אמנת הפליטים של האו"ם משנת 1951, נולדה בעקבות מלחמת העולם השנייה ומשבר הפליטים שהגיע בעקבותיה, כשהיא עומדת כאחד ההסכמים הבינלאומיים המשמעותיים והרלוונטיים ביותר להגנה על מבקשי מקלט. האמנה, שנוצרה במקור כדי לתת מענה לצרכים הספציפיים של פליטים אירופים, התפתחה מאז לכדי מכשיר עולמי אשר כולל מעל ל- 150 מדינות חתומות.
האמנה קובעת עקרונות וזכויות מהותיים, לרבות:
לאמנה המקורית הצטרף פרוטוקול משנת 1967 אשר הרחיב את זכויותיהם של מבקשי המקלט. בנוסף גם ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם הוסיפה רובד נוסף של הגנה על זכויותיהם של הפליטים ומבקשי המקלט.
מדינת ישראל חתומה על אמנת האו"ם לפליטים וברוחה פרסמה נוהל לטיפול בבקשות מקלט.
בהתאם לנוהל לאחר הגשת בקשת מקלט מקבל מבקש המקלט ויזה (אשרה) מסוג 2(א)5.
אשרה זאת מאפשרת אגד בסיסי בלבד של זכויות יסוד תוך הגבלה של זכויות אחרות. האשרה, אשר משמעותה היא אי יכולת לגרש את המחזיק בה מישראל מאפשרת למבקש המקלט לעבוד בארץ לאחר תקופת המתנה.
האשרה מחודשת מעת לעת עד לקבלת החלטה של יחידת ה- RSD המטפלת בבקשות המקלט.
למבקשי המקלט אין אמנם זכויות מלאות, אך אין זה אומר שהם אינם זכאים לדבר לאורך הליך בחינת בקשתם.
כך למשל זכאים מבקשי המקלט לראיון שיערך בשפה אותם הם דוברים בצורה טובה. הדבר חשוב ומהותי על מנת שההחלטה בבקשה תכלול את כל העובדות הרלוונטיות, ולא תקבל על סמך מסד עובדתי חלקי.
כמו כן זכאים מבקשי המקלט לקבל אשרה לשהייה בישראל כל עוד בקשתם נבדקת.
בנוסף, זכאי מבקש מקלט לקבל החלטה בבקשתו בתוך פרק זמן סביר. ובמצב בו משתהה המדינה במתן החלטה משך שנים מספר, פסקו בתי המשפט כי יש לתת למבקש המקלט מעמד של פליט וזאת עד לקבלת החלטה בעניינו.
החלטה שלילית בבקשת מקלט עלולה להיות הרת אסון עבור אזרח זר הזקוק להגנה מפני סכנת חיים במדינת מוצאו. החלטה זו עשויה להיות ההבדל בין ביטחון לרדיפה, חופש למעצר, ואפילו בין חיים למוות. פעמים רבות מתקבלת ההחלטה תוך עמדה כללית של סירוב לבקשות מקלט בישראל. היכולת להגיש ערר לבית הדין לעררים בעניין זה, היא אמצעי הגנה קריטי ביותר בכדי להבטיח כי מבקשי מקלט יקבלו את ההגנה הדרושה להם.
ערר לבית הדין לעררים בעניין דחיית בקשת מקלט
על תשובת יחידת ה- RSD לבקשת המקלט ניתן לערור בתוך 30 יום. אך יש לשים לב – ההחלטות ידרשו את היציאה מישראל עוד לפני תום 30 הימים. לכן, בתוך התקופה הזאת יש להגיש ערר כנגד החלטת הדחייה וכן לבקש שעד למתן פסק דין יוכל מבקש המקלט להמשיך ולשהות בישראל.
בחירת עו"ד לשלב הגשת הערר היא קריטית, ויש לוודא כי עורך הדין מכיר את נהלי יחידת ה- RSD, את כללי המשפט המנהלי וכן כי הוא בקיא בדו"חות הבינלאומיים ובפסקי דין של בתי המשפט של המדינות האחרות החתומות על האמנה.
על פי האמנה, פליט מוגדר כאדם עם פחד מבוסס מרדיפות על סמך מאפיינים כמו גזע, דת, לאום, דעה פוליטית או חברות בקבוצה חברתית מסוימת.
עקרון אי ההדחה אוסר על החזרת מבקשי מקלט למדינות שבהן הם עלולים להתמודד עם רדיפות או איומים על חייהם וחירותם.
האמנה מבקשת להבטיח למבקשי מקלט את הזכות לחינוך ולעבודה במדינות המארחות שלהם.
כל הזכויות שמורות לעו"ד דפנה שגל פודור 2021 © מדיניות פרטיות | תנאי שימוש | מפת אתר