בית הדין לעררים הוא ערכאה שיפוטית הפועלת בהתאם לחוק הכניסה לישראל ולסדרי דין שנקבעו בתקנות. ישנם בתי דין המחולקים למחוזות (צפון, דרום, תל אביב וירושלים) ובדין יושב דיין אחד בכל תיק.
טרם ההגעה אל בית הדין הדין לעררים רצוי להבין האם זוהי הערכאה הנכונה ביותר עבור התוצאה הרצויה, מה ניתן לבקש ולקבל מבית הדין וכיצד נכון לתכנן אסטרטגית את ההליך המשפטי.
בית הדין לעררים דן בעררים שהוגשו כנגד החלטות של רשות האוכלוסין וההגירה אשר ניתנו מכוח חוק הכניסה לישראל. על פי רוב תכלולנה החלטות אלה הבהרה בסופן כי ניתן להגיש עליהן ערר בתוך 30 יום.
יש לשים לב: על מרבית ההחלטות ניתן לערור בערר פנימי אחד בתוך רשות האוכלוסין. זוהי לא רק זכות, אלא גם חובה של בעלי הדין, ופניה מוקדמת לבית הדין לעררים מבלי שמוצו כל ההליכים תביא למחיקתו.
תתפלאו לשמוע כי לבית הדין לעררים ניתן לגשת גם אם אין החלטה. כך למשל, ניתן לערור על שיהוי חריג של רשות האוכלוסין וההגירה אשר משך זמן רב לא מקבלת החלטה בבקשה שהוגשה אליה.
בית הדין לעררים דן ומכריע באמצעות כלים מנהליים. החלטה יכולה להפסל מאחר שהיא ניתנה בחוסר סמכות; שלא בהתאם לחובת ההיוועצות; על פי עובדות שגויות; ללא הנמקה מספקת; בחוסר סבירות; או בהתאם לשיקולים זרים.
ראשיתו של כל ערר הוא באיסוף החומר הרלוונטי הקשור לעניין: תיעוד מדוקדק של עובדות המקרה, הגשת בקשה לרשות האוכלוסין לקבל את כל החומר המצוי בידיה, הנפקת אישורים רלוונטיים ואפילו חוות דעת מתאימות. כל תיק ונסיבותיו. כך למשל בני זוג ידועים, אשר בקשתם להסדרת מעמדו של בן הזוג הזר נדחתה עקב סתירות בראיון שנערך להם יתקשו מאד לערור על ההחלטה אם לא יקבלו קודם לכן את פרוטוקולי הראיונות. לכן יש לפנות לעורך דין מוקדם ככל האפשר, וזאת על מנת לאפשר לו או לה לאסוף את כל החומר הדרוש לצורך תקיפת החלטת הרשות.
כפי שאמרנו, טרם ההגעה לבית הדין לעררים וביצוע הגשת ערר לבית הדין לעררים יש לוודא כי כל ההליכים המנהליים הזמינים אכן מוצו אל מול משרד הפנים. פניה בטרם עת לבית הדין תוביל למחיקת הערר ואפילו לדחייתו. כמו כן, במקרים מסויימים ישנה אפשרות שפניה לרשות עם מסמך חדש או עובדה שלא היתה ידוע קודם, יכולה לשנות את ההחלטה ולחסוך הרבה זמן ומשאבים. לעתים תדרש הגשת בקשה למתן החלטה לרשות, לעתים הגשת ערר פנימי או בקשה לעיון מחדש בצירוף מסמכים חדשים, כל תיק ונסיבותיו.
מאחר שהליך של הגשת ערר לבית הדין לעררים הינו בהליך משפטי נמליץ לגשת אליו בליווי עורך דין, אשר ידע לשקף לכם את זכויותיכם טרם ההליך, לתווך אותו נכונה מול בית הדין, ולהגיש בהתאם לכללי הדין ובליווי כלל הנימוקים הרלוונטיים. כפי שכשחולים הולכים לרופא המתמחה במחלה הספציפית, כך כשפונים לערכאה שיפוטית נמליץ על פניה לעורך דין המתמצא בתחום הספציפי.
