Menu
בקשה הומניטרית היא בקשה המוגשת לרשות האוכלוסין וההגירה ואשר מטרתה היא מתן אשרת שהייה לאזרחים זרים בישראל. קיימים שני סוגים של בקשות הומניטריות, הראשונה היא בקשה הומניטרית עבור עובדים זרים בתחום הסיעוד ואשר עליה ניתן לקרוא כאן; והשנייה, בה יעסוק מאמר זה, היא בקשה הומניטרית כללית, לאותם אזרחים זרים אשר עניינם לא עונה על תנאיו של אף נוהל אחר של רשות האוכלוסין וההגירה.
מתי נגיש בקשה עבור ויזה הומניטרית ומה מטרתה?
הבקשה ההומניטרית נועדה לטיפול במצבים בהם לא זכאי האזרח הזר להישאר בישראל, אולם קיימות נסיבות הומניטריות ייחודיות המצדיקות את הישארותו ואשר יש בהן די כדי לאפשר לו שהות בישראל. הבקשה מוגשת באמצעות נוהל זה כאשר אין לרשות האוכלוסין וההגירה נוהל אחר המתאים לעניין, ובכל זאת ראוי כי המדינה תסייע לאותו אזרח זר מטעמים הומניטריים ואנושיים.
ניתן להגיש בקשה עבור ויזה הומניטרית במקרים מגוונים, משרד הפנים לא מפרט רשימת תנאים סגורה לקבלת הבקשה, אלא משאיר מרחב שיקול דעת לוועדה הבינמשרדית המייעצת ולמנכ״ל רשות האוכלוסין וההגירה. נמנה רשימה חלקית של מקרים בהם ניתן להגיש בקשות הומניטריות:
כך למשל הוגשה בקשה הומניטארית בעניינה של אישה אשר התחתנה עם אזרח ישראל וסבלה מאלימות קשה מצידו, ובמקביל נדבקה ממנו במחלה קשה. אמנם היא לא היתה חשופה לסכנת חיים מיידית, אך מובן שאם תגורש למולדתה, בה שירותי הרפואה ירודים, היא לא תזכה לטיפול הרפואי לו היא זקוקה והדבר מהווה גזר דין מוות עבורה. שילוב מחלתה עם הנסיבות ההומניטריות והחריגות וכן עם האינטרס של המדינה בהגנה על קורבנות אלימות במשפחה הצדיק היווה טעם להגשת בקשה הומניטארית.
מקרה נוסף בו העניקה רשות האוכלוסין מעמד לאזרח זר מטעמים הומניטאריים היה בעניינו של אב לשתי בנות. משך שנים ארוכות ניהל האב הזר מערכת יחסים עם אזרחית ישראלית ונולדו לו שתי בנות. במרוצת השנים החליטו בני הזוג להפרד. לכאורה עם תום הקשר הזוגי היה בן הזוג הזר אמור לצאת מהארץ, אך משמעות הדבר היא כי על שתי בנותיו הישראליות היה לגדול ללא אב או ללא אם. לפיכך הוגשה בעניינו של האב בקשה הומניטארית וניתנה לו אשרה אשר אפשרה לו לחיות לצד בנותיו.
ההליך נפתח בהגשת בקשה בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה הקרובה שבאזור מגוריו. לבקשה יש לצרף את טופס הבקשה ההומניטרית בליווי מסמכים רלוונטיים, מכתב הסבר מפורט, תמונות, הוכחות על החיים בישראל וכן על הטעם ההומניטרי שבבסיס הבקשה וכן הוכחות על דירת המגורים בעיר בה הוגשה הבקשה. חלה חובה שהמבקש בעצמו יתייצב על מנת להגיש את הבקשה, אך הוא יכול להיות מיוצג בידי עורך דין. כמו כן יש לשלם אגרה ולהציג דרכון בתוקף לשנתיים. אך ככל שהמבקש נתפס על ידי רשויות ההגירה ונמצא במתקן משמורת, יכול עורך דינו להגיש את הבקשה בשמו.
לאחר הגשת הבקשה נערך למבקשים ראיון בקשר לבקשה. בהמשך הדברים בודקת רשות האוכלוסין האם יש או אין עילה לפסילה על הסף. הרשות יכולה לפסול בקשה עוד לפני בחינה מעמיקה שלה אם הבקשה מבוססת על טיעונים זהים שכבר נדחו בעבר, אם המבקש הסתנן לישראל, אם מדובר בבקשת סרק ללא עילה של ממש או כשהעילה שנטענה בבקשה לא הוכחה באמצעות מסמכים וראיות.
אם לא נפסלה הבקשה היא מועברת למטה מנהל האוכלוסין, שם יוחלט אם להעביר את הבקשה לדיון בוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים. שלב זה נתון לביקורת מתמדת על ידי בתי המשפט אשר מדגישים כי תפקיד ראש הדסק אינו לבחון את הבקשה, אלא רק לבדוק האם יש סיכוי שהבקשה תתקבל לאחר דיון בוועדה.
לבסוף, תבחן הבקשה בוועדה הבינמשרדית בה יושבים גורמי מקצוע שונים הבוחנים את השיקולים הרלוונטיים ומגבשים המלצה עבור מנכ״ל רשות האוכלוסין וההגירה. לבסוף עוברת הבקשה להכרעה.
כפי שניתן לראות מדובר בהליך ארוך ומורכב, אך כזה שכפוף לכללים שהכתיבה הפסיקה לאורך השנים ולכאלה הקבועים בנהלים השונים. לכן נמליץ טרם הפניה בבקשה הומניטרית להיוועץ בעורך דין שילווה אתכם לאורך ההליך הארוך.
