הסדרת מעמד בן זוג זר בישראל היא תהליך משפטי ובירוקרטי מורכב, אך חיוני עבור זוגות המעוניינים לחיות יחד במדינה כאשר אחד מבני הזוג אינו אזרח ישראלי או תושב קבע. המטרה של ההליך היא לאפשר לבן הזוג הזר שהייה חוקית בישראל, עבודה והגנה חוקית, ובסופו אפשרות לקבלת תושבות קבע או אזרחות ישראלית.
המאמר הבא מספק מדריך מפורט ומקיף על ההליך המדורג, כולל סוגי אשרות, מסמכים נדרשים, מקרים נפוצים, שאלות ותשובות והמלצות מעשיות.
מהו ההליך המדורג להסדרת מעמד בן זוג זר?
ההליך המדורג הוא מסגרת משפטית שנועדה להבטיח שהקשר הזוגי אמיתי ועמיד לאורך זמן. הוא מבוצע בשלבים, כאשר כל שלב מבוסס על הצלחת השלב הקודם.
מטרות ההליך המדורג:
- בדיקה של כנות הקשר הזוגי בין בן הזוג הזר לאזרח/ת ישראלי/ת.
- הענקת אשרות שהייה זמניות ובסיס להמשך קבלת זכויות.
- מתן אפשרות למדינה לפקח על התהליך ולוודא עמידה בדרישות החוק.
הליך זה מאפשר לשני בני הזוג לחיות יחד בישראל באופן חוקי ובטוח, תוך הכרה בזכויותיהם ובחובותיהם.
מי זכאי להליך המדורג?
ההליך מיועד לבני זוג של אזרחי ישראל ותושבי קבע. קיימים הבדלים משמעותיים בין סוגי הקשרים:
- בני זוג נשואים: ההליך אורך כ-4.5 שנים בממוצע. בסיומו, בן הזוג הזר זכאי לתושבות קבע או אזרחות, בהתאם לנהלי משרד הפנים.
- ידועים בציבור: עבור זוגות שאינם נשואים באופן רשמי, ההליך ימשך 7 שנים ובסופו יהיה זכאי בן הזוג הזר למעמד קבע בישראל.
שלבי ההליך המדורג
שלב 1: פתיחת תיק והגשת בקשה
הצעד הראשון הוא הגשת בקשה מקוונת במשרד הפנים להסדרת מעמד בן זוג זר. הבקשה כוללת מסמכים מזהים ותיעוד המוכיח את כנות הקשר הזוגי.
מסמכי מקור:
בן הזוג הזר נדרש להציג מסמכי מקור ממדינת המוצא, אשר חייבים להיות מאומתים בחותמת אפוסטיל (אם מדינת המוצא חתומה על אמנת האג) או ב"שרשרת חתימות", וכן מתורגמים לעברית בתרגום נוטריוני (למעט מסמכים באנגלית).
- תעודת לידה מקורית: תעודה רשמית עדכנית מטעם הרשות המוסמכת.
- תעודת מצב אישי: מסמכים רשמיים המעידים על מצב אישי עדכני (רווקות, גירושין או אלמנות). במידה והזוג נשוי, תעודת נישואין רשמית.
- תעודת יושר (היעדר רישום פלילי): מסמך רשמי מטעם המשטרה או גוף מוסמך במדינת המוצא, עדכני לשישה חודשים אחרונים לכל היותר.
- דרכון זר: בתוקף לשנתיים לפחות.
מסמכים להוכחת כנות הקשר ומרכז החיים:
הדרישה המרכזית היא הוכחת קשר זוגי כנה, בלעדי ומתמשך וכן כי מרכז החיים של בני הזוג הוא בישראל. לשם כך, יש לצרף מגוון רחב של ראיות:
- הצהרות בני הזוג: מכתב משותף המספר את סיפור הקשר (איך הכרתם, כמה זמן אתם יחד, תוכניות לעתיד).
