Menu
בית הדין לעררים או בשמו המלא 'בית הדין לעררים מכוח חוק הכניסה לישראל' הוא בית דין ייחודי אשר כלל התיקים המגיעים לפתחו עוסקים בהסדרת מעמד בישראל.
בין יתר הנושאים הנדונים בבית הדין: איחוד משפחות, בני זוג זרים לאזרחים ישראלים, עובדים זרים שאשרתם בוטלה, מסורבי כניסה לישראל, ילדי עובדים זרים, בקשות הומניטאריות, פליטים, הזמנת תיירים ועוד ועוד.
זהו בית הדין אליו פונים על מנת לערער על החלטות שהתקבלו על ידי רשות האוכלוסין וההגירה. מאחר שהוא ייחודי אך ורק לחוק אחד, נחשב בית הדין לעררים לסמכות מקצועית בכל הקשור בכניסה ובישיבה בישראל.
את הערר יש להגיש בתוך 30 ימים ממועד קבלת החלטה של רשות האוכלוסין וההגירה.
איחור, אף אם הוא של יום אחד, עלול לגרור מחיקה של הערר והיעדר יכולת לעמוד בפני בית הדין.
אך חשוב לדעת, על מרבית ההחלטות של רשות האוכלוסין וההגירה ישנה זכות להגיש ערר פנימי לבעל סמכות גבוהה יותר ברשות עצמה. הגשת ערר 'מוקדם' טרם שהתקבלה החלטה בערר פנימי, עלולה לגרור אף היא את מחיקת הערר.
את הערר ניתן להגיש בהגשה מקוונת, וחובה לתמוך אותו בתצהיר מאומת על ידי עורך דין.
לערר יש לצרף את כלל המסמכים התומכים בעובדות האמורות לו. שלב איסוף המסמכים הוא קריטי ביותר ולכן, למרות שיש 30 ימים לצורך הגשת הערר נמליץ שלא להמתין לרגע האחרון עם הטיפול בו. לערר יש לצרף את ההחלטה עליה עוררים וכן ניתן לצרף מסמכים מרשות האוכלוסין וההגירה, למשל פרוטוקולי ראיונות שניתן לדרוש מהרשות טרם ההגשה. כמו כן יש לצרף מסמכים שהוגשו לרשות האוכלוסין ומסמכים נוספים המוכיחים את האמור בערר.
בניגוד לתיקים כספיים או המתנהלים בבתי המשפט או הדין השונים, בית הדין לעררים דן בדיני נפשות של ממש. כך למשל הוא יכול להכריע האם יהיה רשאי אזרח ישראלי לחיות בארץ עם אשתו; האם ישלח מבקש מקלט חזרה למדינה ממנה ברח; והאם תוכל קשישה סיעודית להמשיך לקבל טיפול מידיה האוהבות של המטפלת אליה היא רגילה ואשר אותה היא אוהבת.
עובדה זאת בצירוף לצורך בהיכרות מעמיקה עם המשפט המנהלי, מצריכים מומחיות מיוחדת והכירות טובה הן עם עילות ההתערבות הנתונות בידי בית הדין לעררים, הן עם פסיקות קודמות שלו, הן עם נהלי רשות האוכלוסין וההגירה ועם חוק הכניסה לישראל והן עם פסיקותיהם המחייבות של בית המשפט לעניינים מנהליים ובית המשפט העליון.
כאמור, הדיון בערר מתקיים בפני דיין אחד אשר לאחר הגשת הערר מורה כיצד ברצונו לנהל את התיק.
והגשת כתב תשובה מטעם רשות האוכלוסין וההגירה מחליט כיצד להמשיך את הדיון בתיק. בית הדין רשאי לאחר עיון בערר למחוק אותו, להורות על הגשת תצהיר משלים או מתוקן, או להורות למשיב, משרד הפנים, להגיש כתב תשובה.
עם קבלת כתב הערר וכתב התשובה רשאי הדיין לתת החלטתו: לקבוע דיון, להורות על הגשת תגובה לתשובה, או לקבל פסק דין על בסיס המסמכים המצויים בפניו בלבד וללא דיון.
בדיון ניתן לעוררים להשמיע טענותיהם ולאחר מכן רשות האוכלוסין מגיבה לטענות. על פי רוב יחווה הדיין דעתו כבר בסוף הדיון ויציע אפשרויות לסיים את התיק לפני מתן פסק דין.
את הערר מגישים כאמור בצירוף תצהירים לבית הדין. באותו מעמד ניתן להגיש גם בקשה למתן צו ביניים. גם בקשה זאת יש לתמוך בתצהיר מאומת על ידי עורך דין. צו ביניים נדרש בכל מקום בו העורר שוהה בישראל שלא כדין ויש צורך לבקש כי לא ינקטו נגדו הליכי אכיפה עד לקבלת פסק דין סופי.
בקשה כזאת אם תתקבל תאפשר לעורר להשאר בישראל עד לקבלת פסד דין בערר שהגיש.
כך למשל מקום בו ניתנה החלטה לפיה על בת זוג של אזרח ישראלי לצאת מישראל, חובה להגיש גם בקשה למתן צו ביניים, שאחרת תיאלץ בת הזוג לנהל את עררה מחוץ לארץ כאשר בן זוגה בישראל.
צו הביניים יכול להינתן לתקופה מוגבלת או בתנאי שתופקד ערובה.
כאמור, את הערר מגישים כנגד החלטה סופית של רשות האוכלוסין וההגירה. ערר טוב יכלול טענות הן לגבי אופן קבלת ההחלטה והן לגבי מהותה.
