עובד זר סיעודי

עם הארכת תוחלת החיים והארכת הזקנה, הימצאותם בישראל של עובדים זרים בתחום הסיעוד הפכה לנפוצה יותר ויותר. אך העסקת עובד זר סיעודי מצריכה היכרות עם מגוון חוקים, נהלים ותקנות, חובות וזכויות שיש למטופל הסיעודי.

התנאים להעסקת עובד זר סיעודי

על מנת להעסיק עובד זר סיעודי על המטופל לקבל היתר העסקה ממשרד הפנים. אולם היתר לבדו אינו מספק, גם על העובד הזר להחזיק באשרה בתוקף.

את העובדים הזרים ניתן לאתר בכל אחת מהלשכות הפרטיות להבאה והשמה של עובדים זרים.

הלשכה תמפה את צרכיו של המטופל ותתווך את העובד הזר המתאים.

שלב הנפקת ההיתר

על המטופל הסיעודי להנפיק היתר העסקה לעובד זר, שכן לא כל אדם רשאי להעסיק עובדים זרים בישראל.

בשלב הראשון, על מטופל מעל גיל פרישה להגיש תביעה לגמלת סיעוד בביטוח הלאומי, קבלת התביעה תלויה במידת הצורך של המטופל בעזרת הזולת בפעולות היום יום, או בהשגחה צמודה, וכפופה לכך שהמטופל נמצא בביתו ולא מאושפז במוסד.

בשלב השני, על המטופל הסיעודי להגיש בקשה לקבלת היתר העסקה לעובד זר בענף הסיעוד באתר של רשות האוכלוסין וההגירה, לצרף את המסמכים הנדרשים ולשלם אגרה בסך 330 ₪.
את שלב זה אפשר לבצע גם באמצעות אחת מהלשכות הפרטיות המורשות, שתגיש את הבקשה במייל לאגף ההיתרים ברשות האוכלוסין וההגירה.

מי שמרוויח מעל לתקרה הקבועה בחוק לא יקבל גמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי ויצטרך לפנות באופן ישיר לקבלת היתר העסקה.

 שלב איתור עובד זר בתחום הסיעוד

לאחר הנפקת ההיתר, על המטופל הסיעודי לאתר עובד זר. ניתן לאתר את העובד הזר באמצעות אחת מ- 90 הלשכות הפרטיות המורשות לתיווך ולהשמת עובדים זרים בענף הסיעוד. הלשכה תאתר למטופל מטפל זר, או תזמין עבורו מחו"ל. שלב זה כפוף לתשלום ללשכה הפרטית בעבור ההשמה בסכום של עד 2,000 ₪.
שימו לב: את התשלום רשאית הלשכה הפרטית לגבות רק לאחר שאיתרה וביצעה השמה של עובד חוקי. היא אינה רשאית לגבות תשלום עבור תיווך עובד לא חוקי, עבור עובד שהוגשה עבורו ויזה הומניטארית והבקשה סורבה או עבור שירותים אחרים שאינם כוללים השמת עובד חוקי. מנגד רשאית הלשכה הפרטית לגבות את 2,000 השקלים גם אם אתם מצאתם את העובד הזר ונרשמתם אצלה.

תפקידה של הלשכה הפרטית לא מסתיים בתיווך העובד הזר למטופל הסיעודי בעל ההיתר, אלא מוטלות עליה חובות נוספות המתפרשות לאורך כל תקופת ההעסקה. בין חובותיה של הלשכה פרטית לרשום מעסיקים ועובדים ברשות האוכלוסין, לוודא שישנה הכשרה לעובד הזר בתחום הסיעוד, לוודא כי נחתם חוזה העסקה בין המטופל הסיעודי לעובד הזר בעברית, באנגלית ובשפה שהעובד מבין, לסייע למעסיק הסיעודי בהסדרת ביטוח רפואי, לסייע בחידוש ההיתר, לסייע בחידוש האשרה של העובד הזר, לסייע למעסיק בהבנת כללי ההעסקה, לשלוח עובד סוציאלי לבית המטופל כדי לאבחן את הצרכים של המטופל והתנאים של העובד הזר, ולפתור בעיות בין המטופל לעובד בכלל התחומים.

לאור כך שהלשכה הפרטית מלווה את העובד הזר והמטופל לאורך כל תקופת ההעסקה, היא רשאית לגבות מהמטופל תשלום חודשי שלא עולה על 70 ₪.

שימו לב: חלק מהעובדים יצטרכו בשלב זה הגשת בקשה הומניטרית. ניתן לקרוא ולצפות בסרטון הסבר על כך בקישור הבא.

זכויות סוציאליות ותנאי שכר של עובד זר סיעודי

ראשית זכאי עובד זר סיעודי ככל עובד אחר במדינת ישראל, בין אם הוא חוקי או לא, לכל הפחות לשכר מינימום. השכר כמובן נתון למשא ומתן וניתן לשלם לעובד יותר משכר המינימום אך לא פחות.

