הליך הסדרת המעמד בישראל לבן זוג זר של אזרח ישראלי מתבצע מול משרד הפנים ונקרא 'ההליך המדורג'. מדובר בהליך בן 4 או 7 שנים, בהתאם לסטטוס הזוגי של בני הזוג, בו נבחנים שני דברים מרכזיים- הקשר הזוגי של המבקשים ומרכז חיים בישראל.
משרד הפנים בוחן את שני הפרמטרים הללו שוב ושוב ובהתאם ניתנות אשרות שהייה זמניות לבן הזוג הזר לפי מדרגות זמן קבועות מראש, ומכאן שם ההליך- 'ההליך המדורג'. מטרת ההליך לאפשר לאזרחים ישראלים המצויים בזוגיות עם אזרחים זרים להגשים את זכות היסוד שלהם לחיי משפחה.
פתיחת הליך הסדרת מעמד לבן זוג זר
את הליך הסדרת המעמד לבן זוג זר יש לפתוח באמצעות הגשת בקשה מקוונת באתר הייעודי לכך של רשות האוכלוסין וההגירה וזאת רק לאחר שנאספו כלל המסמכים הנדרשים לבקשה.
אם שני בני הזוג נמצאים בישראל תוגש הבקשה באופן מקוון, ותבחן על ידי הלשכה הקרובה למקום מגורי בני הזוג. בן הזוג הזר יוכל להשאר בארץ עד לסיום בחינת הבקשה ולא ניתן יהיה לבצע בעניינו אכיפה, להשימו במשמורת או לגרשו מישראל.
אם בן הזוג הזר נמצא בחו"ל ובן הזוג הישראלי מצוי בארץ, תוגש בקשה מקוונת וזו תבחן על ידי הלשכה הקרובה למקום מגורי הישראלי. ככל שזה המצב, בן הזוג הזר יאלץ להישאר בחו"ל עד שתבחן הבקשה בעניינו, ורק אם תאושר יוכל להיכנס לישראל.
אם שני בני הזוג שוהים בחו"ל תוגש הבקשה בפני הקונסוליה הישראלית במדינה ותבחן על ידה בהיוועצות עם משרד הפנים בישראל. אף לאחר הכניסה לארץ צפוי בירור והשלמת ההליך בפני לשכת משרד הפנים הרלוונטית באיזור מגורי בני הזוג.
מסמכי הבקשה
כפי שציינו לעיל, את הבקשה המקוונת יש להגיש בצירוף המסמכים הנדרשים אותם ניתן לחלק לשלוש קבוצות:
קבוצה ראשונה
קבוצה ראשונה היא מסמכי מקור מאומתים ומתורגמים של בן הזוג הזר וביניהם תעודת לידה, תעודת נישואין (אם יש) תעודת מצב אישי, תעודת שינוי שם (אם שונה השם) ותעודת יושר מחצי השנה האחרונה.
קבוצה שנייה
הקבוצה השנייה כוללת מסמכים המעידים על הקשר הזוגי הכן בין בני הזוג. בני הזוג ידרשו לצרף תמונות משותפות, תדפיסי שיחות, מכתבים של מכרים המעידים כי אלו מנהלים זוגיות, מכתב המפרט את נסיבות ההיכרות, וכל מסמך אחר שמצביע על הקשר הזוגי של המבקשים. כפי שאמרנו כנות וטיב הקשר הם אחד המרכיבים המרכזיים בבקשה אותה בוחן משרד הפנים, ולכן יש חשיבות גדולה בהגשת ראיות רבות לקשר הזוגי ובאיכותן של ראיות אלה.
קבוצה שלישית
הקבוצה השלישית כוללת מסמכים המעידים על מרכז חיים בישראל. בתוך קטגוריה זו יש להגיש תלושי שכר, חשבונות, חברות בקופת חולים, חוזה שכירות, תדפיסי חשבון בנק וכדומה.
