הליך הגשת בקשה לאיחוד משפחות הוא הליך בו אזרח זר מבקש להגר לישראל כיוון שברצונו לשהות לצד קרוב משפחתו או בן זוגו שהוא ארח ישראלי או בעל מעמד קבע בישראל. מדינת ישראל מאפשרת לאזרחים זרים לקבל מעמד בישראל כחלק מהליך בקשה לאיחוד משפחות וזאת מתוך מחויבותה לזכות היסוד של הישראלי לחיי משפחה. אולם מדובר בהליך בירוקרטי ומורכב הבוחן את הקשרים המשפחתיים את התקיימותם של תנאים ספציפיים וכן בודק היעדר מניעה בטחונית, פלילית או עבר הגירתי מורכב.
בשורות הבאות נפרט את האפשרויות השונות להסדרת מעמד לאזרחים זרים במסגרת בקשה לאיחוד משפחות, ונסביר כיצד ניגשים למשימה.
עבור בן זוג זר המבקש להתאחד עם בן זוגו הישראלי קיים הליך ייעודי ברשות האוכלוסין וההגירה הנקרא "הליך מדורג" ובחלק מהלשכות ייקרא גם "איחוד משפחות" או בקיצור אחמ"ש. ההליך יתחיל בהגשת בקשה באופן מקוון באתר רשות האוכלוסין וההגירה. לבקשה יצורפו מסמכים רבים כמו טופס בקשה, דרכונו של האזרח הזר, תעודת הזהות של הישראלי, ראיות לכנות הקשר כמו תמונות משותפות, התכתבויות ומכתבי מכרים, חשבונות, תלושי שכר, חוזה שכירות וכן תעודות מקוריות מארץ מוצאו של האזרח הזר וביניהן תעודת לידה, תעודת יושר ותעודת מצב אישי.
את הבקשה ניתן להגיש כאשר שני בני הזוג בישראל, כאשר שניהם בחו"ל או כאשר אחד מהם בארץ ואילו השני בחו"ל ולכל אחת מהאפשרויות דרך הגשת בקשה שונה.
לאחר בחינת הבקשה והמסמכים יזומנו בני הזוג לפגישה בה יוצגו מסמכי ומקור ולאחריה לפגישה נוספת בה יתבצע ריאיון בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה שמטרתו לבדוק את כנות הקשר הזוגי וקיום מרכז חיים בישראל. הריאיון יתבצע לכל בין זוג בנפרד על מנת שניתן יהיה לבחון את עומק היכרות בני הזוג ואותנטיות הקשר.
ככל ששלב הריאיון הסתיים בהצלחה יחל ההליך המדורג, אשר ימשך 4 שנים לזוג נשוי, ו-7 שנים לידועים בציבור. במהלך השנים הללו יחזיק בן הזוג הזר באשרה זמנית אותה יצטרך לחדש מידי שנה, ויבוצעו בדיקות וראיונות תקופתיים לכנות הקשר.
רק בסיום ההליך המדורג בהצלחה יזכה בן הזוג הזר לאשרת קבע בישראל או לאזרחות ישראלית, אולם לאורך כל אורכו ישהה בישראל כדין ויזכה להתאחד עם בן זוגו הישראלי.
הורה ביולוגי של חייל ישראלי המתגורר בחו"ל ואשר אין אזרחות ישראלית, רשאי להגיש בקשה לאשרת שהיה בישראל לאורך תקופת שירותו של בנו החייל. את הבקשה לאשרה יש להגיש באופן פרונטלי בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה הקרובה לביתו של החייל הישראלי ולצרף לה טופס בקשה, צילום דרכון של ההורה הזר, תמונה של ההורה, תעודת זהות ותעודת לידה של החייל, אישור שירות בצה"ל, תצהיר של ההורה בקונסוליה הישראלית ותעודות מקוריות מארץ מוצאו של ההורה ביניהן תעודת לידה, תעודת מצב אישי ותעודת יושר.
ככל שהבקשה תאושר ההורה יזכה להתאחד עם בנו ויקבל אשרה ל-3 חודשים, אותה יוכל להאריך עד ל-4 שנים. בסיומן של 4 השנים הללו יוכל לבקש מעמד קבע בישראל ולאחר מכן אף אזרחות.
הורה של אזרח ישראלי, לו אזרחות זרה, זכאי להגיש בקשה לאיחוד משפחות עמו בשטח ישראל וזאת בתנאי שהוא מעל גיל 62 לנשים או 64 לגברים, ובתנאי שאין לו ילדים נוספים במדינת מוצאו או שאין ילדים נוספים עמם הוא מצוי בקשר. את הבקשה יגיש האזרח הישראלי באופן פרונטלי לאחר קביעת תור ללשכת רשות האוכלוסין וההגירה הקרובה לביתו ואליה יצרף תמונות של המוזמן, דרכון בתוקף, תעודות מקור של המוזמן מארץ המוצא, מכתב הסבר על חייו של ההורה, התחייבות לטיפול בו ותצהיר המוזמן בפני הקונסוליה הישראלית בארצו.
