך חשוב לדעת כי דחיית הבקשה אינה סוף פסוק, במובן מסויים היא רק תחילתה של דרך,
וחשוב שתהיו מודעים לדבר הבא: במרבית ההליכים המתנהלים ברשות האוכלוסין וההגירה ישנה זכאות להגשת ערר פנימי, וזאת עוד טרם הפניה לערכאות שיפוטיות. 

תוכן עניינים

מהו הערר הפנימי וכיצד מגישים אותו?

את הערר על החלטתו של פקיד רשות האוכלוסין וההגירה יבחן גורם בכיר יותר ברשות. כך למשל ערר על החלטה של סגן מנהל הלשכה יועבר לבחינת מנהל הלשכה. ערר על החלטת מנהל הלשכה אמנם יוגש באותה הלשכה בה ניתנה ההחלטה אך יועבר להכרעת מנהל המרחב או ראש הדסק במטה רשות האוכלוסין. 

בעל התפקיד אשר דן בערר יעבור על המסמכים והטענות שמפורטות בו ויקבל החלטה, האם לסטות מההחלטה הראשונית או להותירה כפי שהיא.

ערר פנימי רשות האוכלוסין יש להגיש בתוך 21 יום פיזית בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה בה ניתנה ההחלטה. ניתן לגשת לעמדת המודיעין ואין צורך בדרך כלל בתור הרגיל. לאחר הגשת הערר יש לקבל חותמת נתקבל עם תאריך ההגשה וכן שם הפקיד שנטל את הערר. חשוב מאד לשמור את האסמכתא להגשה. 

חשוב מאד להדגיש: ערר שהוגש לאחר 21 יום ממועד קבלת ההחלטה לא יידון, ולכן חשוב מאד להקפיד על זמנים.   

שימו לב. ככל שהיקף הערר אינו עולה על 10 עמודים, ניתן להגיש את הערר בפקס ללשכה שקיבלה את ההחלטה עליה עוררים. את הפקס ניתן למצוא בתחתית הבקשה או באתר הרשות. גם תחת חלופה זאת נמליץ לשמור היטב את אישור הפקס. 

הגשת ערר אינה גוררת תשלום אגרה. 

יש לשים לב שהערר אכן התקבל בלשכה ושהפקיד טבע את החותמת "נתקבל", או לשמור את אישור הפקס.

מה החשיבות של ערר פנימי ומה לצרף לערר?

הערר הפנימי הוא השלב האחרון המתנהל מול משרד הפנים עצמו, ולפיכך זהו השלב האחרון בו ניתן להוסיף מסמכים רלוונטיים לבקשה, ולכן יש לצרף לערר הפנימי את כל המסמכים שחשוב שיעמדו בפני משרד הפנים לצורך קבלת ההחלטה. זה שלב חשוב ביותר, שנמליץ שלא לזלזל בו, שכן סירוב בשלב זה מצריך פניה לערכאות שיפוטיות והגשת ערר לבית הדין לעררים.
המסמכים הללו הם גם אלה שיעמדו בבסיס ההליך המשפטי אם יהיה בכך צורך. 

לכן יש להביא ראיות ומסמכים רבים ככל האפשר על מנת לשכנע את רשות האוכלוסין לבטל את הסירוב לבקשה ולא להסתפק במכתב בלבד. 

בהקשר זה נדגיש: לא ניתן לדלג על הערר הפנימי ולהגישו ישירות לבית הדין לעררים. יש לעבור בכל התחנות במסגרת הדרישה למיצוי הליכים.

אנו נרצה לצרף את כלל המסמכים הרלוונטיים כבר בשלב ערר פנימי  רשות האוכלוסין, ולטעון את הטענות בצורה הטובה ביותר. בשלב זה נוכל לטעון טענות עובדתיות החולקות על קביעת העובדות בהחלטה, טענות מנהליות הנוגעות להגינות וביצוע הליך הראשוני או טענות משפטיות הנוגעות לאי עמידה בדרישות החוק והפסיקה.

