תפריט
מדינת ישראל חתומה על מספר אמנות בינלאומיות אשר מגדירות את זכויות של מבקשי מקלט ופליטים ובהתאמה את החובות של המדינות החתומות על האמנה. המרכזית ביותר מבין אלה, היא אמנת האו"ם לפליטים משנת 1951 בדבר מעמד הפליטים והפרוטוקול שלה מ-1967. מכשירים בינלאומיים אלה מבססים מסגרת משפטית מקיפה להגנה על פליטים, ואף שמים את היסודות להגדרה מיהו פליט.
מדינת ישראל כחתומה על אמנה זאת, נטלה על עצמה את המחוייבות לשמור על הזכויות וההגנות שהאמנה מעניקה לפליטים, ובין היתר לשמור עיקרון אי-ההרחקה, האוסר על החזרת פליטים לטריטוריה בה נשקפת סכנה לחייהם או לחירותם.
על מנת להיות מוכר כפליט בישראל, נדרש מבקש המקלט לענות על ארבעה תנאים:
תהליך בקשת המקלט בישראל הוא רב-צדדי ומחייב את המבקשים לנווט בנוף משפטי מעט סבוך. כך למשל מבקשי מקלט בישראל יהיו חייבים להגיש את בקשותיהם למשרד הפנים הישראלי. בקשות אלה צריכות להכיל מידע מפורט על הרקע של המבקש, הסיבות לבקשת מקלט וכל ראיה אחרת אשר תתמוך בבקשה שלהם. כמו כן הרשויות הישראליות יבקשו לבצע ראיון מסודר והערכה מדוקדקת, אשר תכלול תוקף תביעותיהם, הערכות רפואיות, קבלת עדויות וכמובן ראיון פרטני אשר יכול להתבצע מספר פעמים.
במקרים בהם בקשת המקלט נידחת, לפליטים קיימת הזכות להגיש ערעור. הליך הערעור כולל הגשת ראיות נוספות והצגת טיעונים לתמיכה בתביעת המקלט.כמו כן הליך הבקשה עלול לכלול לא אחת גם הליך של מעצר ושחרור של המבקשים, בו המבקשים עלולים למצוא עצמם במתקני כליאה מותאמים לכך.
מדינת ישראל כאמור היא צד לאמנת האו"ם לפליטים. משרד הפנים הוא הגורם האמון על בדיקת ובחינת בקשות המקלט והדבר נעשה באמצעות יחידת ה-RSD (Refugee Status Determination).
נוהל הטיפול במבקשי מקלט בישראל קובעת את אופן הטיפול בבקשות לפליטות אשר מוגשות כיום באמצעות אתר הרשות. לאחר הגשת טופס הבקשה ישלח למבקש המקלט זימון להתייצב בפני ממונה ביקורת הגבולות לצורך רישום. לאחר הליך הרישום והזיהוי ייערך ראיון לבחינת בקשת המקלט. לאחר ביצוע הראיון תדחה יחידת ה- RSD לא מעט מהבקשות אם בשל שיהוי בהגשת הבקשה, אם בשל היותה לא מבוססת על ראיות או אם בשל אי עמידתה בהגדרת האמנה.
סיבות דחייה נוספות הן בנוגע למדינות אשר ישנה חוות דעת לגביהן הקובעת שאין מניעה להחזיר אליה אזרחים, או בנוגע למבקשי מקלט שנקבע לגביהם שהם אינם אמינים.
אם נדחתה הבקשה בשל אף אחת מהעילות הללו היא תועבר לדיון במליאת הוועדה.
ההליך כולו ארוך ובמהלכו ניתנת למבקשי המקלט אשרה (ויזה) מסוג 2א5. המאפשרת אגד מצומצם של זכויות.
הוכחת המעמד ובפרט במדינת ישראל היא לא פעם מאתגרת במיוחד. מבקשי מקלט מתמודדים לעתים קרובות עם מכשולים שחורגים מהקריטריונים המשפטיים, זאת כאשר איסוף והצגת ראיות מהימנות לרדיפה עשויים להיות קשים, במיוחד כאשר אנשים הבורחים ממשטרי דיכוי פעמים רבות אינם חשופים למסמכים וראיות ובעלי גישה מוגבלת לתיעוד רשמי.
כמו כן מדינת ישראל נוטלת לעצמה לא פעם שנים רבות מאד על מנת לדון בבקשות המקלט, ובפרט הבקשות המוצדקות אשר מוגשות אליה. המתנה ארוכת שנים להכרעה בבקשת המקלט מובילה לשלילת זכויות מתמשכת מאדם אשר זכאי להיות מוכר כפליט.
לפסיקות ותקדימים בינלאומיים ישנה השפעה מסויימת על עיצוב גישתה של ישראל לענייני פליטים. החלטות של גופים בינלאומיים, כמו נציבות האו"ם לפליטים(UNHCR) או בתי משפט בינלאומיים, יכולות להשפיע על המדיניות וההחלטות של ישראל בנוגע למבקשי מקלט. ערכאות אלו משמשות לא פעם חיזוק לטענותיהם של הפליטים, החל מהצגת ראיות במקרה של מלחמה, הכרה בפליטים מאותה המדינה בארצות אחרות וכמובן חיזוק הטענות.
ככל שבקשת המקלט נדחית ניתן להגיש על ההחלטה ערר לבית הדין לעררים, אך חשוב לדעת: גם אם לא התקבלה החלטה בבקשה להכרה בפליטות, ניתן להגיש ערר בעילות שונות ובינהן על שיהוי רב או פגיעה מתמשכת בזכויותיו של מבקש המקלט.
כדי להיות מוכר כפליט בישראל, מבקש מקלט צריך לעמוד בארבעה תנאים: חשש מבוסס מרדיפות, סיבה לרדיפה על רקע גזע, דת, אזרחות, קבוצה חברתית או השקפה פוליטית, חוסר יכולת לבקש הגנה במדינת אזרחותם, ולעמוד באופי דרישות ההליך.
על מבקשי המקלט בישראל להגיש את בקשותיהם למשרד הפנים הישראלי. זה כולל מתן מידע מפורט על הרקע שלהם, סיבות לבקשת מקלט וראיות תומכות. הם יעברו ראיון והערכה, אשר עשוי להתבצע מספר פעמים.
כן, על בקשת מקלט שנדחתה ניתן לערער לבית המשפט לערעורים. גם אם לא התקבלה החלטה בבקשה להכרה במעמד פליט, ניתן להגיש ערעור בעילות שונות, לרבות עיכוב ממושך או פגיעה מתמשכת בזכויותיו של מבקש המקלט.
כל הזכויות שמורות לעו"ד דפנה שגל פודור 2021 © מדיניות פרטיות | תנאי שימוש | מפת אתר