- תיעוד קשר: תמונות משותפות לאורך תקופות שונות, התכתבויות (אימייל, ווטסאפ) המוכיחות קשר רציף.
- הוכחת מגורים משותפים: חוזה שכירות משותף, חשבונות חשמל/ארנונה/מים.
- הוכחת נוספות לניהול חיים משותפים: דפי חשבון בנק משותף (אם יש), כרטיסי טיסה משותפים, עדויות של חברים ומכרים (מכתבים או תצהירים בצירוף העתק תעודת הזהות של הממליץ).
איסוף מקיף ומדויק של המסמכים הוא הבסיס להליך מוצלח, ולעיתים קרובות מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי כדי לוודא עמידה מלאה בדרישות הרשות.
שלב 2: בדיקת מסמכים
לאחר הגשת המסמכים באופן מקוון, הבקשה נבדקת על ידי פקידי רשות האוכלוסין וההגירה. ככל שחסרים מסמכים בני הזוג יתבקשו להשלימם וינתנו להם 45 יום לצורך השלמת המסמכים. זה זמן קצר מאד אם המסמכים המבוקשים הם ממדינת המקור.
אם כלל המסמכים הוגשו כנדרש, אז יקבע תור להצגת מסמכי המקור ממדינת המוצא, ויש להגיע אליו עם כלל המסמכים והעתקיהם.
שלב 3: ראיון לבחינת כנות הקשר
בשלב זה, בני הזוג מוזמנים לראיון זוגי עם נציגי רשות האוכלוסין וההגירה. מטרת הראיון היא לבדוק את כנות הקשר, לשאול שאלות על חיי היומיום, תחומי עניין משותפים ותוכניות לעתיד.
ראיון מאד מקיף וכולל שאלות שעלולות להיות חודרניות או לנגוע לפרטים הקטנים אשר לא תמיד זמינים לשליפה אצל בני הזוג. לכן חשוב מאד להגיע לראיון מוכנים לאופיו ולהבין את רמת הפירוט הנדרש במהלכו. לקריאה נוספת על ראיון לבחינת כנות הקשר לחץ כאן.
שלב 4: קבלת אשרת שהייה ועבודה בישראל
לאחר שהראיון עבר בהצלחה, בן הזוג הזר מקבל אשרת שהייה ועבודה המאפשרת לו לעבוד ולהתפרנס בישראל באופן חוקי. אשרה זו מהווה צעד משמעותי בדרך להליך המדורג, ומעניקה ביטחון כלכלי ויכולת השתלבות בקהילה הישראלית. האשרה מסוג ב/1 ניתנת בשלב שלאחר הראיון לבני זוג ידועים בציבור ובשלב שלפני הראיון ולאחר בדיקת מסמכי מקור לבני זוג נשואים.
שלב 5: שדרוג המעמד לאשרת תושב ארעי
לאחר תקופה מסוימת (חצי שנה לבני זוג נשואים ו- 3 שנים לבני זוג ידועים בציבור) ובכפוף לעמידה בדרישות הנוהל, בן הזוג הזר זכאי לשדרג את המעמד שלו לאשרת תושב ארעי מסוג א/5. אשרה זו מאפשרת זכויות נוספות בישראל ומכינה את הקרקע לקבלת תושבות קבע.
שלב 6: קבלת תושבות קבע או אזרחות
בסיום כל השלבים, ואם הקשר מוכח בהתאם לדרישות החוק, בן הזוג הזר זכאי לקבל תושבות קבע או אזרחות ישראלית.
מקרים נפוצים בהליך ואופן הטיפול בהם:
בן הזוג הזר נמצא בישראל ללא אשרה חוקית
שהות שלא כדין בישראל מסכנת את בן הזוג הזר, כיוון שאם יתפסו אותו ללא אשרה הוא עלול להשלח למתקן משמורת ומשם למדינת מוצאו. יחד עם זאת, מרגע שמוגשת בקשה להסדרת מעמדו כבן זוג זר אין להרחיקו ולמעשה הוא מוגן עד למתן החלטה בעניינו. רשות האוכלוסין מתייחסת בחשדנות כלפי שוהים שלא כדין, כאשר לאופן הכניסה לישראל וכן למשך השהות יש השפעה על ההחלטה שתתקבל בסופו של יום. בעוד שאין לדחות בקשות של בני זוג רק על רקע שהות שלא כדין, הרי שפעמים רבות הרשות מאשרת בקשות כאלה אך מחייבת בהפקדת ערבות.
