מבנה הערר המוגש לבית הדין לעררים


"לפעמים אתה לא צריך רק עורך דין, אתה צריך לוחם צדק, אתה צריך בן אדם"

תוכן עניינים

רשות האוכלוסין וההגירה שבמשרד הפנים אמונה על תחום הכניסה, היציאה והשהיה בישראל. מתוקף תפקידה בסמכותה להחליט על מתן אשרות לזרים בישראל, שלילתן, מניעת כניסה וגירוש מישראל.

את החלטותיה בדבר גירוש מישראל ושלילת אשרה לאזרח זר מקבלת לא פעם הרשות כתגובה לבקשה של אזרח ישראלי. החלטות אלו לרוב בעלות השלכות הרות גורל על חייו של הישראלי, כך לדוגמא הרשות יכולה לסרב להאריך אשרתו של מטפל זר בסיעוד אשר סועד מטופל קשיש ומהווה לו משענת ומשפחה. כן באפשרותה לסרב בקשת להסדרת מעמד של אזרחית זרה הנשואה לאזרח ישראלי ובכך לשלול מהאזרח הישראלי את היכולת לקיים חיי משפחה בישראל.

לאור ההשלכות הרות הגורל הללו ניתנת הזכות לערור על החלטות הרשות באמצעות ערר פנימי, ולאחר מכן באופן חיצוני באמצעות ערר לבית הדין לעררים. על הערר הפנימי ועל ערר לבית הדין לעררים, השוני והדמיון ביניהם, ניתן לקרוא בלחיצה כאן.

במאמר זה נסביר כיצד על הערר להראות, מה המבנה הרצוי, מה עליו לכלול ואיך ניתן להגישו בצורה הטובה ביותר.

הערר הפנימי

הערר הפנימי נידון בתוך משרד הפנים על ידי בעל סמכות גבוהה מזו שחתומה על ההחלטה שעליה עוררים. לאור כך, אין דרישה מסודרת באשר למבנה הערר. המבנה המוצע מהווה המלצה:

פתח דבר:

את הערר הפנימי יש לפתוח במבוא שיפרט בקצרה את האירועים המרכזיים המהווים הרקע של הבקשה, את ההחלטה שניתנה ועליה מוגש ערר זה, וברמת הכותרת את ההנמקות להפיכת ההחלטה שקיבל משרד הפנים.

רקע עובדתי:

רצוי לפרט את הרקע העובדתי המלא לבקשה. בפרק זה יפורטו כלל האירועים הרלוונטיים שמהווים רקע לערר, את ההליכים הקודמים שהתנהלו מול רשות האוכלוסין וההגירה.

נימוקי הערר:

לאחר פריסת הרקע העובדתי באופן מסודר, נעבור לפירוט טענות הערר לעומק. פרק זה יחולק לנימוקים שבבסיס הערר. בין הטענות השונות יש לטעון טענות מנהליות באשר לתקינות הליך קבלת ההחלטה, הפרת חובותיה של הרשות, טעויות עובדתיות, והתאמת ההחלטה לפסיקה ולנהלים. את הטיעון יש לסמך בפסיקה וחקיקה מתאימה, ראיות ומסמכים אשר יתמכו בו.

אופן הגשת הערר:

את הערר יש להגיש בתוך 21 יום ממועד קבלת ההחלטה עליה עוררים לראשונה. הגשת הערר נעשית באופן ידני בלשכה בה ניתנה ההחלטה, ואם היא כוללת פחות מעשרה עמודים ניתן להגישה בפקס או במייל. כך או כך חובה לשמור אסמכתא להגשה.

דגשים:

הגשת הערר הפנימי זו ההזדמנות האחרונה לצרף את מלוא המסמכים עליהם מעוניינים העוררים להסתמך. הגשתם בהליכים משפטיים בהמשך אפשרית אך מורכבת יותר. לכן נמליץ להשקיע בשלב זה באופן משמעותי. כמו כן, הגשת ערר טוב ומנומק מאפשרת הימנעות מהליכים משפטיים אשר יארכו זמן רב ויעלו לא מעט כסף. השקעה בהליך זה יכולה למנוע סחבת של חודשים רבים ולכן נמליץ להיוועץ בעו"ד אף בטרם הגשת ערר פנימי.

מבנה הערר המוגש לבית הדין לעררים

בשונה מערר פנימי, ערר לבית הדין לעררים, שמוגש ככל שנדחה הערר הפנימי, מוגש לערכאה חיצונית למשרד הפנים, וכפוף לסדרי דין המפורטים בתקנות הכניסה לישראל.

