מקרה בוחן 1 – סיפורם של פנטה וטגאו
22/11/2024
13:13
כדי להבין את הקשיים הכרוכים בו והתמודדות הנדרשת מול משרד הפנים נספר במאמר זה על פנטה וטגאו, זוג נשוי אשר
בעידן של גלובליזציה ותנועה חופשית בין מדינות, קשרים זוגיים חוצי גבולות הפכו לתופעה נפוצה. זוגות רבים, בהם אחד מבני הזוג הוא אזרח ישראלי והשני אזרח זר, בוחרים לחיות כידועים בציבור בישראל, וזאת מסיבות שונות – בין אם אינם יכולים להינשא בארץ בשל מורכבות הדין האישי, ובין אם מתוך בחירה אישית. הסדרת מעמדו של בן הזוג הזר במקרים אלה היא סוגיה משפטית הדורשת הבנה מעמיקה של נהלי רשות האוכלוסין וההגירה וניסיון בהתמודדות עם הבירוקרטיה והאתגרים הכרוכים בה.
בשורות הבאות ננסה לספק מדריך מקיף לידועים בציבור המעוניינים להסדיר את מעמדו של בן הזוג הזר בישראל. נדון במדיניות משרד הפנים, בקריטריונים להכרה בידועים בציבור, באתגרים הנפוצים, ובתפקידן של הערכאות המשפטיות.
הסדרת מעמדו של בן זוג זר בישראל היא יציאה למסע שדורש הבנה של נהלי משרד הפנים, גישה אסטרטגית והיערכות יסודית. בשורות הבאות ננסה לעשות סדר בהליך, בהיערכות המקדימה, בתנאים להגשה ובשלבים שלאחריה.
הליך הסדרת המעמד לבן או לבת זוג זרה בישראל נקרא 'ההליך המדורג'. הוא מדורג מאחר שהוא כולל מספר נקודות זמן בהן עורך משרד הפנים בדיקות, ומספר מדרגות בהן בתחילה ניתנת אשרת תייר ובסופן אזרחות או תושבות קבע. אורך ההליך משתנה בהתאם לשאלה האם בני הזוג נשואים או ידועים בציבור. אך שני ההליכים מאפשרים לבן הזוג הזר של אזרח ישראלי או תושב קבע להתגורר כחוק בישראל במהלכם. ההליך מבוסס על זכות היסוד של אזרחי מדינת ישראל לחיי משפחה ולעיצוב חיים אלה איש איש על פי בחירותו את בן או בת זוגו.
אופן התחלת ההליך המדורג תלוי בשאלה היכן מצויים בני הזוג: האם שניהם בישראל, שניהם בחו"ל או שהישראלי נמצא בארץ ובן הזוג הזר מצוי בחו"ל.
טרם הגשת הבקשה יש לוודא שבן הזוג הזר מחזיק במסמכי מקור ממדינת מוצאו וזאת מאחר שהנפקת מסמכים אלה אורכת זמן. על בן הזוג הזר להציג תעודת לידה, תעודות המעידות על מצב אישי ותעודה על היעדר רישום פלילי מחצי השנה האחרונה. במקרים בהם שונה השם של בן הזוג הזר יש להביא תעודה המעידה על שינוי השם וכן היעדר רישום פלילי גם עבור השם הקודם.
את התעודות המקוריות יש לאמת באפוסטיל או בשרשרת חתימות במשרד החוץ ושגרירות ישראל במדינת המוצא.
במקרים מורכבים בהם לאזרח הזר רישום פלילי, גירושין, נישואין שטרם הסתיימו או קטינים נלווים נמליץ להתייעץ טרם פתיחת ההליך וזאת על מנת להבין היטב אילו מסמכים נדרשים.
ככל שמדובר בהסדרת מעמד לבני זוג נשואים, יש לצרף גם את תעודת הנישואין של בני הזוג. כאשר גם היא צריכה להיות מאומתת ומתורגמת.
התשובה לשאלה משתנה בהתאם למיקומם של בני הזוג:
אם בן הזוג הזר נמצא במדינת המוצא ובן הזוג הישראלי נמצא בארץ תפתח הבקשה למשרד הפנים בהגשה מקוונת, ותבחן על ידי הלשכה האחראית על מקום מגורי בן הזוג הישראל. במקרה כזה ישאר בן הזוג הזר במדינת המוצא עד לתום בחינת בקשתם ורק אז יוכל להכנס לישראל.
