התמודדות עם רשויות ההגירה בישראל יכולה להיות מורכבת ומאתגרת. החלטות משרד הפנים, ובפרט רשות האוכלוסין וההגירה, משפיעות ישירות על חייהם של אלפי אזרחים זרים, בני זוג, עובדים זרים, מבקשי מקלט ותיירים. אם נתקלתם בהחלטה של רשות האוכלוסין וההגירה שאתם חולקים עליה – בין אם זו דחיית בקשה לאשרה, סירוב כניסה, החלטה על גירוש או כל עניין אחר הקשור לחוק הכניסה לישראל – בית הדין לעררים הוא הגוף המוסמך לדון בערעורים אלו. בשורות הבאות ננסה לספק לכם מדריך מקיף להליך הגשת ערר, נציג דוגמאות למקרים נפוצים, ונתייחס לחשיבות הפסיקה בתחום.
אך כבר עכשיו חשוב להגיד – בית הדין לעררים דן בדיני נפשות ממש. החלטות רשות האוכלוסין וההגירה יכולות להיות הרות גורל וחשוב שתדעו – יש מה לעשות. זהו לא סוף פסוק, קחו אוויר, אנחנו כאן כדי להראות לכם את הדרך.
מהו בית הדין לעררים ומתי פונים אליו?
בית הדין לעררים הוא גוף שיפוטי ייחודי שהוקם מכוח חוק הכניסה לישראל. תפקידו העיקרי הוא לדון בעררים על החלטות שונות של רשות האוכלוסין וההגירה, ובכך הוא מהווה נדבך חשוב בשמירה על הגינות ההליך ועל סבירות ההחלטות שמתקבלות.
ניתן לפנות לבית הדין לעררים כאשר מתקבלת החלטה שלילית מרשות האוכלוסין וההגירה, כגון:
- סירוב כניסה לישראל בנמל תעופה.
- דחיית בקשה לאשרה (כגון אשרת עבודה, אשרת סטודנט, אשרת תייר, או אשרת שהייה לבני זוג).
- דחיית בקשות לאיחוד משפחות.
- החלטה על גירוש / הרחקה מישראל.
- ביטול רישיון ישיבה / אשרה קיימת.
- החלטות הקשורות למעמד פליט / מבקש מקלט.
הגשת ערר היא הכלי החוקי שנועד לאפשר בחינה שיפוטית של החלטת הרשות, לבדוק אם היא סבירה, מידתית, תקינה מבחינה פרוצדורלית, ומתיישבת עם הוראות הדין והפסיקה.
השלב הראשון: הערר הפנימי (במידה וקיים)
בדומה לתחומים אחרים מול רשויות המדינה, לעיתים גם בענייני הגירה קיימת אפשרות, ולעיתים אף חובה, למצות הליך של "ערר פנימי" או "בקשה לעיון מחדש" מול רשות האוכלוסין וההגירה עצמה, לפני פנייה לבית הדין לעררים.
מתי מגישים ערר פנימי?
לא כל החלטה של רשות האוכלוסין וההגירה מאפשרת או דורשת ערר פנימי. יש לבדוק את הוראות החוק או ההודעה שקיבלתם. לדוגמה, במקרים של סירוב כניסה בנתב"ג, לרוב ניתן להגיש ערר ישירות לבית הדין לעררים ללא צורך בערר פנימי, כך גם בהחלטות הקשורות בוועדה ההומניטרית בענף הסיעוד.
איך נדע?
על פי רוב בסופה של ההחלטה יהיה כתוב ההליך אותו ניתן לנקוט ואת סד הזמנים הקבוע לצורך נקיטתו. אם אתם מתלבטים אשמח לסייע טלפונית בעניין זה.
תוך כמה זמן יש להגיש את הערר?
אם קיים הליך ערר פנימי, יש להגישו בתוך 21 יום מיום קבלת ההחלטה. שימו לב, זהו לא היום אשר כתוב בראש ההחלטה, אלא היום בו קיבלתם את ההחלטה אליכם.