על שכר הבסיס יש להוסיף את הזכויות הסוציאליות הבאות:

• דמי הבראה בכל שנה לאחר השלמת שנת עבודה אחת. דמות ימי ההבראה משתנה משנה לשנה בהתאם לותק שרכש העובד.
• ימי חופשה שנתית בתשלום לפי ותק העבודה.
• ימי מחלה בתשלום בכפוף לאישור רופא ועד לתקרה של יום וחצי מחלה לכל חודש עבודה או עד 90 יום, לפי הנמוך מבינהם.
• יום מנוחה שבועי בן 25 שעות. ככל שנשאר העובד וסועד את מעסיקו ביום המנוחה יש לשלם לו שכר בגובה 150% עבור 25 שעות עבודה נוסף למשכורתו החודשית.
• הפרשות פנסיה (6.5% מהשכר החודשי) ופיצויים (6% מהשכר החודשי) החל מהחודש השביעי לעבודה.
• השלמת פיצויי פיטורים ככל שהעובד מפוטר או מתפטר בנסיבות מזכות.
• דמי חגים
• דמי הודעה מוקדמת.

לאילו זכויות זכאי עובד זר סיעודי?

עובד זר סיעודי, ככל עובד במדינת ישראל, זכאי גם הוא לזכויות סוציאליות על פי חוק. אך ישנם מספר הבדלים בין עובדים זרים סיעודיים לעובדים ישראליים למשל.

אחד ההבדלים הוא שעובדים זרים המתגוררים בבית המעסיק אינם זכאיים לתשלום שעות נוספות. הדבר נובע מכך שהמעסיק של העובד הסיעודי אינו תאגיד חזק ואף לא מעסיק מיומן, אלא מטופל סיעודי שלא מסוגל להסתדר בגפו לאורך היום ותלוי בעזרת העובד הזר כדי לחיות. המטופל זקוק לתרופות, טיפולים ולעזרה מקיפה, וישנה הבנה כי יש להקל עליו בנטל הכלכלי של ההעסקה. בנוסף קשה מאד לפקח על שעות העבודה של עובד שחי בבית המטופל. אך גם לו ניתן היה לפקח עליהן, התשלום בעד שעות נוספות עבור המטפל הזר הסיעודי יהיה נטל כבד עבור מעסיקים סיעודיים שבניגוד לרושם המתקבל מהכותרת 'מעסיק' הרי שמדובר באוכלוסייה שהיא בעצמה חלשה ופגיעה.

הבדל נוסף הוא מספר ימי ההודעה המוקדמת שעובד זר סיעודי צריך לתת למטופל שלו לפני התפטרות. על עובד זר סיעודי מוטלת חובה לתת ימים רבים יותר מהקבוע בחוק וזאת על מנת להיערך למציאת פתרון טיפולי חלופי ועל מנת שלא ישאר המטופל לבדו מהיום להיום.

גם במישור זכויותיו של העובד הזר בענף הסיעוד יש מספר הבדלים. כך למשל עובד זר סיעודי זכאי לביטוח רפואי פרטי ועל המטופל הסיעודי שמעסיק אותו מוטלת החובה לרכוש עבורו ביטוח כזה. בדומה זכאי העובד למגורים בבית המעסיק ולחדר הכולל מיטה, ארון, תאורה, חימום  וקירור.

בנוסף, זכאי עובד זר סיעודי שלא לעסוק בדבר למעט מתן טיפול סיעודי למטופל לו ניתן היתר ההעסקה ועזרה סבירה במשק בית, אין לנצלו לשם ביצוע עבודה עבור צד ג', עבור נקיונות לכלל המשפחה, עבור גינון או עבור כל עזרה החורגת מהטיפול במטופל הסיעודי.

אך בשונה מהדעה הרווחת, עובד זר סיעודי אינו זכאי לדמי כיס בכל שבת ואף אינו זכאי לשעתיים הפסקה מחוץ לבית מדי יום. אלו מנהגים שהשתרשו ואשר אין להם שום אחיזה חוקית.

בנוסף, למרות שעובד זר סיעודי זכאי לשכר מינימום, רשאי המעסיק לנכות סכומים משכר המינימום עד גבול מסוים. העובד הזר הסיעודי חיי בבית המטופל, אוכל מהאוכל עליו שילם המטופל, צורך את החשמל והמים בבית ונהנה מביטוח רפואי פרטי שרכש עבורו המטופל.

לכן רשאי המטופל לנכות משכרו של העובד ניכויים שונים בגין עלויות מגורים, הוצאות נלוות למגורים, השתתפות בביטוח בריאות וכלכלה, וזאת עד לתקרה מסוימת. נדגיש כי במצב כזה שכרו נטו של העובד אמנם יהיה נמוך משכר מינימום, אך את הזכויות הסוציאליות יש לחשב מהשכר לפני הניכויים.

לסיכום

העסקת עובדים זרים בתחום הסיעוד מצריכה ידע רחב במגוון תחומים. למרבה הצער היא נופלת על מטופלים סיעודיים בשעה הקשה בחייהם. בני המשפחה המטפלים, גם הם, נדרשים להתמודדות עם המון תחומים חדשים במקביל ולהסתגלות מורכבת. היכרות עם זכויותיו וחובותיו של העובד הזר מאפשרים מעט שקט ובטחון ויש בהם גם כדי למנוע תביעות עתידיות והליכי אכיפה מול רשות האוכלוסין והגירה.

ייעוץ באשר לזכויות העובדים הזרים במועד תחילת העבודה או בסופה יכולים להקנות שקט ובטחון בחוקיות ההעסקה, לשפר את היחסים בין העובד הזר למשפחה ולהבטיח שלא תהיינה הפתעות כספיות בהמשך. אם יש לכם שאלות אתם מוזמנים להשאירן ב'צור קשר'.