אם שני בני הזוג בחו"ל – תוגש בקשתם בפני הקונסוליה במדינת המוצא.
אילו מסמכים צריך לצרף לבקשה להסדרת מעמד בן זוג זר?
ככלל ניתן לחלק את המסמכים הנדרשים לצורך פתיחת ההליך לשלוש קבוצות:
הקבוצה הראשונה – מסמכי מקור מאומתים ומתורגמים כפי שפירטנו למעלה.
הקבוצה השניה – מסמכים המעידים על כנות הקשר בין בני הזוג, כמו למשל תדפיסי שיחות, תמונות, מכתבים של מכרים, כרטיסי טיסה משותפים, מכתב המפרט את נסיבות ההיכרות וניהול הקשר הזוגי וכל מסמך אחר אשר יש בו כדי להצביע על קשר זוגי כן בין שני המבקשים.
הקבוצה השלישית – מסמכים המעידים על מרכז חיים בישראל כמו למשל חוזה שכירות או נסח טאבו, תלושי שכר, חשבונות מים, ארנונה וחשמל וכן אישור על ניהול חשבון בנק, קופת חולים ועוד.
לכלל המסמכים הללו יש לצרף מכתב בקשה של האזרח הישראלי וכן את הטפסים הרלוונטיים בהתאם לסוג הבקשה (ידועים בציבור או נשואים). הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה.
שלבי ההליך להסדרת בן זוג זר
כפי שאמרנו ההליך מתחיל בהגשת בקשה מקוונת. טרם הגשת הבקשה יש לסרוק את מלוא המסמכים הנדרשים, להכין את הטפסים ולהעלותם לאתר.
נמליץ שלא להגיש בקשה לפני שווידאתם שמלוא המסמכים בידכם. ככל שיהיו מסמכים חסרים ישלח מכתב להשלמת מסמכים בתוך 45 ימים ואי השלמת החומר במועד יגרור את דחיית הבקשה.
אם כלל המסמכים הוגשו ולאחר המתנה לצורך בחינת מסמכי הבקשה יוזמנו בני הזוג, או האזרח הישראלי לבד לפגישה לצורך המצאת מסמכי מקור. לפגישה זאת יש להגיע עם כלל המסמכים שהוגשו, ובעיקר עם התעודות המקוריות של האזרח הזר ממדינת המקור. אך פעמים רבות יבקשו פקידי משרד הפנים לראות גם חוזה שכירות מקורי, טפסים מקוריים, מכתבי מכרים וכו'. לכן נמליץ על שמירת מלוא המסמכים באופן מסודר על מנת שלא תיאלצו להמתין לפגישה נוספת.
לאחר הפגישה, וככל שכלל המסמכים אושרו, יקבע מועד לראיון לבחינת כנות הקשר.
עד למועד הראיון ישלחו חלק מהזוגות למלא שאלון 'נתיב' ולאחריו תקבע להם פגישה בנתיב. התוספת להליך זה רלוונטית ליוצאי ברית המועצות לשעבר.
במועד הראיון לבחינת כנות הקשר יתושאלו שני בני הזוג בנפרד על נסיבות היכרותם, זוגיותם, מגוריהם המשותפים, אורחות חייהם ומכריהם. רשות האוכלוסין וההגירה תבקש לבדוק האם בני הזוג יודעים פרטים אחד על השני, או שמדובר בקשר שטחי או לא אותנטי מספיק.
אם שני בני הזוג נמצאים בישראל יגיעו שניהם ללשכה ויתשאלו בה אחד אחרי השני, אך ככל ששוהה בן הזו הזר בחו"ל יארך הראיון סימולטנית כאשר האזרח הזר יתושאל בשגרירות ישראל במדינה ואילו הישראלי בלשכה.
בסיום הראיון ישלח התיק בכללותו לקבלת החלטה. גם שלב זה עלול לארוך מעט זמן, תלוי בעומס בלשכה המטפלת.
ההחלטה יכולה להיות אישור הבקשה, דחייתה או אישור בתנאים כגון הפקדת ערבות או בחינה נוספת של הקשר טרם מעבר לשלב הבא בהליך.
