עורך דין הגירה הופך יותר ויותר מבוקש בשנים האחרונות, אשר מאופיינות בהגירה רבה ומעבר בין מדינות. ההגירה הרבה היא תולדת השינויים הדמוגרפיים והמלחמות אשר שולחות מאות אלפי פליטים ממדינותיהם, הכפר הגלובלי המחבר בין אנשים במדינות שונות והמאפשר קשרי זוגיות ומשפחה שלא היו אפשריים בעבר והגירת העבודה המעודדת מעבר מדינתי בעקבות הפרנסה.
כל מדינה מחזיקה במדיניות הגירה משלה, חלק מהמדינות מעודדות הגירה אליהן בעוד שאחרות כישראל מערימות קשיים על הגירת אזרחים זרים לשטחה וזאת על מנת לוודא כי ישראל תיוותר מדינה יהודית.
קיים הבדל ניכר בין הליך ההגירה של יהודים לישראל ובין הליך ההגירה של זרים שאינם יהודים ובין ההליך המתבצע בעניינם של מהגרי עבודה ולכן הליווי של עורך דין הגירה בהליכים אלו הוא הכרחי.
הגירה לישראל של יהודים
הגירת יהודים לישראל אפשרית מכוח חוק השבות, המקנה לכל יהודי, בן או נכד של יהודי, זכות לעלות למדינת ישראל ולקבל אזרחות. נדגיש כי קבלת המעמד בישראל כפופה להשתקעות בה, לא תינתן אזרחות ליהודי אשר לא מתכנן לקיים את חייו בישראל. הגירה מכוח שבות מעודדת על ידי המדינה וזאת כדי לחזק את הזהות היהודית של ישראל.
במקרה כזה הליך ההגירה הוא פשוט יחסית, על מי שמבקש לעלות מכוח שבות יש להגיש מסמכים שמעידים שהוא זכאי שבות, ולהצהיר שבכוונתו להשתקע במדינת ישראל. ככל שימצא זכאי, ויהדותו לא תוטל בספק, יוכל לזכות למעמד בישראל בהליך מהיר ופשוט.
כיוון שמדינת ישראל מעוניינת בעידוד עלייה של יהודים לארץ היא מאפשרת מגוון דרכים לעשות כן. מלבד האפשרות לבצע עלייה לארץ מאפשר משרד הפנים אשרת עבודה לזכאי שבות, אשר מחזיקים באשרת תייר ואשר מעוניינים לבחון אפשרות עלייה. כמו כן היא מאפשרת לזכאי שבות לעלות בשנית, לאחר שעלו לארץ ולאחר מכן ירדו ממנה, אפשרות נוספת היא מתן אזרחות לזכאי שבות אשר נולדו מחוץ לארץ.
חלק מההליכים יערכו מול שגרירות ישראל במדינת מוצאו של המבקש בעוד שחלקם האחר יפתחו במשרד הפנים בישראל.
אולם זרים שאינם יהודים ואינם זכאי שבות נתקלים בקשיים, דרישות רבות ולא פעם סירובים דווקניים בניסיונם להגר ארצה. אלו יעברו הליכים שונים, ארוכים ומסורבלים, בהתאם לסיבות ההגירה השונות.
בעוד מדינות מסוימות בעולם מעוניינות בהגירת זרים לשטחן ולכן מחזיקות במדיניות הגירה מקלה למדי, זה רחוק מלהיות המצב בישראל. מדינת ישראל חרדה לאופייה היהודי ומשכך מחזיקה במדיניות הגירה נוקשה, בירוקרטית וקפדנית.
אדם שאינו יהודי, ואינו זכאי שבות, המבקש להגר למדינת ישראל, יעבור תהליך שונה לחלוטין, הליך ארוך יותר ומסורבל, אשר לא פעם יסתיים בסירוב והכל תלוי בסיבה לבקשת ההגירה.