מה לצרף לערר הפנימי?
יש לפרט בערר הפנימי מדוע אתם חולקים על ההחלטה, לצרף מסמכים חדשים שלא הוגשו קודם לכן, או להבהיר נקודות מסוימות תוך התייחסות למסמכים שהגשתם.
גם אם התהליך נראה בירוקרטי, הוא עשוי במקרים מסוימים לחסוך לכם את ההליך המשפטי המורכב יותר בפני בית הדין לעררים. זהו גם תנאי סף הכרחי לפני פנייה לבית הדין במקרים בהם החוק דורש זאת ולא ניתן לעקוף אותו. שימו לב – אם לא יוגש ערר פנימי על פי רוב תמנע מכם היכולת להגיש הליך לבית הדין. אך זהו לא הליך פרוצדורלי בלבד, אלא הליך חשוב המאפשר לכם לשטוח את מלוא המסגרת העובדתית בפני הרשות ולצרף מסמכים נוספים, פסיקה רלוונטית או הסברים לסתירות ולקשיים אשר עלו במסגרת ההחלטה עליה אתם עוררים. נמליץ בחום, וכבר בשלב זה להיעזר בעורך דין אשר יסייע לכם בהבאת התמונה במלואה.
הגשת ערר לבית הדין לעררים: התהליך והדגשים
אם הערר הפנימי נדחה, או אם לא נדרש כזה, השלב הבא הוא הגשת ערר רשמי לבית הדין לעררים.
- זמני הגשה – חשוב ביותר להקפיד על לוחות הזמנים להגשת ערר. לרוב, מדובר בפרקי זמן קצרים מאוד (לדוגמה, 24 שעות במקרה של סירוב כניסה בנתב"ג, או 30 יום במקרים אחרים). איחור בהגשת הערר עלול להביא לדחייתו על הסף.
- כתב הערר – יש להגיש לבית הדין לעררים כתב ערר מנומק, הכולל את הפרטים הבאים:
- פרטי העוררים והמשיבה (המדינה, באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה).
- תיאור ההחלטה עליה מוגש הערר, כולל תאריך קבלתה.
- העובדות המלאות הרלוונטיות למקרה.
- הטענות המשפטיות: מדוע ההחלטה של רשות האוכלוסין וההגירה שגויה, בלתי סבירה או אינה עומדת בדרישות החוק והפסיקה.
- הסעד המבוקש: מה אתם מבקשים מבית הדין (לדוגמה, ביטול החלטת הגירוש, מתן אשרה מסוג מסוים, הכרה במעמד).
- צירוף מסמכים: יש לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים התומכים בטענותיכם (דרכונים, אשרות קודמות, מסמכי נישואין, ראיות על כנות קשר במקרה של זוג, אישורים רפואיים בעניינים הרלוונטיים, ראיות למרכז חיים בארץ, ועוד מסמכים – כל מקרה לגופו).
- את הערר חובה לתמוך בתצהיר חתום על ידי עו"ד.
- מהלך הדיון בבית הדין –
- אופי הדיון: דיונים בבית הדין לעררים מתאפיינים פעמים רבות באופי דחוף ומהיר, כאשר זהו המצב, למשל במקרה של מסורבי כניסה יערך דיון מהיר.
- תגובת המשיבה: המשיבה בהליכי ערר היא רשות האוכלוסין וההגירה. טרם הדיון יועבר על פי רוב, ואם לא נדחה או נמחק הערר על הסף, לרשות האוכלוסין לצורך הגשת כתב תשובה.
- דיון: לבית הדין לעררים הסמכות לפסוק בעררים המוגשים אליו אף ללא דיון ואך בהסתמך על כתבי הטענות המוגשים אליו ומכאן אף חשיבותם הרבה. לצד זאת, ברבים מהמקרים מתקיים דיון בפני בית הדין אליו מוזמנים הצדדים. בדיון יציגו הצדדים את טענותיהם בעל פה, ידגישו את הפגמים והטעויות אשר נפלו בהחלטה בהסתמך על המסמכים והראיות, ויוכלו לקבל כבר בשלב זה את הכיוון אליו בית הדין נוטה.