במהלך ההליך יגיעו בני הזוג ככלל אחת לשנה לחידוש האשרה בדרכונו של בן הזוג הזר. בכל שנה הם יתושאלו ויצטרכו להציג מסמכים המעידים כי הם עדיין בני זוג וכי עודם מתגוררים וחיים בישראל.
אורך ההליך תלוי בסוג ההליך. בעוד שהליך של בני זוג ידועים בציבור יארך שבע שנים, ההליך של בני זוג נשואים יארך ארבע שנים בלבד.
קריטריונים לזכאות: הגורמים המכריעים
בהתאם לנהלי משרד הפנים בקשה להסדרת מעמדו של בן זוג זר לאזרח ישראלי תאושר בהתקיים שלושה תנאים:
את הקריטריונים הללו בוחן משרד הפנים באמצעות מספר בדיקות: ראשית נבדקים המסמכים שהוגשו בצירוף לבקשה. נבחן היעדר רישום פלילי במדינת המוצא, הרשות בוחנת את שני בני הזוג מול גורמי אכיפת החוק בישראל. נבחן מרכז החיים בארץ והכניסות והיציאות לחו"ל. עוד נבחנות הראיות לכנות הקשר. אם הבקשה מוגשת בצירוף למסמכים דלים אשר לא מצביעים על קשר חזק היא עלולה להיפסל בשלב זה.
לאחר מכן יבחנו גם ראיונותיהם של בני הזוג. זהו שלב קריטי, כיוון שסתירות בתשובות בני הזוג או אי ידיעת פרטים מסוימים עלולים להכשיל גם זוגות אמיתיים ורציניים.
בתי המשפט הורו לא פעם למשרד הפנים כי טרם הכרעה בבקשה עליו לבחון את כלל הראיות, אם יש צורך להתקשר לממליצים וכן ככל שעדיין נותר ספק אף לבקר בדירה אשר את כתובתה מסרו בני הזוג.
אך נדגיש כי בפרט בפתחו של ההליך, וככל שישנן סתירות משמעותיות בראיונות או מסמכים דלים במיוחד, הבקשה פשוט תדחה.
ההליך בפני משרד הפנים אורך מספר חודשים עד לאישור הבקשה והנפקת האשרה הראשונה, מספר החודשים עד לכניסה להליך תלוי בלשכה אליה מוגשת הבקשה והעומס בלשכה.
כדי לייעל ולזרז את ההליך ככל הניתן חשוב מאד שהבקשה תהיה מוכנה היטב ותכלול את כל המסמכים והטפסים הנדרשים. ככל שיהיו חסרים מסמכים מסויימים יוציא משרד הפנים דרישה להשלימם בתוך 45 ימים. אם אלה לא יושלמו תיסגר הבקשה ויהיה צורך בהגשתה מחדש כולל תשלום אגרה והנפקת מסמכים עדכניים. הנפקת המסמכים והשלמתם עלולה לארוך זמן רב כאשר לאחר ההשלמה תועבר הבקשה לבחינה מחדש ברשות וגם זה עלול לקחת זמן המתנה ממושך. לכן נמליץ שלא להגיש בקשה חלקית או דלה.
סיכון נוסף הוא במצב בו כל מסמכי הסף מוגשים במסגרת הבקשה, אך מצורפות אליה ראיות דלות ביותר באשר לקשר הזוגי. בקשה כזאת תעבור את שלבי ההליך, אך עלולה להידחות לגופה כיוון שפקידי הרשות לא ישתכנעו מכנות הקשר הזוגי. לפיכך נמליץ על הכנת תיק מסמכים עשיר ועל היוועצות בעורך דין אשר יוכל לסייע בהכנת מסמכי הבקשה והגשתם, הגעה בליווי עו"ד להליך יכולה לחסוך זמן רב אך גם כסף, כיוון שבקשה שתדחה תגרור אחריה את הצורך בהגשת עררים וערעורים, פניה לבתי דין ומשפט והליך מייגע אשר יכול היה בקלות להמנע.
