הזכות לחיי משפחה היא זכות חוקתית הנובעת באופן ישיר מכבוד האדם. מדינת ישראל מחויבת לזכות זו ולכן מקנה זכאות למתן מעמד בישראל לבני זוג זרים לאזרחים ישראלים. הזכאות למעמד קבע בישראל לבן הזוג הזר אינה אוטומטית, אלא כפופה להליך ארוך ובדיקה מעמיקה מצד משרד הפנים לצורך הסדרת מעמד ידועים בציבור.
בתי המשפט בשורה של פסיקות קבע כי חיי משפחה אינם מוגבלים אך ורק לקשרי נישואין, וכי גם קשרים של בני זוג ידועים בציבור זכאים להגנת המדינה ולמתן מעמד לבן הזוג הזר. למרות זאת קיימים מספר הבדלים בין ההליך שיעבור זוג נשוי לבין ההליך שיעברו בני זוג ידועים בציבור.
ראשית נבין מיהם "ידועים בציבור"
ההגדרה אינה מופיעה בחוק, אך לאורך שנים גובשה בפסיקת בתי המשפט. בני זוג ידועים בציבור הם בני זוג שאינם נשואים, אך מקיימים מערכת יחסים זוגית בלעדית אחד עם השניה. לצורך הכרה בסטטוס המיוחד בפני משרד הפנים על בני הזוג להתגורר יחד תחת קורת גג אחת ולנהל משק בית משותף. בבחינתו יברר משרד הפנים אם בני הזוג שעומדים לפניו מנהלים קשר זוגי יציב והאם הם מוכרים בקרב משפחותיהם ומכריהם כבני זוג. הבדיקה נעשית על מנת לוודא שלא מדובר בזוג פיקטיבי אשר מטרתו היחידה היא להסדיר את מעמדו של הזר בישראל.
יש לא מעט מקרים בהם בן הזוג הזר שוהה מחוץ לישראל, במדינת המוצא שלו, ולכן התנאי של מגורים משותפים לא יתקיים בתחילה. במקרים הללו יבחן משרד הפנים את שאר האינדיקציות, ומרגע שתאושר כניסתו של האזרח הזר לישראל, יבדקו גם המגורים תחת קורת גג אחת.
הסדרת מעמד של זר ידוע בציבור
עוד לפני שמתחילים בהליך הסדרת מעמד ידועים בציבור יש לאסוף את המסמכים הנדרשים לטובת פתיחת ההליך.
הנוהל כולל רשימה מדוקדקת של מסמכים משני סוגים. הסוג הראשון הוא מסמכים להוכחת כנות קשר ומרכז חיים בישראל כגון תמונות זוגיות, מכתבי מכרים המעידים על כנות הקשר, התכתבויות לאורך שנים, תדפיסי בנק, תלושי שכר, חשבונות ועוד. לצד מסמכים אלו נדרשים מסמכי מקור מתורגמים ומאומתים ממדינת בן הזוג הזר וביניהם תעודת מצב אישי המעיד כי בן הזוג הזר פנוי למערכת היחסים הנוכחית, היעדר רישום פלילי, תעודת לידה וככל הנדרש תעודת שינוי שם.
אנו נמליץ כבר בשלב זה להיעזר בעורך דין הבקיא בהליך הסדרת מעמד ידועים בציבור וזאת על מנת להכווין אילו מסמכים נדרש בן הזוג הזר להביא בנסיבות חיים שונות, למשל במצב של אזרחות כפולה, גירושין, רישום פלילי, שינוי שם, היותו נשוי לאדם אחר ועוד. כן יוכל עורך הדין לסייע בהבנת הליך אימות המסמכים בין אם מדובר באימות אפוסטיל ובן אם נדרשת שרשרת חתימות ואפילו שרשרת חתימות עם מדינה שלישית במקרים בהן אין שגרירות ישראלית במדינת המוצא של הזר.
הגשת בקשה מקוונת של בני זוג לצורך הסדרת מעמד ידועים בציבור
לאחר איסוף מלוא המסמכים, נדרשת הגשת בקשה מקוונת לצורך הסדרת מעמד ידועים בציבור בצירוף המסמכים שנאספו. הגשת בקשה זאת כרוכה בתשלום אגרה.
בשלב זה תבחן הבקשה על ידי משרד הפנים שיבדוק האם כלל המסמכים הועלו כנדרש, ככל שישנו חוסר יתבקשו בני הזוג להשלים מסמכים בתוך 45 ימים.
עוד יבדק רקעו של האזרח הזר ובין היתר שהות שלא כדין בישראל, הרחקה מישראל או סירוב כניסה לארץ. גם הרקע של האזרח הישראלי יבדק. עוד יבחנו: מצבם האישי של שני בני הזוג והאם יש מניעה בטחונית או פלילית לאישור הבקשה.