אם הבקשה תאושר, יתאפשר איחוד המשפחות ותינתן אשרה זמנית אשר ניתן לחדשה ולהאריכה.
הגשת בקשה לאיחוד משפחות מגיעה באופן תכוף מצד פלסטינים היושבים באזור (איו"ש, עזה והגדה המערבית) או במדינות אויב אשר ברחו במהלך מלחמות ישראל, וכיום מבקשים להתאחד עם בני משפחתם הישראלים. הוראת שעה לחוק האזרחות משנת 2022 מגבילה את יכולתם להגיע לישראל למען איחוד משפחות מטעמים ביטחוניים, ואוסרת על שר הפנים לתת לאזרחים זרים אלו אשרות שהיה וישיבה מכל טעם.
ואולם, בידי אותן משפחות אפשרות אחרת לפעולה- עליהם להגיש בקשה להיתר שהיה ביטחוני בישראל. האופציה הזו פתוחה בפני בן זוג של ישראלית שגילו מעל 35, בת זוג של ישראלי שגילה מעל 25, ילד עד גיל 14 שהורהו שוהה כדין בישראל או במקרים הומניטריים מיוחדים אחרים. אדם לו היתר צבאי מעל 10 שנים וגילו מעל 50 יוכל לקבל תושבות זמנית.
ככל שהמבקש לא עונה לתנאים לקבלת היתר שהיה ביטחוני, באפשרותו להגיש בקשה לרישיון ישיבה מטעמים הומניטריים באופן פרונטלי אמצעות קרובו הישראלי. נדגיש כי טעם של איחוד משפחות גרידא אינו מספק עבור אישור בקשה זו עקב אותם חששות ביטחוניים, נדרש טעם הומניטרי נוסף כגון מחלה של קרוב המשפחה הישראלי או של הפלסטיני הזר.
חוק השבות מאפשר לאזרחים זרים שמוגדרים כזכאי שבות לעלות ארצה בהליך פרוצדוראלי פשוט ומהיר ובהמשך אף להתאזרח. הליך זה בין היתר מאפשר להם להתאחד עם משפחותיהם החיות בארץ.
כדי לפתוח בהליך זכאי שבות להגיע לישראל כתייר, ולהגיש את בקשתו לעליה באופן פרונטלי בלשכת האוכלוסין וההגירה הקרובה לביתו. לבקשתו יצורפו טופס בקשה לתעודת עולה, טופס בקשה לתעודת זהות, דרכון זר בתוקף לשנה, תמונת דרכון ותעודות מקוריות מארץ מוצאו מאומתות באפוסטיל וביניהן תעודת לידה, תעודות המוכיחות את יהדותו, תעודת מצב אישי ותעודת יושר. בקשתו תיבחן על ידי עובד הלשכה וככל שלא נמצאה כל מניעה, יוזמן האזרח הזר בשנית ללשכת הרשות לטובת קבלת תעודת עולה.
במסגרת ההליך המדורג ניתן לכלול אף את ילדיהם של בני הזוג הזרים מקשר קודם. בעבר האפשרות היתה פתוחה רק בפני בני זוג נשואים, ואולם בית המשפט הכריע כי אין להבדיל בעניין זה בין זוגות נשואים לידועים בציבור וכיום ניתן להגיש במסגרת הבקשה בהליך מדורג לכלול גם את ילדיהם הקטינים של אזרחים זרים מקשר קודם, זאת בין אם הזר נשוי לאזרח הישראלי או ידוע בציבור שלו.
במסגרת בקשות אלה נעשית הבחנה בין ילדים מתחת לגיל 15, אז יהיה ההליך פשוט יחסית, או מעל. במקרה של קטינים מעל גיל 15 ידרש ההורה הזר להוכיח כי הקטין שהה עמו והיה בחזקתו בשנתיים שלפני הבקשה להסדרת המעמד והדבר עלול להתברר כעניין לא פשוט.
מקרים אחרים של בקשה לאיחוד משפחות כגון ילדים ישראלים אשר הקשר בין הוריהם נפרם טרם סיום ההליך המדורג ואשר מבקשים להותיר את ההורה הזר לצידם בישראל, יוגשו כבקשה הומניטרית באופן פרונטלי לוועדה הבין-משרדית, תוך הצגת הטעמים ההומניטריים. את הבקשה יש להגיש בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה הקרובה לאזרח הישראלי, בליווי טופס בקשה, תעודת זהות של הישראלי, מסמכים המעידים על הצורך ההומניטרי והקרבה המשפחתית, תמונות פספורט ותעודות מקוריות כגון תעודת לידה, יושר ומעמד אישי.
במסגרת הנוהל ההומניטרי ניתן להגיש גם בקשות נוספות לאיחוד משפחות כמו למשל בקשה להותרת הורה חולה בארץ ועוד.
