שימוע לפני שלילת היתר – על מנת להעסיק עובד זר מחייב חוק עובדים זרים את המעסיק להחזיק בהיתר להעסקה ואילו את העובד הזר להחזיק באשרת עבודה בתוקף. על האשרה וההיתר להיות מקושרים אחד לשני.
ההחזקה בהיתר ובאשרה כפופה לתנאים. כך למשל מעסיק סיעודי של עובד זר מחוייב לספק לו חדר בביתו, לשלם לו את משכורתו בהעברה לחשבון הבנק שלו, לבטח אותו בביטוח רפואי, לנהוג בו בכבוד ולהעסיק אותו אך ורק בטיפול סיעודי ולא בעיסוקים אחרים.
רשות האוכלוסין וההגירה אינה מבצעת ביקורות יזומות מטעמה בביתם של המטופלים. אך כאשר צד להעסקה חש שזכויותיו נפגעו או שהצד השני עבר על הוראות חוק או נוהל כלשהו, הוא רשאי להגיש תלונה. תלונה יכולה להיות מוגשת גם על ידי הלשכות הפרטיות אם מצא העובד הסוצילי המלווה כשלים.
במצב כזה פותחת רשות האוכלוסין וההגירה בהליך בירור ושולחת מכתב 'שימוע בכתב קודם קבלת החלטה על ביטול/ סירוב/ סיווג של היתרים להעסיק עובדים זרים לפי סעיף 1 טו' לחוק עובדים זרים, התשנ"א- 1991' או בקיצור:
במכתב ששולחת הרשות מפורטים עקרי הטענות בגינם נשקלת נטילת ההיתר, והמעסיק מתבקש להעביר תגובתו בכתב ובצירוף מסמכים שונים הקשורים בהעסקה.
לאחר קבלת התגובה שוקל בעל הסמכות ברשות את הטענות ומקבל החלטה האם להותיר את ההיתר על כנו, לסייג אותו – כלומר לקבוע לו תנאים, או לבטלו לחלוטין.
ישנן מגוון סיבות שיכולות להוות סיבה לפתיחת בירור. לדוגמא כאשר המטופל הסיעודי פועל באלימות כלפי העובדת הזרה, גם כאשר מקורה של האלימות הוא במאפייני מחלתו (למשל קשישים דמנטיים אשר עלולים לגלות מאפיינים אלימים בהתנהגותם). או למשל מצב בו מופעלת כלפי עובדת זרה אלימות מינית על ידי בן משפחה של המטופל.
אלה הן דוגמאות קיצוניות, אך גם במצבים שכיחים הרבה יותר יתכן שיפתח הליך שימוע לפני שלילת היתר. כך לדוגמא עובדת זרה שהגיעה לצורך טיפול בילד אך מועסקת בעיקר בנקיון בית המשפחה, בישול וכביסה, או מקרה בו העובד אינו ישן בבית המטופל מבלי שהתקבל אישור על כך.
ראשית, מותר לכם לקבל את מלוא התלונה שהוגשה נגדכם על ידי העובד או הלשכה הפרטית. על מנת לענות בצורה טובה על טענות, מומלץ להכיר את הטענות בפירוט ולא רק את עקרי הדברים.
שנית, אתם רשאים להביא ראיות משל עצמכם. כך לדוגמא בתיק בו טענה עובדת כי היא לא טיפלה בילד אלא הועסקה בנקיון הבית הבאנו ראיות מכל הצוות החינוכי המטפל בילד.
כפי שהבהרנו, להליך השימוע עלולה להיות תוצאה קשה והיא שלילת ההיתר להעסיק עובד זר. לפיכך מומלץ בחום לא להקל ראש בהליך זה, ולהתייעץ טרם מתן מענה שיגרום למטופל לנזק.
אם כבר השבתם לשימוע וקיבלתם החלטה השוללת את ההיתר או מסייגת אותו, דעו כי זכותכם להגיש בתוך 45 מקבלת ההחלטה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים.
אם קיבלתם החלטה או שימוע לפני שלילת היתר פנו למשרדנו לבחינת ההליך שננקט ולקבלת ייעוץ באשר להמשך ההליך הצפוי.
שימוע לפני שלילת היתר הוא הליך בירור שבו רשות האוכלוסין וההגירה בודקת האם יש יסוד להליך שלילת היתר להעסקת עובד זר. במקרה שיש יסוד, הרשות שולחת למעסיק מכתב שימוע ובו פירוט הטענות שעומדות נגדו. המעסיק רשאי להגיש תגובה בכתב ובצירוף מסמכים רלוונטיים. לאחר קבלת התגובה, הרשות מחליטה האם להותיר את ההיתר על כנו, לסייג אותו או לבטלו לחלוטין.
הסיבות הנפוצות לשימוע לפני שלילת היתר כוללות:
למעסיק יש מספר זכויות בשימוע לפני שלילת היתר, כולל:
חשוב לציין כי שימוע לפני שלילת היתר הוא הליך חשוב שבו המעסיק יכול להציג את טענותיו ולנסות למנוע שלילת היתר. לכן, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום ההגירה, על מנת לקבל סיוע בהכנת התגובה לשימוע.
כל הזכויות שמורות לעו"ד דפנה שגל פודור 2021 © מדיניות פרטיות | תנאי שימוש | מפת אתר