עם השלמת מלוא הדרישות יעבור התיק לבחינה ותינתן החלטה. החלטת משרד הפנים יכולה להיות אחת מבין ההחלטות הבאות:
רשות האוכלוסין וההגירה בוחנת באופן מדוקדק את הבקשות ודוחה ממגוון סיבות את הסדרת המעמד המבוקשת. ניתן מספר דוגמאות:
נוי ובנג'מין נדחו מאחר שלבנג'מין היתה זוגיות קודמת בישראל. אחריה הוא הגיש בקשת מקלט ונשאר בארץ. ואז הכיר את נוי. משרד הפנים דחה את הבקשה בטענה שבנג'מין מנסה בכל מחיר להשאר בישראל ושאין מדובר בזוגיות אותנטית.
אדם הזמין את אשתו מאתיופיה, אך פקידי רשות האוכלוסין דחו את הבקשה מאחר שהוא לא ידע את שמות אחיה, אותם מעולם לא פגש, ומאחר שהגיש מסמכים דלים מידי להוכחת הקשר הזוגי.
ברוך ולודמילה נדחו בשל פער גילאי גדול. בהחלטת הדחייה טען משרד הפנים כי למרות שהם גרים יחד נראה שהקשר אינו של בני זוג אלא של מטפלת – מטופל.
הבקשה של רון וביאטריס נדחתה בטענה שביאטריס הונתה את משרד הפנים כאשר ביקשה ויזת תיירת לישראל בטענה שהגיע לביקור בלבד, זאת כשהיא יודעת שרון מחכה לה בביתם המשותף.
ואת צביקה ומרי-אן דחתה הרשות בשל ריבים חוזרים של צביקה עם הפקידים ועזיבתו באמצע הפגישה את המקום.
זהו רק מקבץ קטנטן של הנמקות סירוב שהיו באמת ושהגיעו למשרדנו לאחר הדחייה.
על החלטת דחייה וגם על החלטה לאשר בכפוף לערבות ניתן להגיש ערר פנימי בתוך 21 יום מיום קבלת ההחלטה לבעל תפקיד בכיר מזה שקיבל את ההחלטה הראשונית. הערר הראשוני יבחן בתוך רשות האוכלוסין וההגירה. לעתים אף ממש בתוך הלשכה. ככל שתיוותר החלטת הסירוב על כנה ניתן להגיש ערר לבית הדין לעררים.
ערר לבית הדין לעררים יוגש בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה של הרשות בערר הפנימי. ערר של בני זוג יוגש בשם שני בני הזוג ויש לתמוך אותו בתצהיר המאמת את עובדות הבקשה. אם בן הזוג הזר שוהה במדינת המוצא יאומת התצהיר בפני הקונסול במדינה. הערר יכלול את מלוא הראיות הרלוונטיות וכן את החלטות משרד הפנים. ככל ששוהה בן הזוג הזר בארץ חשוב מאד גם להגיש בקשה למתן צו ביניים וזאת על מנת למנוע הליכי אכיפה וגירושו בטרם התקיים דיון בעניינו.חשוב להדגיש: על אף שישנם 30 ימים לצורך הגשת ערר, הרי שככל שהורתה רשות האוכלוסין וההגירה לאזרח הזר לצאת מהארץ לפני תום 30 הימים, חשוב מאד להגיש את הערר ואת צו הביניים בתוך המועדים שנקבעו.
גם אם פניתם בעצמכם לרשות האוכלוסין, במקרה בו קיבלתם החלטת דחייה נמליץ לפנות לעורך דין לשם הגשת הערר. עו"ד המתמחה בהסדרת מעמד יוכל להבין אילו מסמכים נדרשים אשר יכולים לחזק את הבקשה. כיצד הכי נכון לתקוף אותה והאם היא עומדת בתנאי הפסיקה והנוהל. לשיחת ייעוץ ללא התחייבות אתם מוזמנים להשאיר פרטים בתחתית העמוד.
ההכרה בידועים בציבור לצורך הסדרת מעמד מבוססת על מספר קריטריונים ומבחנים, שנועדו להעיד על קיומה של מערכת יחסים זוגית יציבה וכנה. הכרה בבני זוג כידועים בציבור בתחומים אחרים כמו ביטוח לאומי או דיני ירושה, לא תחייב את משרד הפנים להכיר בבני הזוג ככאלה.
הבדיקות שתעשה רשות האוכלוסין וההגירה יתמקדו בקיומו של משק בית משותף, מגורים משותפים ויבחנו גם אופי היחסים, השיתוף בין בני הזוג, אורחות חייהם ואופי זוגיותם.