ככלל מדינת ישראל אינה מחזיקה במדיניות הגירה המאפשרת כניסה וישיבה בישראל וזאת למעט מספר חריגים:
זוגיות עם בן זוג ישראלי, הורות לאזרח ישראלי בתנאים מסויימים או היות המבקש צאצא של בן זוג לאזרח ישראלי.
סכנת חיים במדינת המוצא: במקרה כזה תוגש בקשת מקלט לטובת קבלת מעמד של פליט לפי הדין הבין לאומי והאמנות עליהן ישראל חתומה. ההסדרה במצב כזה תכלול אפשרות פוזיטיבית והיא – מתן מעמד בישראל, ואפשרות של אי נקיטת פעולה – כלומר אי החזרה של מבקש מקלט למדינה בה צפויה לו סכנה אפשרית.
בין שהן קשורות בהליך חירום רפואי נדרש, בסיום קשר זוגי עם אזרח ישראלי, באלימות במשפחה אשר הופעלה כלפי האזרח הזר או בטעמים הומניטריים אחרים.
ישנם מספר ענפים אשר מאפשרים קליטת עובדים זרים לתקופה קצובה ובתנאים הקבועים בחוק. בין הענפים: סיעוד, חקלאות ובניין. כמו כן ניתן לקבל אשרות עבודה לעובדים זרים גם בתחומי המסעדנות, התעשייה וכן למומחים זרים אשר מומחיותם נדרשת בישראל.
נדגיש כי הגירת עבודה היא זמנית בלבד, ולתקופה של עד 63 חודשים (למעט בתחום הסיעוד).
חשוב לזכור כי אף מי שעונה על תנאיו של נוהל המתיר מתן מעמד בישראל לא יהיה זכאי לקבל את המעמד באופן אוטומטי. הגירה לארץ מצריכה ניהולו של הליך מול משרד הפנים ובדיקה קפדנית בהתאם לדרישות המסמכים בנוהל והתנאים הנוספים בו. רק בסיום ההליך, וככל שהוא יצליח, תינתן אשרה זמנית או קבועה למבקש.
זרים שאינם יהודים המבקשים להגר ארצה נדרשים להוכיח סיבה מספקת להגירה אשר תבחן לעומקה על ידי משרד הפנים טרם תאושר הבקשה. הגירה של מי שאינו יהודי תיעשה בהתאם לעמידה בתנאי נהלי משרד הפנים, תדרוש מסמכים שונים ולעתים קרובות תכלול ראיונות ובדיקות חודרניות.
כך למשל בני זוג יאלצו לאחר ההליך הארוך של אישור הבקשה לעמוד לראיון מידי שנה ולהוכיח את זוגיותם וזאת עד לקבלת המעמד הנכסף של תושב קבע.
עבור עובדים זרים תהיה ההגירה זמנית בלבד והם יוכלו להגיע לעבודה בישראל לתקופה של 63 חודשים (למעט בתחום הסיעוד שם התקופה עשויה להיות ארוכה יותר). העובדים הזרים יצטרכו להיות רשומים בתאגיד או לשכה פרטית ומצוותים לבעל היתר מתאים להעסקתם (לקריאה נוספת על עובדים זרים)
לא מעט אזרחים זרים אשר אינם מכירים את נהליו של משרד הפנים והתנאים הנוקשים בהם, מכשילים את עצמם בהגשת בקשה מכוח נוהל לא מתאים, הגשת מסמכים חסרים לבקשה, מסירת מידע עודף או חסר, הגעה מבלי להבין את חשיבות השלבים בהליך ועוד. עורך דין המתמחה בתחום יסייע בהימנעות ממצבים כאלו ויכין את המבקש לפני כל מפגש או שלב מול משרד הפנים.
במקרים כאלה כדאי להיעזר בעורך דין לענייני הגירה שיוכל לסייע בצליחת ההליך על הצד הטוב ביותר ובהגשת המסמכים הנדרשים, תוך גיבוש אסטרטגיית פעולה מיטבית ונכונה בהתאם לסיטואציה.