- קבלת החלטה: בית הדין לעררים יכול לקבל החלטה לדחות את הערר, לקבלו במלואו, או לקבלו באופן חלקי (לדוגמה, להורות על בחינה מחודשת של המקרה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה או על מתן אשרה זמנית).
- ייצוג משפטי קריטי: ייצוג על ידי עורך דין המתמחה בדיני הגירה הוא לא רק מומלץ, אלא ברוב המקרים קריטי להצלחת הערר. מדובר בתחום משפטי מורכב ורגיש, שבו להכרת הרקע החוקי ולהבנה מעמיקה של הנהלים, הפסיקה והוראות ההליך המנהלי ישנה חשיבות מכרעת. לפיכך לניסיון ומומחיות בתחום זה יכולים להשפיע באופן דרמטי על תוצאת הערר.
דוגמאות למקרים נפוצים הנדונים בבית הדין לעררים
- סירוב כניסה בנתב"ג – אזרח זר שמגיע לישראל כתייר ומסורב כניסה על ידי פקיד ההגירה (לדוגמה, בחשד לכוונת השתקעות, עבודה לא חוקית, או היסטוריה בעייתית).
- הליכי איחוד משפחות – בני זוג של אזרחים ישראלים או תושבי קבע, שבקשתם לאשרה נדחית במסגרת ההליך המדורג, או שהאשרה שלהם מבוטלת. לדוגמה, דחיית בקשה לאשרה לבן זוג זר עקב טענה לכנות הקשר.
- עובדים זרים – עובדים זרים שבקשתם להארכת רישיון עבודה נדחתה, או שהוצא נגדם צו גירוש.
- מבקשי מקלט – עררים על החלטות היחידה לטיפול במבקשי מקלט (RSD) לדחות בקשות מקלט.
חשיבות הפסיקה של בית הדין לעררים
פסקי הדין של בית הדין לעררים למעשה קובעות כיצד יש ליישם את החוק במקרים דומים בעתיד, ומתוות את הדרך הן לרשות עצמה והן לעורכי הדין והציבור. אך למעלה מזה – הן עלולות להיות בעלות משמעות דרמטית בחיי היום יום. העניינים הנדונים בפני בית הדין לעררים הם משמעותיים ביותר, ובמקרים רבים הם דיני נפשות של ממש. מדובר בהחלטות שעלולות לשנות מקצה לקצה את חייהם של בעלי הדין – זכויותיהם לחיות בישראל, לאחד משפחות, לעבוד, לקבל טיפול רפואי, או להימנע מגירוש למדינת מוצאם שעלולה להיות מסוכנת.
הדרך לבית המשפט לעניינים מנהליים
חשוב להבין כי החלטות בית הדין לעררים הן נקודת המוצא אף לערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים. אם הערר נדחה, בפני העוררים עומדת הזכות לערער לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. בערעור בית המשפט המחוזי יבחן את פסיקת בית הדין לעררים. לכן, ניהול נכון של התיק כבר בבית הדין לעררים, והצגת כלל הראיות והטיעונים באופן מיטבי, הם קריטיים שכן הם יהוו הבסיס אף לבחינה עתידית בבית המשפט אם הערר ידחה.
לסיכום
הגשת ערר לבית הדין לעררים היא צעד משמעותי במאבק על זכויותיכם בענייני הגירה. זוהי ההזדמנות הראשונה לבחון החלטה של רשות האוכלוסין וההגירה בידי גוף שאינו הרשות עצמה. בשל המורכבות המשפטית והדחיפות המאפיינת מקרים רבים, סיוע של עורך דין מומחה בתחום דיני ההגירה הוא הכרחי על מנת להבטיח את מיצוי זכויותיכם בצורה הטובה ביותר.
האם תרצו לדעת פרטים נוספים על ערר לבית הדין או להתייעץ? אני מזמינה אתכם להשאיר פרטים לשיחת ייעוץ ללא התחייבות.