אך חשוב להדגיש: על אף שהרשות פוסלת לעתים קשרים זוגיים מסיבות שונות, הרי שבתי המשפט הנחו בשורת פסקי דין את רשות האוכלוסין לבחון את הקשרים הזוגיים בפתיחות וללא תפיסה של 'איך נראה קשר זוגי אידאלי'.
בין ההנמקות שנמצאו פסולות: פער גילאי גדול בין בני הזוג, לינה בחדרים נפרדים בנסיבות מסויימות, הפרדה רכושית ועוד. כל אלה, כך קבעו בתי המשפט, אינן סיבות לגיטימיות לדחיית בקשה.
למרות קיומו של נוהל סדור הניסיון המעשי מלמד כי קיימים לעיתים הבדלים משמעותיים ביישום המדיניות בין הלשכות השונות של רשות האוכלוסין. הבדלים אלה יכולים להתבטא בעומס עבודה שמשפיע על משך הטיפול בבקשות, במידת ההקפדה על פרטים ומסמכים, באופן בו הלשכות עורכות את הראיונות ובמדיניות הטלת ערבויות.
קיימים הבדלים מהותיים בין הנהלים החלים על בני זוג נשואים לבין אלה החלים על ידועים בציבור, אך כבר עתה חשוב להבהיר: שני סוגי הקשרים ראויים וזכאים להגנה.
ההבדלים נוגעים הן לאורך ההליך, הן לאשרה הניתנת בתחילתו והן למעמד הניתן בסופו.
ואולם שני סוגי ההליכים מאפשרים את הסדרת מעמדו של האזרח הזר ושל ילדיו הקטינים מקשר זוגי קודם.
הדבר מאפשר לבני זוג לתכנן ולעצב את חייהם כראות עיניהם ולא על מנת לקבל אשרה בישראל.
על בני הזוג להוכיח כי הם מנהלים משק בית משותף כתוצאה מהקשר הזוגי.
המשמעות היא לא רק מגורים משותפים תחת קורת גג אחת, אלא גם קשר אינטימי, קשירת גורל ורצון לחיות יחדיו ולא מתוך צורך אישי, נוחות או כדאיות כלכלית. משרד הפנים נוהג לערוך ראיונות עם בני הזוג לאחר הגשת מסמכים על ידי בני הזוג, אשר מטרתם הוכחת קשר זוגי, וזאת כדי לבחון את כנות הקשר. בין היתר נדרשים לצורך הוכחת הקשר תמונות זוגיות, התכתבויות, מכתבי ממליצים, כרטיסי טיסה האחד לשני, פירוט שיחות וכל דבר אחר אשר יש בו כדי להעיד על קשר זוגי אמיתי וכן. לעתים עורכת רשות האוכלוסין בדיקות משל עצמה ומקיימת שיחות טלפון עם הממליצים. במקרים חריגים של חשד ברור יכולה הרשות אף לשלוח פקחים לביקור בית לצורך בדיקת מגורים משותפים.
על אף קיומו של נוהל סדור, לא פעם המבחנים שמציבים פקידי משרד הפנים הם סובייקטיביים ועלולים להיות בלתי סבירים. הדבר מתבטא לעיתים בשאלות חודרניות ואישיות שאינן קשורות ישירות לכנות הקשר הזוגי. חוסר גמישות מצד הפקידים עלול להוביל לקשיים משמעותיים, גם כאשר בני הזוג מקיימים בפועל קשר זוגי אמיתי ומתמשך. בדומה, תפיסות על איך קשר זוגי אמור להראות, עלולות להוביל להתמודדות עם קשיים ומכשולים בדרך להסדרת המעמד.
לעיתים קרובות, גם כשיש ראיות רבות וחזקות, משרד הפנים יכול להטיל ספק בכנות הקשר. הדבר קורה בעיקר במצב בו עלו סתירות במהלך הראיון לבחינת כנות הקשר. למרות שהפסיקה הברורה מורה לרשות האוכלוסין וההגירה לבחון את מכלול הראיות לרבות, אך לא רק, הראיון, בפועל פעמים רבות הראיון הופך לחזות הכל. לכן יש להשקיע בשלב איסוף המסמכים ולא להסתפק במינימום הנדרש.