עורך דין שמכיר את ההלכות המנחות את בית הדין לעררים ואשר מכיר אף את ערכאות הערעור, יוכל להנחות אתכם טרם ההגשה אילו פעולות רצוי לעשות, אילו מסמכים כדאי להציג ומה עוד דרוש על מנת להביא לתוצאה הטובה ביותר.
הגשת ערר לבית הדין לעררים מוגש באמצעות המערכת המקוונת של בית הדין לעררים או בהגשה ידנית במזכירות בית הדין.
בעת הגשת ערר לבית הדין לעררים מוסרים כתב ערר אשר צריך לכלול את כל הנסיבות העובדתיות הרלוונטיות, את הטענות הנובעות מהחוק, מנהלי משרד הפנים ומהפסיקה ואת הסעד המבוקש מבית הדין.
לכתב הערר יש לצרף תצהירים התומכים באמור בו. כמו כן וככל שהערר מוגש כנגד החלטה המורה על יציאה מהארץ יש להגיש יחד עם הערר גם בקשה למתן צו ביניים. משמעותה של בקשה זאת היא מתן אפשרות לאזרח הזר להשאר בישראל לאורך ההליך ועד לקבלת פסק דין.
נוסף על אלה יש לצרף לערר את כלל המסמכים אשר שימשו כבסיס להחלטה עליה עוררים ואשר אנו מבקשים להסתמך עליהם במסגרת הערר.
לא נגזים אם נגיד שבית הדין לעררים דן בדיני נפשות ממש. פסיקותיו של בית הדין לעררים יכולות לשנות את חייהם של הבאים בשעריו מקצה לקצה. העניינים הנדונים בבית הדין הם אלה החוסים תחת חוק הכניסה לישראל, והתיקים מתנהלים נגד משרד הפנים המוגדר כ'משיב' בעררים.
כפי שנאמר קודם הנדונים בבית הדין לעררים הם הרי גורל ממש. נבחן את מקצת הנושאים:
כפי שאמרנו קודם, עררים מוגשים על פי רוב על החלטות משרד הפנים. לעתים יוגשו העררים על אי מתן מענה על ידי משרד הפנים, ולא על החלטה קיימת. נהלי משרד הפנים מאשרים ואף מחייבים הגשת ערר פנימי על חלק מההחלטות. ערר פנימי יוגש לבעל תפקיד גבוה יותר מזה שקיבל את ההחלטה הראשונית בתוך משרד הפנים.
כמו כן, על חלק מהחלטות רשות האוכלוסין וההגירה כלל לא ניתן להגיש ערר ויהיה צורך בעתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים.
הבנת האכסניה המשפטית היא שלב קריטי בהליך, כיוון שהגשת ערר לבית הדין מקום בו היה צריך להגיש ערר פנימי תוביל למחיקת ההליך. אם ירצה בעל דין לשוב ולהגיש ערר פנימי לאחר מחיקת ההליך ייתכן שימצא כי חלף המועד לעשות זאת בשל הטעות שטעה.
כמו כן במקרים מיוחדים בהם טעתה רשות האוכלוסין וההגירה טעות עובדתית או משפטית ברורה ייתכן שטרם הגשת הערר כדאי ויעיל לבקש בקשה לעיון מחדש. בקשה כזאת יכולה למנוע הוצאות כספיות ולחסוך בזמן. אך יש לשים לב גם כאן שלא מפספסים את המועד להגשת הערר.
ובעניין זה נדגיש – את הערר לבית הדין לעררים יש להגיש עד 30 יום מיום קבלת ההחלטה הסופית של רשות האוכלוסין וההגירה.
את הערר יש לסמוך כמובן על עובדות. יש לגלות את העובדות במלואן ולא להסתיר מבית הדין עובדות המהותיות לעניין שכן חוסר נקיון כפיים בפניה לבית הדין עלול להוביל למחיקת הערר או לכל הפחות להצגת בעלי הדין כ'לא אמינים' בפני בית הדין. אך איסוף תיעוד עובדתי אינו כולל רק את המסמכים המצויים בידי העוררים. לעתים יתבקשו העוררים לייצר מסמכים נוספים. כך לדוגמא בני זוג אשר משרד הפנים קבע בעניינם שאינם בני זוג, יכולים לאסוף כרטיסי טיסה משותפים, הזמנות ממלונות, תמונות מאירועים משפחתיים, מכתבים ומסמכים נוספים המעידים על כנות הקשר ביניהם. במקרים הומניטאריים, ייתכן שתדרש חוות דעת נוספת. בנוסף לאלה ייתכן ותדרש פניה יזומה לרשות האוכלוסין וההגירה טרם הגשת הערר בבקשה לקבל את מלוא הפרוטוקולים או הראיות שעמדו בפני הרשות עת שקיבלה החלטתה.
לאחר עיון הן בהחלטת משרד הפנים והן בראיו שעמדו בפניו יש לגבש אסטרטגיה כוללת ואת הטענות שיועלו במסגרת הערר.
בין הטענות נבחן האם התקבלה החלטה על רקע עובדתי מבוסס, האם התקבלה על ידי בעל הסמכות המתאים, האם קויימה חובת היוועצות מקום שיש חובה כזאת, האם הרשות התבססה על כל המסמכים והשיקולים או רק על אלה המובילים לדחיית הבקשה, האם הרשות החזיקה בדעה מוקדמת ולכן דחתה את הבקשה. כמו כן יבדק האם ההחלטה עומדת בהוראות הנוהל, האם היא תואמת את הפסיקה, האם היא תואמת את העובדות והמסמכים או שהתקבלה על בסיס דעה מוקדמת והאם ישנם פגמים נוספים הקשורים בהליך שהתנהל במשרד הפנים.
עילות ההתערבות הן רבות, ולכן אם קיבלתם החלטה של רשות האוכלוסין וההגירה אשר דוחה את בקשתכם, דעו כי זוהי נקודת ההתחלה ולא סוף הסיפור.
בית הדין לעררים רשאי לפי חוק לדון בערר על בסיס כתבי הטענות אף ללא דיון, לקבל את הערר או לדחות אותו. על פי רוב לא נכנס בית הדין לעררים לנעלי הרשות ולא יתן בעצמו את האשרה או את המעמד, אלא יעביר ביקורת על ההליך שנעשה במשרד הפנים.
תוצאת הביקורת תהייה פעמים רבות השבת התיק לרשות האוכלוסין וההגירה ומתן הנחיות כיצד נכון היה לבחון אותו, מהם הפגמים שנעשו בהליך הקודם וכיצד לתקנם.
על פסיקותיו של בית הדין לעררים ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים במחוז בו התקבל פסק הדין.
את הערעור המנהלי נדרש להגיש בתוך 45 יום מיום קבלת פסק הדין וניתן לצרף אליו אף ורק את הראיות שעמדו בפני בית הדין כאשר הוא קיבל את החלטתו. במקרים חריגים ייתן בית המשפט רשות להגיש ראיות חדשות ומכאן גם החשיבות שבאיסוף כלל המסמכים טרם הגשת הערר לבית הדין לעררים.
על מנת לבצע הגשת ערר לבית הדין לעררים בצורה נכונה נדרשים מספר שלבים מקדימים וכן יידע ומומחיות בנהלים, בחוקים ובפסיקה הרלוונטיים.
פנייה מוקדמת ככל האפשר לאחר קבלת החלטה שלילית ממשרד הפנים תאפשר לעורך הדין לאסוף חומר רלוונטי מהרשות, לצייד אתכם ברשימת מסמכים שנדרש לאסוף או להנפיק על מנת להעלות את סיכויי הערר, לפנות בבקשה לעיון מחדש במקרים המתאימים טרם חלוף המועד לערר ועוד הכנות מקדימות.
כמו כן, הפניה לבית הדין נעשית בצירוף תצהירים חתומים על ידי העוררים. את התצהירים יש לאמת בפני עורך דין. במקרים בהם אחד העוררים נמצא בחו"ל יידרש אותו עורר לאמת את התצהיר בשגרירות ישראל במדינת מוצאו. גם עניין זה אורך זמן מה. פניה מוקדמת ככל האפשר תאפשר לעורך הדין לבצע את כל ההליכים הקודמים להגשת הערר.