משרד הפנים רשאי ונוהג לבקש השלמת מסמכים לאחר הגשת הבקשה המקוונת לפי שיקול דעתו, אך ככלל כל מסמך נוסף שיבקש תפקידו לאשש או לחזק את הראיות בדבר כנות הקשר הזוגי או מרכז החיים בישראל. דרישה להשלמת מסמכים עלולה להאריך את ההליך, אשר כבר כך הוא ארוך ומסורבל, ואף להביא לסגירתה של הבקשה טרם בחינה לגופה וזאת במקרה בו לא יוגשו המסמכים הנוספים במועד. לכן ישנה חשיבות רבה בהגשת הבקשה עם מלוא המסמכים הנדרשים, ואף בצירוף מסמכים נוספים שיש בהם כדי להוכיח את כנות הקשר הזוגי בישראל.
שלבי ההליך להסדרת בן זוג זר
כאמור ההליך מתחיל בהגשת בקשה מקוונת ולה מצורפים כלל המסמכים שלעיל. ייתכן שבני הזוג ידרשו להשלמת מסמכים ולשם כך תינתן להם ארכה בת -45 ימים בלבד.
לאחר מכן יבחנו המסמכים והבקשה ויוזמנו בני הזוג לפגישה בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה לצורך הצגת מסמכי המקור. לפגישה זאת יש להגיע עם התעודות המקוריות של האזרח הזר ממדינת המקור, וכן עם העתקים של כלל המסמכים שהוגשו.
לאחר הפגישה, וככל שכלל המסמכים אושרו, יזומנו בני הזוג לריאיון סימולטני לבחינת טיב הקשר הזוגי וכנותו. במועד הריאיון יתושאלו בני הזוג בנפרד על נסיבות היכרותם, זוגיותם, מגוריהם, חבריהם ואורחות חייהם המשותפים. מטרת הריאיון לוודא כי בפני משרד הפנים אכן עומד זוג שמנהל קשר זוגי חזק וכן, ושאין מדובר בקשר שטחי, או בהליך פיקטיבי שנועד אך ורק לצורך קניית מעמד והשתקעות בישראל.
אם שני בני הזוג נמצאים בישראל הם יתושאלו אחד לאחר השני, וזאת ללא יכולת לדבר ביניהם בין הראיונות ולתאם תשובות. אם בן זוג אחד שוהה בישראל והשני בחו"ל, הריאיון יערך סימולטנית, באותה העת כדי שלא יוכלו לתאם את תשובותיהם.
הריאיון לא פעם מהווה הראיה המרכזית לכנות הקשר ולקיום חיים משותפים עבור משרד הפנים, שכן ניתן להתרשם בו מבני הזוג ואמינות דבריהם.
בסיום הריאיון
בסיום הריאיון ישלח התיק לקבלת החלטה. בשלב זה ייתכן והבקשה תאושר ובני הזוג ייכנסו באופן רשמי להליך המדורג, לחלופין ייתכן שהבקשה תדחה או שתאושר בתנאים ותחת הפקדת ערובה שמשרד הפנים ימצא לנכון. על החלטה זו ניתן לערור באופן פנימי, ולאחר מכן אף להגיש ערר לבית הדין לעררים.
במהלך ההליך המדורג יגיעו בני הזוג אחת לשנה לחידוש אשרתו הזמנית של בן הזוג הזר. בכל שנה הם יתושאלו ויצטרכו להציג מסמכים המעידים כי הם עדיין בני זוג וכי עודם חיים יחד בישראל. הליך זה יארך 4 שנים במקרה של בני זוג נשואים, ו-7 שנים אם בני הזוג ידועים בציבור.
בסופו, וככל שלא נדחו בני הזוג בדרך, יזכה בן הזוג הזר לתושבות קבע במדינת ישראל, אותה יוכל להמיר בהמשך לאזרחות בתהליך התאזרחות.