אשר לאופן קבלת ההחלטה יבחן האם מי שקיבל אותה אכן היה מוסמך לפי החוק או הנוהל לקבלה. אם התקבלה ההחלטה לאחר ראיון יבחן אופן עריכת הראיון, האם היה הוגן, האם נערך בשפה המובנת למרואיין ועוד. נוסיף ונבדוק גם אילו מסמכים הועברו למקבל ההחלטה, נבדוק האם כאשר קבע את שקבע עמדו בפניו מלוא הראיות הרלוונטיות לעניין.
אשר למהות ההחלטה נבחן האם היא התקבלה בסבירות, כלומר לאחר עיון בכלל המסמכים ושקילת מלוא השיקולים הרלוונטיים ותוך עריכת איזון ראוי בין השיקולים השונים. נבחן האם ההחלטה תואמת את הנוהל, את רוח ולשון החוק ואת פסיקות בית המשפט העליון ובית הדין לעניינים מנהליים, האם היא עומדת בחוקי היסוד או פוגעת בזכויות חוקתיות ועוד.
עוד נבחן האם ההליך וההחלטה התקבלו בהגינות במובן הכי בסיסי של המילה – האם התקבלה ההחלטה תוך משוא פנים או דעה מוקדמת, האם היתה הפליה או התנהגות לא הולמת כלפי העוררים ועוד.
כדי להגיש ערר החולש על כלל הסוגיות הללו יש להכיר היטב את חוק הכניסה לישראל, לשלוט בתקנות סדרי הדין, בנוהל הרלוונטי, בפסיקה בעניין ובכללי המשפט המנהלי. כמו כן יש לערוך את כלל הבירורים הנדרשים ולהעתיק מהרשות את החומר וזאת עוד טרם כתיבת הערר.
מזכירות בית הדין לעררים מקבלת קהל בימים א'-ה' החל משעה 08:30 ועד 13:30. בעת פגרת הקיץ משעה 09:00 ועד שעה 12:00.
לבית הדין מערכת מקוונת באמצעותה מנוהלים התיקים ועורכי הדין יכולים לצפות בהחלטות ובמסמכים וכן להגיש בקשות ותגובות מטעמם.
בבית הדין ישנה פגרה כפי שנהוגה בבתי המשפט האחרים. בית הדין יכול לשמוע בתקופת הפגרה דיונים בעניינים דחופים, אך ככלל לא יתקיימו דיונים בתקופה זו. ואולם יש לשים לב שתקופת הפגרה אינה דוחה מועדים הנהוגים בבית הדין, או כאלה עליהם הורה הדיין. כך למשל ערר שמועד הגשתו נופל על תקופת הפגרה, יש להגישו במועד וללא דחייה עד לאחר תום התקופה, כפי שניתן לעשות בבתי המשפט.
ערעור על פסק דינו של בית הדין לעררים ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 ימים מקבלת פסק הדין.
גם על החלטות ביניים של בית הדין ניתן לערער אך לזאת יש לקבל רשות מבית המשפט.
לבית המשפט לעניינים מנהליים לא נוכל להגיש מסמכים חדשים אלא ברשות מיוחדת, ולכן ישנה חשיבות רבה למסמכים שמוגשים עם הערר.
מוחזק במשמורת הוא אזרח זר אשר נתפס שוהה שלא כדין בישראל. ככל שלאחר שימוע בחרה רשות האוכלוסין וההגירה להוציא כנכד אותו אזרח זר צו גירוש, היא תשלח אותו למתקן משמורת, שם הוא יוחזק עד לגירושו. במקרים כאלה יש לפנות לבית הדין לעררים על מנת לערור על צו הגירוש ולבית הדין לביקורת משמורת על ההחזקה במשמורת. אך ניתן לכרוך גם את נושא השחרור ממשמורת ולהביאו לצד שאר טענות הערר בפני בית הדין לעררים.
תיארנו בהרחבה לאורך מאמר זה את ההליך, את המשמעויות שלו, את ההכנות הנדרשות לפני הגשתו ואת הבקיאות הרבה הנדרשת בדין הספציפי הקשור בכניסה והשהייה בישראל.
כחוליה ראשונה בשרשרת המשפטית יש להליך בפני בית הדין לעררים חשיבות מכרעת בסוגיות שהן דיני נפשות של ממש. הן בשל החשיבות הרבה שיש לסוגיות אלה והן בשל המומחיות הנדרשת אנו נמליץ לפנות לעורך דין שעיקר התמחותו היא בבית הדין לעררים ובהליכים מול משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה. עורך דין המופיע בבית הדין לעררים ידע לבקש ולקבל את החומר הרלוונטי מהרשות, להנחות את העוררים אילו מסמכים עליהם להכין ולאסוף, ידע לוודא עמידה בתנאי הנוהל ויבדוק ויפרט בצורה מדוקדקת את הפגמים שנפלו בהחלטה ובהליך.
אנו יודעים שההגעה לבית דין ובפרט בעניינים רגישים כל כך עלולה להיות התמודדות לא פשוטה, וודאו שאתם מגיעים אליה עם עורך דין שהוא לוחם צדק לצדכם.
להתייעצות ללא התחייבות ניתן להשאיר את פרטי ההתקשרות בתחתית העמוד.
את הערעור יש להגיש תוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה מרשות האוכלוסין וההגירה.
כן, ניתן להגיש ערעור מוקדם לפני קבלת החלטת ערעור פנימית, אך הוא עלול להביא לדחיית הערעור.
ערעורים על החלטות שהתקבלו במחוז צפון יש להגיש לבית הדין לעררים בחיפה, ואילו ערעורים ממחוז דרום יש להגיש לבית הדין לעררים בבאר שבע.
כל הזכויות שמורות לעו"ד דפנה שגל פודור 2021 © מדיניות פרטיות | תנאי שימוש | מפת אתר