הזכות לחיי משפחה הוכרה כזכות חוקתית בפסיקות בתי המשפט השונים. אולם לא כל קשר משפחתי יזכה להגנה בישראל ויש להבין מכוחו של איזה נוהל מוגשת הבקשה. הנהלים המסדירים את האפשרות לאיחוד משפחות הם רבים ומגוונים ומשתנים בהתאם לסוג הבקשה וההקשר. ישנם הליכים פשוטים יותר וישנם הליכים בירוקרטיים סבוכים וארוכים אשר רצוי להיעזר בליווי משפטי טרם תחילתם. עורך דין המתמחה בתחום הסדרת מעמד בישראל, יוכל לעזור לכם בהבנת הנוהל המתאים להגשת בקשה לאיחוד משפחות, ההליך הנדרש, המסמכים ההכרחיים להגשת הבקשה ולסייע לעמוד בהליך במהירות ובהצלחה.
מוזמנים להשאיר פרטים בעמוד צור קשר בלחיצה כאן ולקבל ייעוץ ללא התחייבות.
הליך הגשת בקשה לאיחוד משפחות הוא תהליך בירוקרטי בו אזרח זר מבקש להגר לישראל כדי לשהות לצד קרוב משפחתו או בן זוגו שהוא אזרח ישראלי או בעל מעמד קבע. ההליך בוחן את הקשרים המשפחתיים, בודק שמתקיימים תנאים ספציפיים, ומוודא שאין מניעה ביטחונית, פלילית או עבר הגירתי מורכב. מדינת ישראל מאפשרת תהליך זה מתוך מחויבות לזכות היסוד של הישראלי לחיי משפחה.
הגשת בקשה לאיחוד משפחות עבור בן זוג זר מתבצעת דרך ההליך המדורג ברשות האוכלוסין וההגירה. הבקשה מוגשת באופן מקוון באתר הרשות, ולה מצורפים מסמכים רבים כמו דרכון האזרח הזר, תעודת זהות של הישראלי, ראיות לכנות הקשר, חשבונות, תלושי שכר וחוזה שכירות. לאחר בחינת הבקשה, בני הזוג מוזמנים לפגישות בהן מוצגים מסמכי מקור ומתבצע ריאיון לבדיקת כנות הקשר הזוגי. ההליך נמשך 4 שנים לזוג נשוי ו-7 שנים לידועים בציבור, ובסופו בן הזוג הזר מקבל אשרת קבע או אזרחות.
כן, במסגרת הגשת בקשה לאיחוד משפחות בהליך המדורג ניתן לכלול את ילדיהם הקטינים של בני הזוג הזרים מקשר קודם. בעבר האפשרות הזו היתה פתוחה רק בפני זוגות נשואים, אבל היום בית המשפט הכריע שאין להבדיל בין נשואים לידועים בציבור. עם זאת, קיימת הבחנה בין ילדים מתחת לגיל 15 (הליך פשוט יותר) לבין מעל גיל 15. במקרה של קטינים מעל 15, ההורה הזר צריך להוכיח שהקטין שהה עמו והיה בחזקתו בשנתיים שלפני הבקשה.
הורה ביולוגי של חייל ישראלי שמתגורר בחוץ לארץ ואין לו אזרחות ישראלית, יכול להגיש בקשה לאיחוד משפחות לאשרת שהיה במשך תקופת שירות החייל. את הבקשה יש להגיש באופן פרונטלי בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה הקרובה לבית החייל, עם צירוף מסמכים כמו דרכון ההורה, תעודת זהות ולידה של החייל, אישור שירות בצה"ל ותצהיר בקונסוליה. אם הבקשה מאושרת, ההורה מקבל אשרה ל-3 חודשים שניתנת להארכה עד 4 שנים, ולאחר מכן יכול לבקש מעמד קבע ואף אזרחות.
הגשת בקשה לאיחוד משפחות עבור הורה של אזרח ישראלי שיש לו אזרחות זרה אפשרית בתנאים מסוימים. ההורה חייב להיות מעל גיל 62 לנשים או 64 לגברים, ואסור שיהיו לו ילדים נוספים במדינת המוצא או ילדים שהוא בקשר איתם. האזרח הישראלי מגיש את הבקשה באופן פרונטלי בלשכת רשות האוכלוסין הקרובה לביתו, ומצרף תמונות המוזמן, דרכון בתוקף, תעודות מקור, מכתב הסבר, התחייבות לטיפול ותצהיר בקונסוליה. אם הבקשה מאושרת, ההורה מקבל אשרה זמנית שניתנת לחידוש והארכה.
הגשת בקשה לאיחוד משפחות מצד פלסטינים מאזור יהודה ושומרון, עזה והגדה המערבית או ממדינות אויב מוגבלת מאוד. הוראת שעה לחוק האזרחות משנת 2022 מגבילה את יכולתם להגיע לישראל מטעמים ביטחוניים ואוסרת על שר הפנים לתת להם אשרות שהיה. עם זאת, קיימת אפשרות להגיש בקשה להיתר שהיה ביטחוני במקרים מסוימים – בן זוג של ישראלית מעל גיל 35, בת זוג של ישראלי מעל גיל 25, ילד עד 14 שהורהו שוהה כדין, או במקרים הומניטריים מיוחדים. במקרים אחרים ניתן להגיש בקשה לרישיון ישיבה מטעמים הומניטריים, אך נדרש טעם נוסף מעבר לאיחוד משפחות בלבד.