פעמים רבות יכנס האזרח הזר לישראל תחת עילה מסוימת אך לאחר מספר חודשים או מספר שנים תשתנה סיבת ישיבתו בישראל והוא ידרש להליכי המשך על מנת להסדיר מעמדו בארץ. ניתן מספר דוגמאות אשר כולן קרו באמת:
אזרחית זרה נכנסה לישראל והחלה בהליך עם בן זוגה הישראלי. בני הזוג נישאו וכמעט שסיימו את ההליך המדורג, אולם בשבוע בו זומנו לסיום ההליך וקבלת מעמד קבע נפטר בן הזוג הישראלי. הליך ההמשך שנדרשה האזרחית הזרה להגיש הוגש לפי נוהל אלמנות אשר מאפשר בתנאים מסויימים הסדרת מעמד למי שהקשר הזוגי שלה עם ישראלי הסתיים.
מקרה נוסף בו טיפלנו היה של אזרח זר אשר נתפס והושם במשמורת. ההליך הראשוני שננקט היה שחרורו ממשמורת, אך לאחר מכן נדרשה הסדרת מעמדו של האזרח הזר מטעמים הומניטריים מיוחדים אשר היו קשורים בילדיו הקטינים.
דוגמא אחרונה היא של אזרחית זרה אשר היתה בישראל לאור מערכת יחסים עם אזרח ישראלי. לאחר פרידתם של השניים ובעת שהתארגנה ליציאה מישראל היא הכירה את בן זוגה הנוכחי ונדרשה להגשת בקשה נוספת ולהסדרת שהייתה בטווח הביניים. בדומה גם אזרחים זרים אשר הגיעו לישראל לעבוד בתחומי העבודה השונים ואשר תוך כדי עבודתם הכירו את בני זוגם הישראליים נדרשים להליכי המשך להסדרת מעמדם.
המשותף לכל אלה היא הצורך במעבר מנוהל אחד המסדיר את המעמד לנוהל אחר, הכולל תנאים שונים ודרישות למסמכים והוכחות אחרים. במקרים אלה חשובה במיוחד ההיוועצות בעורך דין הגירה וזאת לאור מורכבותם של הליכי המשך. לעתים הגשת בקשה שלא באופן הנכון וללא המסמכים המתאימים עלולה לחסום את הדרך להסדרת המעמד בהמשך.
הגירה שאינה חוקית נעשית דרך הסתננות לישראל או השארות בארץ לאחר סיום האשרה החוקית (למשל תייר שלא שב למדינתו או עובד זר שנשאר בארץ לאחר סיום עבודתו). משרד הפנים נאבק בכל הכוח בתופעה זו ועושה כל שביכולתו לגרש את מי ששוהה בישראל שלא כדין, פעמים רבות תוך השמתו של הזר במתקן משמורת 'גבעון' והטסתו למולדתו. זהו אחד המצבים שכדאי להם להתקשר עם עורך דין הגירה ולקבל ייעוץ מקצועי.
לאחר תפיסתו של האזרח הזר וכאשר הוא כבר שוהה במתקן המשמורת האפשרות להסדיר את מעמדו בארץ מורכבת הרבה יותר.
אך חשוב לדעת – גם אם שוהה האזרח הזר כבר במשמורת, ניתן לשחררו בתנאים מסויימים, וכן בנסיבות המתאימות ניתן אף להסדיר מעמדו ולאפשר לו להשאר בארץ בין אם לתקופה מוגבלת ובין אם לתקופה ארוכה.
במתקן המשמורת ישנו בית דין שתפקידו לבקר את החלטות הרשות ולבדוק האם ההחזקה במתקן נעשתה בצורה חוקית או האם יש לבטל את הצו ולשחרר את האזרח הזר.