אם תתקבל הבקשה המבקש יוכל לקבל אשרת תושב ארעי א/5 או אשרת תייר ב/1 עם היתר עבודה. לאחר כעשר שנים במעמד ארעי, ניתן להגיש בקשת שדרוג לרישיון ישיבת קבע מטעמים הומניטאריים.
אל הוועדה הבנויה מגורמי מקצוע ממשרדי הממשלה השונים מגיעות בקשות הומניטריות, אך גם בקשות שהוגשו מכוחם של נהלים שונים. לא מעט נהלים אחרים מפנים מקרים מסוימים לבחינה אצל הוועדה הבינמשרדית.
לדוגמא, במקרה של דיווח על הפסקת חיים משותפים של אזרח ישראלי עם בת זוג זרה, או פטירת בן הזוג הישראלי, מופסק ההליך המדורג להסדרת המעמד של בן הזוג הזר. במקרים מסוימים, במיוחד אם לבני הזוג ילדים משותפים בעלי אזרחות ישראלית, מועבר המקרה לבחינה האם יש נסיבות הומניטריות למתן מעמד.
כמו כן, במקרה של דיווח על אלימות מצד בן הזוג הישראלי כלפי בן הזוג הזר שעובר הליך מדורג להסדרת מעמד, יופסק ההליך המדורג והבקשה יכולה להגיעה אל שולחנה של הוועדה ההומניטרית.
במצבים כאלה אמנם אותה וועדה דנה בבקשות, אך ישנם קריטריונים אחרים לגמרי לאישורן ויש לוודא שהוועדה דנה בדברים בהתאם לנוהל הרלוונטי.
לא פשוט להצליח לקבל מעמד מטעמים הומניטריים. ההליך הוא ארוך ומורכב ועובר לא מעט עיניים אשר בוחנות האם וכיצד ניתן לסרב לבקשה. בכל שלב ושלב כדאי לוודאי כי נשמרים הכללים וכי הבקשה נבחנת באופן אובייקטיבי אשר תואם את הפסיקה. לכן מומלץ להיעזר בסיוע משפטי על ידי עורך דין המתמחה בתחום זה בעת הגשת הבקשה. עורך דין אשר מכיר את הפסיקה, את אופן התנהלות הרשות, יודע אילו מסמכים רלוונטיים להוכחת טעמים הומניטריים ויודע כיצד להימנע מדחייה על הסף, יגדיל את סיכויי הצלחת הבקשה.
עורך דין גם יוכל לסייע בפערי התרבות והשפה בין המבקשים לרשות אשר עלולים להביא לכישלון הבקשה, ולתווך לרשות את ההקשר התרבותי של המבקש.
אם הבקשה לא צולחת יוכל לסייע עורך הדין בהגשת ערר פנימי לרשות האוכלוסין וההגירה, בו יוכל לצרף ראיות רלוונטיות ולחדד את הטיעונים ההומניטריים.
עובד זר בענף הסיעוד מגיע לישראל ל- 63 חודשים. מרגע ההשמה אצל מטופל סיעודי הוא רשאי להשאר אצלו עד 120 או עד לסיום ההעסקה, מכל סיבה שהיא.
חשוב להדגיש: מרגע שנגמרה ההעסקה, על העובד הזר לצאת מישראל ויש לו תקופת התארגנות לסיים את סידוריו ולצאת מהארץ.
לכן, גם אם יש בדרכונו של העובד אשרה עבור המטופל הסיעודי הקודם הרי שהיא אינה בתוקף לאחר סיום עבודתו ולא תעבור למטופל הבא אחריו.
לאחר שהות של 63 חודשים ניתן להאריך את אשרתו של העובד באמצעות ויזה הומניטארית או ספיישל ויזה כפי שמכנים אותה העובדים.
אך לבקשה זאת יש מספר תנאים הקבועים בחוק ואשר לא ניתן לעבור עליהם.
אם עמדה הבקשה בכל התנאים היא תועבר אל הוועדה ההומניטארית אשר תדון ותכריע האם ישנן נסיבות הומניטאריות המצדיקות את אישור הבקשה או לא.
במידה והמטופל הסיעודי הוא צעיר מתחת לגיל פרישה וגם מחזיק ב- 188% שר"מ או שהוא מוכר כנכה צה"ל, נפגע פעולות איבה או נפגע בתאונת עבודה ותלוי לחלוטין בעזרת הזולת התנאים שציינתי למעלה מבוטלים.
במקרה כזה נדרש רק לוודא שהעובד הזר נמצא בישראל פחות מ- 13 שנים ושהבקשה הוגשה בתוך 150 ימים מסיום עבודתו האחרונה.
אם בדקתם והבנתם שאתם עומדים בתנאים ניתן להגיש בקשה הומניטארית.
מצורף קישור לטפסים אותם צריך להדפיס ולמלא:
ניתן ללחוץ כאן
את הבקשה ניתן להגיש בהגעה פיזית לאגף היתרים ברשות האוכלוסין או על ידי משלוח בדואר רשום לאגף היתרים, רח' אגריפס 42, בניין כי"ח, ירושלים. את הבקשה ניתן להגיש גם באמצעות הלשכה הפרטית המסייעת לכם או באמצעות עורך דין.
אם נדחתה בקשתכם, ניתן לגשת בתוך 30 יום לבית הדין לעררים ואמליץ שפניה כזאת תיעשה רק לאחר קבלת ייעוץ מעורך דין. לחצו כאן למידע נוסף על הגשת ערר לבית הדין לעררים
יש לכם שאלות? תוכלו להשאירן בטופס יצירת קשר באתר ואשמח לסייע.
כל הזכויות שמורות לעו"ד דפנה שגל פודור 2021 © מדיניות פרטיות | תנאי שימוש | מפת אתר