בקשה לאיחוד משפחות הוא הגירת קבע של בני משפחה של אזרח או תושב ישראלי למדינת ישראל במטרה להתאחד עמו. ככלל הליך של בקשה לאיחוד משפחות בישראל אינו מיועד ליהודים שמבקשים להתאחד עם משפחתם בארץ, אלו זכאים לעלות מכוח שבות. ההליך מיועד רק למי שאינו יהודי ואינו זכאי שבות.
למקרה מסוג זה ישנו הליך ייעודי הנקרא ההליך המדורג, בו הישראלי/ת מזמין את בן זוגו הזר לישראל ואלו עוברים ביחד הליך של 4 או 7 שנים בהתאמה עד למעמד קבע בישראל, בו נבחנים כנות הקשר הזוגי שלהם והרצון להקים חיים משותפים בישראל (לקריאה נוספת על ההליך המדורג לחצו כאן).
שאלת איחוד המשפחות מתעוררת לא פעם במקרים שילדים של זרים שזכו במעמד בארץ מבקשים להתאחד עמם ולזכות למעמד גם הם.
בקשה לאיחוד משפחות נפוץ אף בקרב תושבי האיזור כהגדרתם בחוק (תושבי הרשות הפלסטינאית, רצועת עזה, איראן, לבנון, סוריה ועיראק) שחלק מהמשפחה מחזיקה באזרחות ישראלית וחלק נמצאת בשטחי איו״ש, עזה או מדינות ערב.
הוראת השעה לחוק האזרחות משנת 2022, קובעת הגבלות על ישיבה בישראל של אזרחים ותושבים של מדינות עוינות או תושבי האזור. הוראת השעה קובעת ששר הפנים לא יעניק לתושב האזור או מדינות עוינות אזרחות או רישיון ישיבה בישראל. לקביעה זו מצורפים מספר חריגים.
שר הפנים רשאי לפי שיקול דעתו לאשר בקשה למתן היתר בידי מפקד האזור (היתר שהיה צבאי) לפלסטיני שחי באזור כאשר מדובר בבן זוג של ישראלית שגילו מעל 35, בת זוג של ישראלי שגילה מעל 25, ילד עד גיל 14 שהורו שוהה כדין בישראל או במקרים הומניטריים מיוחדים אחרים. אדם לו היתר צבאי מעל 10 שנים וגילו מעל 50 יוכל לקבל תושבות זמנית. ואולם חריגים אלה מופעלים בצמצום וזאת בחסות סעיף 11 להוראת השעה שקובע שלא יינתן היתר תחת חריגים אלו כאשר הזר עלול להוות סיכון בטחוני למדינה.
כנגד הוראת שעה זו הוגשו לא מעט עתירות, אך עד כה היא נותרה על כנה.
מדינת ישראל לא פעם מערימה קשיים, מכשולים ודרישות בפני המבקשים להתאחד עם משפחותיהם. עצם קיומה של משפחה בישראל לא מהווה סיבה מספקת לזר המבקש להגר לישראל לזכות באשרת שהייה בארץ.
מניעת בקשה לאיחוד משפחות היא פגיעה אנושה בזכות היסוד לחיי משפחה, ומשכך אין להקל ראש בכניסה להליך איחוד המשפחות, באיסוף המסמכים ובהתנהלות מול משרד הפנים, ורצוי להיעזר בעורך דין הבקיא בנהלי הרשות, בפסיקה ובחקיקה המשתנה לעתים תכופות.
אני מזמינה אתכם להשאיר פרטים ולקבל ייעוץ מבלי התחייבות.
בקשה לאיחוד משפחות היא הליך הגירת קבע המאפשר לבני משפחה של אזרח או תושב ישראלי להגר למדינת ישראל ולהתאחד עמו. ההליך מיועד רק למי שאינו יהודי ואינו זכאי לשבות – מכיוון שיהודים יכולים לעלות לישראל מכוח חוק השבות. בקשה לאיחוד משפחות נפוצה במיוחד במצבים שבהם ילדים של זרים שכבר זכו במעמד בארץ רוצים להתאחד עם הוריהם, או במקרים של משפחות מהרשות הפלסטינאית שחלקן מחזיק באזרחות ישראלית וחלקן נמצא בשטחי יהודה ושומרון או ברצועת עזה.
כאשר ישראלי מבקש להתאחד עם בן זוגו הזר, הם עוברים הליך ייעודי שנקרא ההליך המדורג. במסגרת הליך זה, בן הזוג הזר מוזמן לישראל ושניהם עוברים תהליך של 4 או 7 שנים עד לקבלת מעמד קבע, תלוי במצב. לאורך התקופה הזו נבחנים כנות הקשר הזוגי ביניהם והרצון שלהם להקים חיים משותפים בישראל. בקשה לאיחוד משפחות במסגרת ההליך המדורג דורשת סבלנות ועמידה בתנאים שמשרד הפנים קובע לאורך השנים.
הוראת השעה לחוק האזרחות משנת 2022 קובעת הגבלות חמורות על בקשה לאיחוד משפחות של תושבי האזור ומדינות עוינות. לפי הוראה זו, שר הפנים לא יעניק אזרחות או רישיון ישיבה לתושב האזור (תושבי הרשות הפלסטינאית, רצועת עזה, איראן, לבנון, סוריה ועיראק). עם זאת, קיימים חריגים מצומצמים – שר הפנים רשאי לאשר היתר לפלסטיני במקרים של בן זוג לישראלית מעל גיל 35, בת זוג לישראלי מעל גיל 25, ילד עד גיל 14 שהורו שוהה כדין בישראל, או במצבים הומניטריים מיוחדים.
לא, עצם קיומה של משפחה בישראל אינו מהווה סיבה מספקת לזר המבקש להגר לישראל לזכות באשרת שהייה. מדינת ישראל מקפידה ודורשת עמידה בתנאים נוספים ומחמירים, ולעיתים מציבה קשיים ומכשולים רבים בפני מבקשים להתאחד עם משפחותיהם. מניעת בקשה לאיחוד משפחות נחשבת לפגיעה חמורה בזכות היסוד לחיי משפחה, ולכן חשוב להתייחס להליך ברצינות רבה ולהיערך היטב עם כל המסמכים הנדרשים.
לפי הוראת השעה לחוק האזרחות, אדם שיש לו היתר שהיה צבאי (כלומר היתר שהיה נתון בידי מפקד האזור) מעל 10 שנים וגילו מעל 50 יכול לקבל תושבות זמנית. זהו אחד החריגים להוראת השעה שמאפשר התקדמות בתהליך איחוד המשפחות. עם זאת, גם חריג זה מופעל בצמצום רב, כי סעיף 11 להוראת השעה קובע שלא יינתן היתר כאשר הזר עלול להוות סיכון בטחוני למדינה. בקשה לאיחוד משפחות במקרים כאלה דורשת ליווי משפטי מקצועי.
בקשה לאיחוד משפחות היא הליך מורכב ורגיש שדורש היכרות עמוקה עם נהלי הרשות, הפסיקה והחקיקה המשתנה לעתים תכופות. מדינת ישראל מציבה דרישות מחמירות ולעיתים מערימה קשיים בפני המבקשים, ומניעת ההליך מהווה פגיעה חמורה בזכות היסוד לחיי משפחה. עורך דין מנוסה בתחום יודע איך לאסוף את המסמכים הנכונים, להתנהל נכון מול משרד הפנים, להתמודד עם החריגים להוראת השעה, ולנווט את המכשולים הבירוקרטיים. השקעה בליווי משפטי מקצועי בבקשה לאיחוד משפחות יכולה להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון.