החלטות בית הדין לעררים – בית הדין לעררים הוא בית דין ייעודי המתמחה בענייני כניסה וישיבה בישראל. על פי רוב דן בית הדין בעררים המוגשים אליו על החלטות של רשות האוכלוסין וההגירה. ההחלטות יכולות להיות בענייני שהייה בארץ, כניסה לארץ, קבלת אזרחות, הסדרת מעמד בני זוג, פליטים ומבקשי מקלט, עובדים זרים ועוד. כיום ישנם ארבעה בתי דין לעררים במחוזות ירושלים, חיפה והצפון, תל אביב והמרכז ובאר שבע והדרום. בבית הדין אין שופטים, אלא דיינים, ובכל תיק דן דיין אחד.
הפנייה לבית הדין לעררים היא באמצעות הגשת ערר. הערר יוגש על החלטה של רשות האוכלוסין וההגירה לסרב לבקשה שהוגשה אליה. יש לשים לב! לא על כל ההחלטות ניתן לפנות ישירות לבית הדין לעררים. מרבית ההחלטות מאפשרות להגיש ערר פנימי בתוך הרשות. זאת אינה רק המלצה, אלא חובה אשר בלעדיה לא יתאפשר הגשת ערר לבית הדין.
בהגשת ערר פנימי הבקשה נבדקת שוב על ידי גורם בכיר יותר בתוך רשות האוכלוסין וההגירה. במקרה בו התקבל סירוב גם בערר הפנימי יש להגיש בתוך 30 ימים ערר לבית הדין לעררים, המשמש כערכאה שיפוטית חיצונית לרשות. לקריאה על הערר הפנימי.
החלטות בית הדין לעררים מתקבלות בהתאם לסדרי הדין הקבועים לו. החלטותיו נחלקות להחלטות ביניים בתוך ההליך ולהחלטות סופיות המהוות למעשה פסק דין.
בית הדין לעררים דן בתיקים בהתאם לכללי המשפט המנהלי, ולמעשה בודק את תקינות ההחלטה שנתקבלה על ידי הרשות ואת תקינות ההליך. בין היתר בודק בית הדין לעררים על ידי מי התקבלה ההחלטה והאם הוא מוסמך לכך בחוק, את הליך קבלת ההחלטה והתאמתו לדרישות החוק והפסיקה, את סבירות ההחלטה, האם היא מידתית, האם נפלו פגמים בהליך הקבלה או בהחלטה עצמה והאם היא מביאה בחשבון את כלל השיקולים הרלוונטיים ומאזנת ביניהם באופן הראוי.
בית הדין לעררים על פי רוב לא יכנס בנעלי הרשות ולא יחליט במקומה. לכן על פי רוב, גם אם יתקבל הערר, ימנע בית הדין לעררים מנקיטת עמדה עקרונית ונחרצת ויחזיר את העניין לקבלת החלטה חוזרת על ידי הרשות תוך הנחיות לתיקון ההליך המנהלי ותוך התוויית קווים מנחים לקבלת החלטה ראויה, סבירה ומידתית.
על החלטות בית הדין לעררים ניתן לערער בזכות לבית משפט מחוזי בשבתו כבית דין לעניינים מנהליים, בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה. בבית המשפט לעניינים מנהליים יושבים שופטים המתמחים במשפט המנהלי ובכללו בהלכות הסדרת המעמד בישראל.
הבאים בשעריו של בית הדין לעררים זכאים להיות מיוצגים ואנו בחום שלא לגשת ללא ייצוג כאמור. כפי שתואר בית הדין לעררים דן בסוגיות ישיבה ושהייה בישראל. אך מאחורי הכותרת הכללית הזאת יש משפחות שעתידן מונח על הכף, בני זוג שעלולים להפרד אם עררם לא יתקבל, מבקשי מקלט שייתכן ויוחזרו למדינת המוצא ממנה ברחו – דיני נפשות של ממש.
מהחשיבות הרבה שיש לכל אחת ואחת מההחלטות הללו, נגזר הצורך בייצוג מקצועי של עורך דין הבקיא בדיני ההגירה, מבין את הדין המנהלי לעומקו ומסוגל לסייע לכם משפטית ולעיתים אף אסטרטגית.
כיוון שמדובר בערכאה משפטית, המוכרעת לפי החוק והפסיקה בתחום המנהלי ולא בהכרח לפי תחושת הצדק הפנימית, רצוי להיעזר בעורך דין המומחה בתחום ואשר יוכל לטעון בשפה המשפטית את רחשי לבכם, לאתר הפרות מנהליות בהליך קבלת ההחלטה ובשיקולים שנשקלו בקבלתה, ואף להגיש ערעור מנהלי לבית המשפט המחוזי אם הערר נדחה.
אני מזמינה אתכם להשאיר פרטים בתחתית העמוד ולקבל שיחת היוועצות ללא התחייבות.