גם בעת כתיבתו של הערר יש חשיבות לייצוג בידי עו"ד המכיר את נהלי משרד הפנים ואת הפסיקות השונות. היכרות זאת מאפשרת לו להצביע על פגמים וכשלים בהליך ולא רק בתוצאה הסופית ולשכנע בדבר הצורך בהשבת התיק לבחינה מחודשת.
הדיון בבית הדין לעררים נעשה בפני דיין הבקיא בהלכות הרלוונטיות ובסדרי הדין ומנגד מייצג את משרד הפנים עורך דין. וודאו שבעניינים המהותיים הנדונים בפני בית הדין לעררים לא תמצאו עצמכם בעמדת נחיתות.
לשיחת ייעוץ ללא התחייבות בנושא הגשת ערר לבית הדין לעררים, ניתן להשאיר פרטים בתחתית העמוד או להתקשר.
כדי להגיש ערעור לבית המשפט לערעורים, אתה בדרך כלל צריך לבצע תהליך ספציפי. ראשית, צריך לבחון את הכללים והנהלים של בית המשפט, שכן הם משתנים בהתאם לתחום השיפוט. בדרך כלל, יהיה צורך להגיש הודעת ערעור בתוך פרק זמן מוגדר ולשלם את העמלות הנדרשות. בנוסף, בדרך כלל נדרש להכין תמצית כתובה המתארת את הטיעונים המשפטיים התומכים בערעור ולספק עותקים לבית המשפט ולצדדים שכנגד. חשוב להתייעץ עם עורך דין או לבקש הכוונה משפטית כדי לוודא הקפדה על הנהלים הנכונים ועמידה בכל המועדים הנדרשים.
העילות להגשת ערעור לבית המשפט לערעורים יכולות להשתנות, אך בדרך כלל הן כוללות טעויות שנעשו על ידי בית המשפט קמא במהלך המשפט או הדיון. כמה עילות נפוצות לערעור עשויות לכלול נושאים כגון שגיאות ביישום החוק, הודאה לא נכונה או החרגה של ראיות, התנהגות בלתי הולמת של השופט או הצד שכנגד, או טעויות פרוצדורליות. חשוב לציין שעצם אי הסכמה להחלטת בית משפט קמא אינה עילה מספקת לערעור. יהיה צורך להוכיח שאירעה טעות משפטית שהשפיעה על תוצאות המקרה.
כן, בדרך כלל יש מגבלת זמן, המכונה חוק ההתיישנות, שבתוכה יש להגיש ערעור לבית המשפט לערעורים. מגבלת הזמן הספציפית יכולה להשתנות בהתאם לתחום השיפוט וסוג התיק. זה חיוני להתייעץ עם החוקים החלים או לפנות לייעוץ משפטי כדי לקבוע את מסגרת הזמן המדויקת שבה יש להגיש את הערעור שלכם. אי עמידה במועד יכול לגרום לדחיית הערעור , ולכן חיוני לפעול באופן מיידי כדי להגן על זכויותיכם.
הליך הערעור בבית המשפט לערעורים כולל בדרך כלל מספר שלבים. בתחילה, יהיה צורך להגיש את המסמכים הדרושים, כגון הודעת ערעור ותסקיר כתוב, בתוך פרקי הזמן שצוינו. לאחר הגשתו, בית המשפט יבחן את הטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים ויוכל לבקש מסמכים נוספים או לקיים טיעונים בעל פה כדי לבקש הבהרות. לאחר הערכת הטיעונים ועיון בפרוטוקול מבית המשפט קמא, ייתן בית המשפט לערעורים החלטה, בין אם לאשר, לבטל או להחזיר את החלטת בית המשפט קמא. חשוב לציין כי הליך הערעור יכול להיות מורכב, ומומלץ מאוד לקבל ייצוג משפטי או פנייה לייעוץ משפטי כדי לנווט את התהליך בצורה יעילה.
כל הזכויות שמורות לעו"ד דפנה שגל פודור 2021 © מדיניות פרטיות | תנאי שימוש | מפת אתר