אנו נמליץ להיעזר בעורך דין על מנת לוודא שזכויותיכם לא נפגעות בהליך על רקע שהות שלא כדין.
שינוי מצב משפחתי במהלך ההליך
אופן הטיפול תלוי בשינוי שחל. אם התחילו בני הזוג את ההליך כאשר אחד מבני הזוג עודנו נשוי, ובמהלך הבדיקות הצליח להתגרש הרי שיש להגיש תעודה מתאימה לרשות.
אם בני הזוג התחתנו במהלך ההליך, הרי שיש להגיש תעודת נישואין לרשות ומשך הזמן תחת אשרה מסוג ב/1 יקוצר בהתאם להליך של בני זוג נשואים, זאת בדומה לשדרוג בשאר הזכויות למשל זכאות לאזרחות בסיום ההליך.
אם בני הזוג נפרדים תוך כדי ההליך. יש לדווח על כך למשרד הפנים אשר לאחר ראיון יעצור את ההליך. במקרה כזה נמליץ בחום לפנות לייעוץ משפטי טרם הפניה למשרד הפנים על מנת להיערך לבאות.
בעיות עם תיעוד ומסמכים
מסמכים חסרים או לא תואמים יכולים לעכב את ההליך. אך ישנו הבדל דרמטי בין חוסר במסמכי מקור ממדינת המוצא ובין חוסר במסמך אחר. כאשר אין אפשרות להוציא מסמך ממדינת המקור יש צורך בהצגת חוות דעת אודות היעדר האפשרות להמציא את המסמך האמור. מסמכים אחרים ניתן לעתים להחליף או לא להגיש, והכל תלוי בראיות הנוספות שמוגשות.
ידועים בציבור עם ילדים
לאחרונה הכירו בתי המשפט ובעקבותיהם אף משרד הפנים באפשרות לצרף להליך המדורג קטינים נלווים מקשר זוגי קודם גם לבני זוג ידועים בציבור, מה שניתן היה לעשות עד לא מזמן רק עבור בני זוג נשואים. יחד עם זאת מדובר בהליך מורכב הדורש מסמכים נוספים ותלוי בגילו של הקטין ובשאלה האם שהה בחזקת הוריהו הזר טרם הגשת הבקשה.
המלצות מעשיות לזוגות
- תיעוד יסודי ומקיף – שמרו כל מסמך המוכיח חיים משותפים והגישו הרבה מעבר למינימום הנדרש.
- עקבו אחרי הנחיות משרד הפנים – מלאו טפסים בצורה מדויקת ומלאה.
- הכנה לראיונות – התכוננו לראיון ואל תגיעו אליו מופתעים. צמצום מרחב הזרות הוא לעתים קריטי להצגת התמונה בכללותה ותיאור אורחות החיים של בני הזוג באופן משקף.
- הקפדה על זמנים – כשלושה חודשים טרם תום האשרה יש לקבוע תור לחידוש הרשיון. ישנן לשכות שקובעות כבר במועד מתן הרשיון תור לשנה הבאה, כאלה הדורשות הבאה פיזית של כל המסמכים וכאלה הדורשות את העלאתם באמצעות האתר המקוון. וודאו זאת מול הלשכה והקפידו על מילוי ההוראות על מנת שלא תישארו ללא אשרה בתוקף.
- ייעוץ משפטי מקצועי – במקרים מורכבים, עורך דין מומחה להגירה יכול לסייע ולהוות ההבדל בין קבלת הבקשה ובין דחייתה.