חשיבות הערר הפנימי גבוהה ביותר, והגשתו לאחר הכנה יסודית, מעמיקה ומקיפה יכולה לחסוך הליך משפטי יקר וארוך. לכן, מומלך להיוועץ עם עורך דין בסמוך לסירוב הבקשה וטרם הגשת הערר הפנימי. עורך דין שעוסק בתחום יוכל לוודא שכלל המסמכים הרלוונטיים נמצאים ולהנחות אילו מסמכים נוספים נדרשים. המסמכים הללו ישמשו אותנו גם בהמשך במידה ויהיה צורך לפנות לבית הדין לעררים או לבית המשפט.

נימוקי הערר הפנימי 

הדבר משתנה מאד ממקרה למקרה אך ניתן לחלק את הטענות בערר לקבוצות:

  • טענות עובדתיות – החולקות על הקביעות בהחלטה
  • טענות מנהליות – הנוגעות להגינות ההליך 
  • טענות לאי עמידת ההחלטה בדרישות החוק והפסיקה. 

נמליץ טרם הגשת ערר פנימי למשרד הפנים ובהקדם האפשרי להיוועץ בעו"ד, זאת לצורך גיבוש אסטרטגיה נכונה, לצורך קבלת המסכים ממשרד הפנים והמצאת המסכים הנוספים הנדרשים וכן מנת לכתוב ולהגיש ערר הנוגע בכל הנושאים הנדרשים. 

שימו לב: פניה לעורך דין בשלב זה יכולה לחסוך הליכים משפטיים עתידיים, זמן ולא מעט הוצאות נלוות.  

 

האם תמיד ניתן להגיש ערר פנימי?

לא. לא ניתן להגיש ערר פנימי על כל החלטה של רשות האוכלוסין וההגירה. ישנה רשימת נושאים עליהם ניתן להגיש ערר פנימי וביניהם: החלטות בנושא כניסה לישראל, הרחקה מישראל, אשרת תייר, איחוד משפחות, רישום ילדים, בקשות מקלט, עבודה ולימודים, זיקה לחוק השבות, התאזרחות, תושבות, מחוסרי אזרחות, והחלטות הנוגעות לנסיבות הומניטריות אחרות.

איך יודעים האם ישנה אפשרות להגיש ערר פנימי או לא? פשוט הסתכלו בתחתית ההחלטה. על פי רוב תפרט רשות האוכלוסין וההגירה מהי הדרך לערור, לערער או לעתור כנגד ההחלטה שהתקבלה.

 

מה עוד אתם צריכים לדעת על הערר הפנימי? 

חשוב מאד לדעת שיש לכם זכות לקבל את המסמכים הרלוונטיים לצורך גיבוש והגשת הערר. כך למשל אם משרד הפנים דחה בקשה להסדרת מעמד של בני זוג בשל סתירות שעלו בראיונות, מומלץ מאד לקבל את פרוטוקולי הראיונות. 

עיון בפרוטוקולים פעמים רבות יכול ליישב את הסתירה או להראות כי זאת כלל לא התקיימה. 

 אך יש לשים לב, הגשת בקשה לקבלת המסמכים אינה דוחה את המועד להגשת הערר. כיוון שניתן לעשות זאת תוך 21 יום בלבד יש להזדרז ולקבל את המסמכים.  

מה ניתן לעשות אם הערר הפנימי נדחה?

ככל שהערר הפנימי נדחה, אין באפשרות המבקש להגיש ערר פנימי נוסף. אך החוק מאפשר הגשת ערר לבית הדין לעררים בתוך 30 ימים מיום קבלת מכתב הדחייה של הערר. בשלב זה, להבדיל משלב הערר הפנימי, העניין יוצא מידי הרשות ומועבר לערכאה שיפוטית ייעודית המתמחה בענייני הכניסה לישראל. בית הדין לעררים אינו כפוף לרשות והוא מחוייב לפסיקות ותקדימים של בתי המשפט המנהליים ולבג"צ.

נדחה לכם הערר הפנימי? יש עוד מה לעשות! 
על הליך הערר לבית הדין ניתן לקרוא כאן.

לסיכום

הערר הפנימי מהווה שלב גורלי ואחרון מול רשות האוכלוסין וההגירה, ככזה חשיבותו רבה ויש להגישו לאחר הכנה, איסוף וכתיבה שנעשו באופן מקיף ויסודי. הערר הפנימי יכול להפוך החלטה על פיה ולחלופין להכין את הקרקע לקראת הדיון המשפטי וככזה נמליץ לגשת אליו בכל הרצינות הראויה.

דילוג לתוכן