אין הגדרה מדויקת בחוק למשך הזמן הנדרש לקשר של ידועים בציבור טרם הגשת בקשה. אך לעתים ידחה משרד הפנים את הבקשה בנימוק שהקשר הזוגי עודו בוסרי. כל מקרה יבחן על פי כללי השכל הישר ונסיבות העניין כאשר נדרשת תקופת חיים משותפים משמעותית כדי להשתכנע בכנות הקשר. יש לשים לב כי מיום הגשת הבקשה ועד לבחינתה יחלפו על פי רוב עוד מספר חודשים, במהלכן יצבור הקשר ותק.
תפיסות מקובלות מול מציאות מורכבת – איך מתמודדים עם שמרנות בבחינת הקשר הזוגי?
משרד הפנים לעתים מתקשה להתגמש מול צורות חיים שאינן תואמות את התפיסה המסורתית של תא משפחתי וזוגי. גמישות זו נדרשת במיוחד במקרים של זוגיות מודרנית או קשרים חד-מיניים.
במקרים שונים נאלצים בני הזוג להתמודד מול שאלות חודרניות, הערות פוגעניות ואפילו מול דחיית בקשות, וזאת במיוחד כאשר הקשר הזוגי אינו תואם את התבניות המקובלות. כך לדוגמא כאשר אחד מבני הזוג עובר הליך שינוי מין, כאשר ישנו פער גילאי משמעותי מאד, כאשר בני הזוג ישנים במיטות נפרדות, כאשר אחד מבני הזוג נכה, כאשר אחד מבני הזוג מוסלמי או כאשר האחד דתי וזוגתו אינה יהודיה, וכן כאשר אחד מבני הזוג אינו מצליח להתגרש מנישואין קודמים.
כל אלה דורשים קבלה רדיקלית והבנה שאנשים שונים בוחרים קשרים שונים, וכי זוהי זכותם לממש את העדפותיהם את תפיסת עולמם ולעצב את משפחתם כראות עיניהם. במקרים כאלה, לעתים תידרש התערבות של עו"ד על מנת לוודא את בחינת הבקשה באופן ליברלי ומאפשר.
אם נדחתה בקשתכם ניתן להגיש ערר פנימי על החלטת משרד הפנים. הליך זה אמור להוביל לבחינה מחודשת של הבקשה. עם זאת, על פי רוב, הערר הפנימי אשר נדון על ידי מנהלו של הפקיד שנתן את ההחלטה הראשונית, על פי רוב אינו משנה את ההחלטה הראשונה שנתקבלה וההחלטה המקורית נשארת על כנה. למרבה הצער הליך זה הוא חובה בהיותו תנאי מקדמי לפניה לבית הדין לעררים.
לצד האמור חשוב להדגיש: אין לזלזל בהליך הזה. יש לו חשיבות מכרעת בהוספת ראיות, מתן הסבר לסתירות והצבעה על פגמים שנפלו בהליך. החשיבות היא רבה כיוון שהדברים יבחנו בהמשך גם על ידי בית הדין לעררים.
אם נדחה הערר הפנימי ניתן לפנות לבית הדין לעררים ובהמשך לבית המשפט לעניינים מנהליים (בית המשפט המחוזי). ערכאות אלו מוסמכות לבחון את חוקיות וסבירות החלטות משרד הפנים. לעתים קרובות, בית המשפט עשוי להפוך את החלטת משרד הפנים, במיוחד כאשר נראה שהופרו כללי הצדק הטבעי, שההחלטה התבססה על מידע חסר או שגוי או כאשר ההחלטה הייתה בלתי סבירה כיוון שלא שקלה את כל השיקולים והראיות.
צוואה או הסכם ממון (או הסכם חיים משותפים) היא עוד ראייה בין שלל הראיות המוגשות לתיק. היא אינה מכריעה באופן חד משמעי, אך בהחלט מחזקת את טענת הזוגיות ומראה על רצינות, כנות ובשלות הקשר הזוגי. מסמכים אלה מהווים ראיה נוספת לכך שבני הזוג קשרו את גורלם ומנהלים קשר מחייב, מעבר למגורים משותפים בלבד. למרות שמעטים הזוגות שמחזיקים במסמכים כאלה בשלבים מוקדמים של הסדרת המעמד, ועל אף שהגשתם אינה מחוייבת כלל, קיומם בהחלט יכול לסייע לחזק את התיק ולהוכיח את כנות הקשר.