מבנה הערר המוגש לבית הדין לעררים יהיה דומה לערר הפנימי, אך חשוב להבחין דווקא בשוני:

כותרת:

בכותרת המסמך  נפרט את פרטי העוררים וביניהם כתובת, מספר טלפון, שם בעברית ובאנגלית, נציין את סוג האזרחות הזרה ונוסיף מספר מזהה (ת.ז/ דרכון). בהמשך נפרט על איזה מן ההחלטות מוגש ערר זה ומכוח איזה נוהל.

פתח דבר:

בדומה לערר הפנימי, גם ערר לבית הדין יכלול מבוא קצר שיפרט את האירועים המרכזיים המהווים רקע לבקשה, את ההחלטה שניתנה, הערר הפנימי, וברמת הכותרת את עילות התקיפה שבגינן אנו מגישים ערר זה.

רקע עובדתי:

נפרט את הרקע העובדתי המלא לערר זה. נגולל את שלל ההליכים המשפטיים שהתנהלו בעניינם של העוררים, את ההכרעות שניתנו בעבר ונפרט את כלל הפרטים הרלוונטיים לבקשה מחיי העוררים. נדגיש כי בשלב זה חובת גילוי הרקע העובדתי המלא חשובה פי כמה וכמה, מדובר בערכאה משפטית שלא רואה בעין יפה העלמת פרטים מעיניה. כדי לשמור על ניקיון הכפיים, יש לפרט את מלוא העניינים הרלוונטיים.

החלטת המשיב:

בפרק זה נפרט את ההחלטה עליה מוגש ערר זה: בין היתר נציין מי נתן את ההחלטה, מתי ואת נימוקי ההחלטה השונים.

נימוקי הערר:

שלב זה בדומה לערר הפנימי יכלול תתי פרקים כאשר כל אחד מהם נוגע להנמקה שונה להפיכת ההחלטה. ניסוח הטענות בערר זה יהיה חריף יותר ויכלול פירוט רחב יותר של טענות מנהליות, חוקתיות ועובדתיות. ההתבססות על הפסיקה בערר זה משמעותית יותר, שעה שמדובר בבית דין חיצוני המחוייב בהלכות מנחות של בתי המשפט.

הסעד:

חשוב לציין במפורש את הסעד המבוקש במסגרת הערר.

אופן הגשת הערר:

את הערר יש להגיש לבית הדין בתוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה. יש לצרף לו תצהיר חתום בידי כל אחד מהעוררים ומאומת על ידי עורך דין. כמו כן לצרף לו את כלל הנספחים הרלוונטיים לעניין. ניתן להגיש את הערר באמצעות מזכירות בית הדין הרלוונטי (צפון, דרום, ירושלים ותל אביב) או באמצעות כרטיס חכם אם הוא מוגש בידי עורך דין.

דגשים:

במקרים המתאימים נמליץ להגיש יחד עם הערר גם בקשה למתן צו ביניים, אשר תמנע הליכי אכיפה. שאלת נחיצותו של הצו תלויה בשאלה מהו הסעד המבוקש בהליך וכן היכן שוהה האזרח הזר, האם בישראל או בחו"ל. מליץ טרם הגשת הערר להיוועץ בעורך דין אשר יסייע בכתיבת הטענות, הגשת המסמכים ובייצוג בפני בית הדין.

סיכום

עררים על החלטות משרד הפנים יכולים להביא להפיכת ההחלטה, ולשינוי ושיפור חייו של האזרח הישראלי והאזרח הזר שעררו. אין להקל ראש בחשיבותם, ויש לנסחם בצורה קפדנית ומקיפה לטובת הגדלת סיכוי הצלחתם.

מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום הכניסה לישראל, ובעל ניסיון בהליכים מול משרד הפנים והכירות עם בית הדין לעררים. עורך דין הבקיא בתחום יוכל לסייע באיסוף מסמכים אשר יסתרו את ההחלטה, להעלות טענות משפטיות, לאתר פסיקה מנחה, להוסיף פרטים רלוונטיים לערר ולסייע באיסוף ראיות ופרוטוקולים מול משרד הפנים.

אני מזמינה אתכם להשאיר פרטים בתחתית העמוד ולקבל יעוץ ללא התחייבות

דילוג לתוכן