נציין כי גם במתקן המשמורת יש לאזרח הזר, אף אם שהה באופן לא חוקי, זכויות. על מנת לשמור על זכויותיו המלאות נמליץ לפנות ולשוחח עם עורך דין הגירה וזאת בהקדם האפשרי.
אך לא רק אלה השוהים שלא כדין בישראל עלולים להימצא בבעיה, אלא גם אותם אזרחים זרים אשר עולה לגביהם חשש או ספק. כך למשל אזרחים אשר מגיעים לשדה התעופה בן גוריון, ואשר רשויות ההגירה מוצאות חשש כי הם הגיעו על מנת להשתקע בישראל, לעבוד בה שלא כדין או שבאו עקב זוגיות עם אזרח ישראלי, עלולה כניסתם להיות מסורבת. אזרחים זרים אלה לא יוכלו להיכנס גם בשנים הבאות לישראל. פעמים רבות ניתן להתמודד עם סירוב הכניסה באמצעות הפקדת ערובה שתפיג את החשש או לפנות לבית הדין לעררים בערר כנגד סירוב הכניסה. אולם עניין זה הוא מירוץ כנגד השעון כיוון שככל שחולף הזמן גוברים הסיכויים להטסה חזרה למדינת המוצא ופוחתים הסיכויים להצליח בהליך המשפטי.
כאשר בקשות הגירה נתקלות בסירוב, בעיכובים לא מוצדקים, או כאשר עולה חשש לפגיעה בזכויות, המערכת המשפטית בישראל מספקת מספר ערכאות לערעור ובקרה שיפוטית. עורך דין הגירה מומחה יודע לנווט במבוך הערכאות הללו, ולהבטיח שהעניין ייבחן בצורה הנכונה ביותר ועל ידי הערכאה המתאימה:
בית הדין לעררים הוא הערכאה הראשונה לערעור על החלטות רשות האוכלוסין וההגירה. תפקידו הוא לבחון את חוקיות והוגנות ההחלטות שהתקבלו על ידי פקידי הרשות.
אם הערר בבית הדין לעררים נדחה, או במקרים מסוימים בהם אין סמכות לבית הדין לעררים, הערכאה הבאה היא בית המשפט לעניינים מנהליים (הנמצא בכל מחוז שיפוט). בית משפט זה דן בעתירות מנהליות נגד החלטות של רשויות ציבוריות או בערעורים מנהליים על פסקי דין של בית הדין לעררים.
בית המשפט העליון משמש הן כערכאת ערעור על פסקי דין של בית המשפט לעניינים מנהליים, והן כבית דין גבוה לצדק בעתירות כנגד חוקים או מדיניות. בג"צ דן בעתירות נגד החלטות ממשלה, משרדים ורשויות כאשר אין דרך אחרת לקבל סעד משפטי.
הבנה מעמיקה של מערכת הערכאות הללו היא קריטית להצלחה בהליכי הגירה מורכבים. עורך דין הגירה מנוסה יודע לא רק מתי לפנות לאיזו ערכאה, אלא גם כיצד להציג את הטיעונים המשפטיים בצורה שתמקסם את סיכויי ההצלחה בכל אחת מהן.
כפי שראינו, עולם ההגירה לישראל מורכב ומאתגר, במיוחד עבור מי שאינו זכאי שבות. הבירוקרטיה סבוכה ודרישות משרד הפנים קפדניות. ניסיון להתמודד לבד עם הליכים אלו עלול להוביל לטעויות קריטיות, סירובים, ואף לגירוש מהארץ.
עורך דין הגירה אינו רק מלווה בתהליך – הוא המצפן שלך. הוא מכיר את כל הנהלים והאפשרויות המשפטיות, את "האותיות הקטנות" בנהלים, ואת הפסיקה העדכנית ביותר. יתרה מכך, הוא יודע כיצד לבנות עבורך אסטרטגיה משפטית מותאמת אישית, תוך התחשבות בפרטי המקרה הייחודי שלך.