הסדרת מעמד בן זוג זר כידוע בציבור בישראל היא תהליך מורכב וארוך, הכרוך בהתמודדות עם בירוקרטיה, דרישות נוקשות ולעתים גם יחס חשדני. בעוד שישנם מקרים פשוטים, אשר יכולים לגשת להסדרת המעמד אף ללא ייעוץ משפטי הרי שבמקרים אחרים ליווי עו"ד יכול להוות את ההבדל בין דחיית הבקשה לקבלתה. כך לדוגמא במקרים של עבר הגירתי הכולל בקשות קודמות ושהייה שלא כדין בישראל, סוגי קשרים מיוחדים, עבר פלילי, קשר נישואין קודם, אזרחות כפולה או דחיית בקשה וצורך בהגשת ערר.
בשלל המקרים הללו קריטי להיעזר בעורך דין בעל ידע וניסיון בתחום דיני ההגירה ומומחיות בייצוג ידועים בציבור מול משרד הפנים ובערכאות המשפטיות. ליווי מקצועי ובניית תיק נכון יכול להעלות משמעותית את סיכויי ההצלחה בהליך, למנוע דחיות בלתי צפויות ולסייע לבני הזוג לצלוח את המסע הבירוקרטי המורכב בדרך להגשמת זכותם לחיות יחד בישראל.
כדי להבין את הקשיים הכרוכים בו והתמודדות הנדרשת מול משרד הפנים נספר במאמר זה על פנטה וטגאו, זוג נשוי אשר
לבקשה להסדרת מעמדו של בן זוג זר יש לצרף מסמכים שונים. אלה כוללים עדויות לכנות הקשר, כמו תדפיסי שיחות, תמונות, מכתבים ממכרים וכרטיסי טיסה משותפים. בנוסף, יש לצרף מסמכים המעידים על מרכז החיים, כגון חוזה שכירות, תלושי שכר, חשבונות חשמל ואישור על ניהול חשבון בנק. כמו כן, חשוב לצרף את המסמכים המקוריים מארץ המוצא של בן הזוג הזר.
אופן התחלת ההליך תלוי במיקום בני הזוג. אם שני בני הזוג נמצאים בישראל, ניתן להגיש את הבקשה באופן מקוון לאחר איסוף כל המסמכים הנדרשים. אם שני בני הזוג נמצאים בחו"ל, בן הזוג הזר צריך לוודא שיש בידם את המסמכים המקוריים הדרושים מארץ מוצאם, מה שעשוי לדרוש זמן טיפול. על בן הזוג הזר להציג תעודת לידה, תעודות המעידות על מעמד אישי ואישור על היעדר רישום פלילי. יש לאמת תעודות מקוריות אלו באפוסטיל או בשרשרת חתימות במשרד החוץ ובשגרירות ישראל בארץ המוצא. מומלץ להתייעץ עם מומחה במקרים מורכבים הכרוכים ברישום פלילי, גירושין, נישואים שלא בוצעו, או ליווי קטינים כדי להבין את הדרישות הספציפיות.
לאחר השלמת כל הדרישות וראיון לבדיקת כנות הקשר, משרד הפנים יקבל החלטה. ההחלטה יכולה להיות אחת מהאפשרויות הבאות: – קבלת הבקשה: במקרה זה יוזמנו בני הזוג ותונפק אשרת תייר עם אישור עבודה. – קבלת הבקשה בתנאים: אם מתעוררים ספקות לגבי כנות הקשר, ניתן לאשר את הבקשה בתנאי הפקדת ערובה. הערבות, שיכולה להיות סכום משמעותי, תופקד במשרדי הרשות בישראל. – דחיית הבקשה: אם הבקשה אינה עומדת בתנאים הנדרשים או מוגשת ללא המסמכים הנדרשים, עלולה להידחות. במקרים כאלה ניתן להגיש ערעור פנימי תוך 21 יום ממועד ההחלטה. רצוי להתייעץ עם עורך דין לסיוע בהליך הערעור ולאסוף כל מסמך רלוונטי נוסף לתמיכה בקשר.
לקבלת ייעוץ מקצועי ללא התחייבות
כל הזכויות שמורות לעו"ד דפנה שגל פודור 2021 © מדיניות פרטיות | תנאי שימוש | מפת אתר