ככל שבשלב זה יימצא שהמסמכים מעידים על קשר פיקטיבי או שאינם משכנעים מספיק, רשאי יהיה ראש צוות אשרות בלשכה לדחות את הבקשה על הסף, וזאת עוד טרם פגשה הלשכה את בני הזוג פנים אל פנים. משכך אין להקל ראש באיסוף המסמכים והגשתם, וכאמור מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה התחום.
הצגת מסמכי מקור
לאחר שלב הגשת הבקשה לצורך הסדרת מעמד ידועים בציבור, יזומנו בני הזוג לפגישה לצורך הצגת מסמכים. בני הזוג ידרשו להגיע עם מסמכי המקור ממדינת המוצא, המאומתים והמתורגמים, וכן יידרשו מסמכים נוספים להצגה. ככל שהוצגו כלל המסמכים הנדרשים ינתן מועד בו ערך לבני הזוג ראיון.
ראיון לבחינת כנות הקשר
הראיון יערך לכל אחד מבני הזוג בנפרד. אם בן הזוג הזר נמצא בישראל יערכו הראיונות אחד אחרי השני. ככל שבן הזוג הזר שוהה בחו"ל תערוך לו הקונסוליה את הראיון באותו המועד בו בן הזוג הישראלי יתושאל בישראל.
בראיונות הרשות תנסה לברר את טיב וכנות הקשר הזוגי.
לא פעם ראיונות אלו מלווים בשאלות חטטניות, ספציפיות ומכשילות, ובאווירה מעט מלחיצה, ולא מעט זוגות כנים ואותנטיים עלולים להיכשל בשלב זה. בין השאלות ידרשו בני הזוג לספר על בני המשפחה אחד של השניה, תחביבים ובילויים משותפים, סיפור היכרותם, אורחות חייהם ומגוריהם.
ההליך המדורג
ככל שבני הזוג עמדו בריאיון בהצלחה, יחל הליך מדורג בן 7 שנים בעניינם עד למתן מעמד קבע לבן הזוג הזר. בתקופה זו יזכה בן הזוג הזר לאשרה זמנית המוגבלת לשנה בכל פעם, כאשר חידושה תלוי בבחינה מחודשת של טיב הקשר ובראיון שנתי מול רשות האוכלוסין וההגירה. לאורך כל תקופה זו רשאית רשות האוכלוסין וההגירה לבצע בדיקות לטיב הקשר ועמידה בתנאי נוהל משרד הפנים.
בסוף ההליך יזכה בן הזוג הזר לתושבות קבע בישראל.
קטין נלווה
עד לעת האחרונה האפשרות לצרף להליך קטינים שהם ילדיו של האזרח הזר מקשר זוגי קודם היתה שמורה רק לבני זוג נשואים. אך בפסיקה של בית המשפט נקבע כי יש לאפשר גם לבני זוג ידועים בציבור להסדיר את מעמד ילדיו של הזר בארץ. הסדרת המעמד כפופה להסכמת הורהו השני של הקטין להגירתו לישראל, ובקטינים שהם מעל גיל 15 היא כפופה להמצאותו של הקטין לצד הורהו הזר בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה.
נבהיר כי צירוף קטין נלווה מצריך הבאת מסמכי מקור גם של הקטין, וכי במקרים אלו עולה הצורך בליווי משפטי על אחת כמה וכמה בשל הקשיים הכרוכים בו.
ייעוץ משפטי
ייעוץ משפטי בהליך מעין זה אינו מותרות, מדובר בהליך הקשור קשר הדוק ליכולת לקיים חיי משפחה. הייעוץ המשפטי חיוני בפרט בפתח ההליך, בשלב איסוף המסמכים, בליווי לפגישות, בהכוונה בהתאם לנסיבות השונות ולראיות והמסמכים הנדרשים וכן בליווי בראיון הראשון.
ואולם מטבע הדברים כשמדובר בהליך כה ארוך בו נבחנת זוגיותם של המבקשים בשלבים שונים בהליך עלולות להתעורר בעיות אשר יצריכו הגשת ערר פנימי או אפילו יאלצו הגשת ערר לבית הדין לעררים.
מניסיוננו בקשתם של לא מעט מבני הזוג המנהלים זוגיות יציבה ואוהבת נפסלת מטעמים שונים. בני הזוג הללו מוצאים את עצמם מנהלים מאבק עיקש על בקשתם הבסיסית לחיות עם בן או בת הזוג שלהם בישראל. עורך דין אשר מכיר את ההליך על בוריו יוכל לחסוך לכם זמן, לעתים כסף על הליכים מיותרים בפני בתי המשפט השונים והרבה חרדה וכאב לב.
לייעוץ ללא התחייבות, אני מזמינה אתכם להשאיר פרטים בתחתית העמוד.