מעבר לידע המקצועי, עורך דין הגירה מעניק לך שקט נפשי. הוא מונע ממך את כאב הראש הכרוך בהתמודדות עם הרשויות, מגן על זכויותיך בכל שלב, ומוודא שכל המסמכים והראיות יוגשו באופן מושלם. במקרים של סירוב או עיכוב, הוא יודע כיצד לפעול במהירות וביעילות, להגיש עררים ולייצג אותך בפני בתי הדין.
לעתים, ההשקעה בייעוץ משפטי מקצועי היא חסכון בהליכים משפטיים מייגעים ובשנים של מאבק עבור מעמדכם.
כאמור, המדינה מערימה קשיים על זרים שמבקשים להגר למדינת ישראל, בפרט כאשר אינם יהודים. הקשיים יתבטאו דרך דרישת מסמכים רבים שקשה להשיג, ראיונות חודרניים ודקדקנים, הליך ממושך, מייאש ובירוקרטי, דחיית הבקשה מבלי סיבה מספקת וגירוש מישראל.
עורך דין הגירה בישראל, המתמחה בנהלי משרד הפנים, הפסיקה והדין הבינלאומי יוכל לסייע למבקש לצלוח את ההליך בצורה מיטבית וזאת בכל אחד משלבי ההליך.
יסייע עורך דין הגירה למצוא את הנוהל המתאים ביותר לסיטואציה אשר יאפשר את ההגעה למטרה בצורה הקלה והמהירה ביותר. כמו כן ינחה עורך הדין את המבקש באשר למסמכים הנדרשים על מנת שבקשתו תתקבל בצורה המייטבית.
פעמים רבות יתקלו המבקשים בקשיים בירוקרטיים ובסירובים ודחיות מסיבות שונות. עורך דין הגירה הבקיא בתחום יוכל להתלוות לראיונות, לסייע בפתרון בעיות ובעיקר לעמוד על זכויותיכם לאורכו של ההליך. כמו כן במקרה בו דרוש תמרון בין ההליך מול הרשות להסדרת המעמד ובין הליך מקביל בו מנסה מנהל האכיפה לגרש מישראל את המבקש, רצוי מאד להיעזר בשירותו של עורך דין הגירה.
במקרה של סירוב לבקשה שהוגשה, יסייע עורך דין הגירה בהגשת ערר פנימי או ערר לבית הדין לעררים.
נדגיש כי היכולת להשפיע על האופן בו יתנהל ויראה ההליך גדולה ביותר בתחילתו, ופתרון בעיות כאשר הן צצות, הוא דבר אפשרי, אך כמובן שרצוי להימנע מהן ככל הניתן. משכך בענייני הגירה מומלץ לפנות לייעוץ לעורך דין הגירה מוקדם ככל הניתן. הדבר יכול לייעל את הטיפול בבקשה, לחסוך זמן, מאמץ וכסף.
ליצירת קשר ולקבלת ייעוץ ללא התחייבות עם עורך דין הגירה ניתן להשאיר את הפרטים בתחתית העמוד.
כדאי להיעזר בעורך דין הגירה בישראל בכמה מצבים עיקריים: כאשר אתם זרים שאינכם יהודים ומבקשים להגר לישראל, במקרה של סירוב בקשת הגירה או עיכובים לא מוצדקים, כאשר נתפסתם ושוהים במתקן המשמורת גבעון, אם נדרש מעבר מנוהל הגירה אחד לאחר (כמו מעובד זר לבן זוג ישראלי), ובמקרה של סירוב כניסה בשדה התעופה בן גוריון. עורך דין הגירה יסייע לכם לנווט במבוך הבירוקרטי, למנוע טעויות קריטיות ולמקסם את סיכויי הצלחת ההליך.