קטינים נלווים
ייתכן ולבני הזוג המבקשים לחיות יחדיו בישראל ילדים מנישואים קודמים. אין בעובדה זו כדי להכשיל את ההליך.
זוג שנכנס להליך המדורג רשאי לבקש להסדיר אף את מעמדם של קטינים נלווים לבן הזוג הזר. לטובת כניסתם להליך המדרג לצד ההורה הזר נדרשים מסמכי מקור נוספים והסכמה של ההורה השני להגירת הקטין לישראל.
החלטה בבקשה להסדרת מעמד של בן זוג זר
לאורך כל שלבי ההליך נמצאים בני הזוג תחת זכוכית מגדלת של משרד הפנים, אשר בוחן במספר רב של נקודות שונות את הזוגיות בין בני הזוג. פעמים רבות דוחה משרד הפנים את ההליך עוד טרם ביצוע הריאיון וזאת רק על סמך המסמכים הקיימים בתיק ככל שאין בהם די כדי לעמוד בדרישות הנוהל וככל שאלה לא הושלמו. נקודה משמעותית מאד בה מתקבלת החלטה היא לאחר ביצוע הריאיון וזאת אם נוצר רושם כי בני הזוג לא מנהלים קשר חזק ואותנטי. כן ניתן לקבל החלטה על הפסקת ההליך המדורג למעשה לכל אורכו של ההליך כאשר משרד הפנים בודק מעת לעת את המשך החיים המשותפים והקשר הזוגי. אף בסיומו של ההליך וטרם קבלת מעמד הקבע נעשית בדיקה דקדקנית ויסודית של הקשר הזוגי.
פרט לדחיית הבקשה או לקבלתה יכולה רשות האוכלוסין וההגירה לקבל את הבקשה בתנאים כגון הפקדת ערבות, ביצוע ריאיון נוסף, דחיית המועד למעבר לשלב הבא וכדומה. על אף שאין מדובר בדחייה, גם על אישור בתנאים ניתן לערור באופן פנימי ולאחריו בפני בית הדין לעררים.
דחיית בקשה יכולה כאמור להיות נעוצה בכך שפקידי הרשות לא השתכנעו בכנות הקשר הזוגי, יכולה להיעשות בשל נסיעות מרובות של בני הזוג אל מחוץ לארץ, יכולה להיות בשל רישום פלילי או מידע שהגיע לרשות על מסירת מידע שקרי ועוד.
ערר על דחיית בקשה להסדר מעמדו של בן זוג זר
על החלטת דחייה ניתן להגיש ערר פנימי בתוך 21 ימים מיום קבלת ההחלטה. הערר הפנימי ייבחן בתוך רשות האוכלוסין וההגירה על ידי בעל תפקיד בכיר מזה שקיבל את ההחלטה.
אם הערר הפנימי נדחה, ניתן לערור לבית הדין לעררים בתוך 30 ימים מיום דחיית הערר. הערר לבית הדין יכלול את מלוא הראיות הרלוונטיות וכן את החלטות משרד הפנים, ויפרט טענות מנהליות ועובדתיות באשר לפגמים שנפלו בהחלטת משרד הפנים.
נדגיש: מדובר בדיני נפשות. על הפרק עומדת יכולתם של בני זוג לחיות את חייהם זה לצד זו. אין להקל ראש בהליך כולו ובפרט בשלבי הגשת העררים, אם כבר הגיע ההליך לשלב זה.
מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתחם ולו היכרות מעמיקה עם נהלי משרד הפנים, הפסיקה בנושא והפרקטיקה. פניה לעורך דין להסדרת מעמד בשלב מוקדם תבטיח באחוזים גבוהים קיומו של הליך תקין ומהיר יותר, ויכולה לצמצם את הצורך בהגשת הליכים משפטיים בהמשך הדרך.
לשיחת ייעוץ ללא התחייבות אתם מוזמנים להשאיר פרטים בתחתית העמוד.