החלטות בית הדין לעררים הן פסקי דין שניתנים על ידי בית דין ייעודי המתמחה בענייני כניסה וישיבה בישראל. בית הדין דן בעיקר בעררים שמוגשים נגד החלטות של רשות האוכלוסין וההגירה. ההחלטות כוללות נושאים מגוונים כמו שהייה בארץ, כניסה לארץ, קבלת אזרחות, הסדרת מעמד בני זוג, פליטים ומבקשי מקלט ועובדים זרים. כיום פועלים ארבעה בתי דין לעררים במחוזות ירושלים, חיפה והצפון, תל אביב והמרכז ובאר שבע והדרום. בבית הדין משמשים דיינים במקום שופטים, וכל תיק נדון על ידי דיין אחד.
הפנייה לבית הדין לעררים מתבצעת באמצעות הגשת ערר על החלטה של רשות האוכלוסין וההגירה שסירבה לבקשה שהוגשה אליה. חשוב לדעת שלא על כל ההחלטות ניתן לפנות ישירות לבית הדין. ברוב המקרים חובה להגיש תחילה ערר פנימי בתוך הרשות – זו לא המלצה אלא חובה שבלעדיה לא ניתן להגיש ערר לבית הדין. בערר הפנימי הבקשה נבדקת שוב על ידי גורם בכיר יותר ברשות האוכלוסין וההגירה. רק אם התקבל סירוב גם בערר הפנימי, ניתן להגיש תוך 30 ימים ערר לבית הדין לעררים, המשמש כערכאה שיפוטית חיצונית לרשות. החלטות בית הדין לעררים מתקבלות לפי סדרי דין קבועים ונחלקות להחלטות ביניים בתוך ההליך ולהחלטות סופיות שהן בעצם פסק דין.
בית הדין לעררים דן בתיקים לפי כללי המשפט המנהלי ובודק את תקינות ההחלטה שקיבלה הרשות ואת תקינות ההליך. הבדיקה כוללת מספר היבטים: בית הדין בודק מי קיבל את ההחלטה והאם הוא מוסמך לכך בחוק, בוחן את הליך קבלת ההחלטה והתאמתו לדרישות החוק והפסיקה, ובוחן את סבירות ההחלטה ומידתה. בנוסף, בית הדין מוודא שלא נפלו פגמים בהליך הקבלה או בהחלטה עצמה ושההחלטה מביאה בחשבון את כל השיקולים הרלוונטיים ומאזנת ביניהם כראוי. החלטות בית הדין לעררים בדרך כלל לא מחליפות את שיקול הדעת של הרשות אלא מחזירות את העניין לקבלת החלטה חוזרת תוך הנחיות לתיקון ההליך המנהלי וקווים מנחים לקבלת החלטה ראויה, סבירה ומידתית.
כן, על החלטות בית הדין לעררים ניתן לערער בזכות לבית משפט מחוזי בשבתו כבית דין לעניינים מנהליים, תוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה. בבית המשפט לעניינים מנהליים יושבים שופטים שמתמחים במשפט המנהלי ובכללו בהלכות הסדרת המעמד בישראל. זה נותן לאנשים אפשרות נוספת לבדיקת ההחלטה על ידי ערכאה גבוהה יותר אם הם מאמינים שבית הדין טעה בהחלטתו או שלא התייחס כראוי לטענותיהם.
הבאים בשערי בית הדין לעררים זכאים להיות מיוצגים ומומלץ בחום לא לגשת ללא ייצוג משפטי. למרות שבית הדין דן בסוגיות ישיבה ושהייה בישראל שנשמעות טכניות, מאחורי זה יש משפחות שעתידן מונח על הכף, בני זוג שעלולים להיפרד אם העררים שלהם לא יתקבלו, ומבקשי מקלט שעלולים להיות מוחזרים למדינת המוצא שממנה ברחו – דיני נפשות ממש. מהחשיבות הרבה שיש לכל החלטה מהחלטות בית הדין לעררים, נובע הצורך בייצוג מקצועי של עורך דין שבקיא בדיני ההגירה, מבין את הדין המנהלי לעומקו ומסוגל לסייע משפטית ולעיתים גם אסטרטגית. כיוון שמדובר בערכאה משפטית שמוכרעת לפי החוק והפסיקה בתחום המנהלי ולא בהכרח לפי תחושת הצדק הפנימית, רצוי להיעזר בעורך דין מומחה בתחום שיוכל לטעון בשפה המשפטית, לאתר הפרות מנהליות בהליך קבלת ההחלטה ובשיקולים שנשקלו, ואף להגיש ערעור מנהלי לבית המשפט המחוזי אם הערר נדחה.
החלטות בית הדין לעררים מתקבלות לפי סדרי הדין הקבועים לו ונחלקות לשני סוגים עיקריים: החלטות ביניים בתוך ההליך והחלטות סופיות. החלטות הביניים ניתנות במהלך ההליך המשפטי ועוסקות בהיבטים דיוניים כמו בקשות להגשת מסמכים, דחיית מועדים, תיקון כתב הערר וכדומה. לעומת זאת, החלטות סופיות הן למעשה פסק הדין עצמו – ההחלטה המסכמת של בית הדין בעניין הערר שהוגש אליו. ההחלטה הסופית קובעת אם הערר מתקבל או נדחה ומהן ההשלכות המעשיות של ההחלטה על המעמד של האדם בישראל.