ההבדל בין הגירת יהודים לזרים לישראל הוא מהותי. יהודים וזכאי שבות מכוח חוק השבות עוברים הליך פשוט יחסית – הגשת מסמכים המעידים על זכאות שבות והצהרה על כוונה להשתקע בישראל. לעומת זאת, זרים שאינם יהודים עוברים הליך ארוך ומסורבל עם דרישות רבות. מדינת ישראל מעודדת הגירת יהודים אך מחזיקה במדיניות הגירה נוקשה לזרים, וזאת כדי לשמור על האופי היהודי של המדינה. הגירת זרים מוגבלת למספר חריגים כמו זוגיות עם ישראלי, מקלט מסיבות הומניטריות או הגירת עבודה זמנית.
המערכת המשפטית בישראל מספקת שלוש ערכאות עיקריות לערעור על החלטות הגירה:
בית הדין לעררים – הערכאה הראשונה לערעור על החלטות רשות האוכלוסין וההגירה, שבוחן את חוקיות והוגנות ההחלטות.
בית המשפט לעניינים מנהליים – דן בעתירות מנהליות נגד החלטות רשויות ציבוריות ובערעורים על פסקי דין של בית הדין לעררים.
בית המשפט העליון – משמש כערכאת ערעור ובג"צ לעתירות נגד החלטות ממשלה ומשרדים. עורך דין הגירה מנוסה יודע מתי לפנות לכל ערכאה וכיצד להציג טיעונים למקסום סיכויי ההצלחה.
כאשר זר נתפס על שהייה לא חוקית בישראל, הוא מועבר למתקן המשמורת גבעון לקראת גירושו. אולם, חשוב לדעת שגם במצב זה קיימות אפשרויות משפטיות: ניתן לפעול לשחרורו בתנאים מסוימים, להסדיר את מעמדו בנסיבות המתאימות ולאפשר לו להישאר בארץ. במתקן המשמורת פועל בית דין המוסמך לבקר את החלטות הרשות ולבטל צו המשמורת אם נדרש. לאזרח הזר יש זכויות גם במצב זה, ולכן חיוני לפנות לעורך דין הגירה בהקדם האפשרי כדי לשמור על זכויותיו המלאות ולמצות את כל האפשרויות המשפטיות.
סירוב כניסה לישראל בשדה התעופה בן גוריון מתרחש כאשר רשויות ההגירה חוששות שהמבקש הגיע כדי להשתקע, לעבוד שלא כדין או עקב זוגיות עם ישראלי. במקרה כזה, ניתן להתמודד עם הסירוב בשתי דרכים עיקריות:
הפקדת ערובה שתפיג את החשש של הרשויות, או פנייה לבית הדין לעררים בערר נגד סירוב הכניסה. חשוב לדעת שמדובר במירוץ נגד השעון – ככל שחולף הזמן, גוברים הסיכויים להטסה חזרה למדינת המוצא ופוחתים הסיכויים להצליח בהליך המשפטי. לכן יש לפעול במהירות ובעזרת עורך דין הגירה מנוסה.
פנייה מוקדמת לעורך דין הגירה חיונית מכמה סיבות:
היכולת להשפיע על ההליך גדולה ביותר בתחילתו – אפשר למנוע בעיות במקום לפתור אותן אחר כך.
מציאת הנוהל המתאים לסיטואציה שיאפשר הגעה למטרה בדרך הקלה והמהירה ביותר.
הכנת מסמכים נכונה כדי שהבקשה תתקבל באופן מיטבי.
מניעת טעויות קריטיות שעלולות לחסום את הדרך להסדרת המעמד בהמשך.
חיסכון בזמן, מאמץ וכסף על ידי ייעול הטיפול בבקשה. עורך דין הגירה מכיר את כל הנהלים, הפסיקה העדכנית והדרישות הקפדניות של משרד הפנים, ויכול לבנות אסטרטגיה משפטית מותאמת אישית למקרה שלכם.
לקבלת ייעוץ מקצועי ללא התחייבות
כל הזכויות שמורות לעו"ד דפנה שגל פודור 2021 © מדיניות פרטיות | תנאי שימוש | מפת אתר