מדינת ישראל, כמדינות שונות אחרות ברחבי העולם, מקפידה על זהותם של הנכנסים בשעריה ושואפת להימנע מהשתקעות זרים בשטחה.
הכניסה לארץ אפשרית באופן חופשי לאזרחי ישראל כמובן, אך גם לאזרחים משורה של מדינות אחרות אשר יש להן פטור מאשרה לישראל. אזרחי שאר המדינות יצטרכו אשרת כניסה על מנת להגיע לארץ. אך גם אזרחי המדינות הפטורות מאשרה עלולים להתקל בבעיה בעת כניסתם לארץ ובמקרים מסויימים אפילו להיות מסורבי כניסה לישראל.
אזרח זר המבקש להיכנס לישראל עלול להיתקל בסירוב בביקורת הגבולות עם נחיתתו בארץ, ודרישה לשיבה למולדתו כבר בטיסה הבאה. עד אז ישהה כמסורב כניסה במתקן משמורת בנתב"ג, למשך כמה שעות ולעתים אף למספר ימים.
כפי שאמרנו הכניסה לישראל מצריכה הנפקת ויזה טרם הטיסה, למעט לאזרחים מהמדינות הפטורות מחובה זו. אי לכך, אזרחים זרים שמגיעים לישראל ללא אשרה מוקדמת, מסוג כלשהו, ואינם אזרחים של אחת המדינות הפטורות מאשרה, באופן אוטומטי ומיידי כניסתם תדחה.
אולם זו אינה הסיבה היחידה לסירוב כניסה.
לנציגי משמורת הגבולות שיקול דעת רחב להתיר או לסרב לכניסת זר לישראל, ככל שעולה חשד ששהותו של האזרח הזר בישראל מנוגדת לטובת המדינה או אזרחיה. משמעות הדבר היא שאף אזרחים זרים המחזיקים בוויזה מוקדמת ואף אלו שפטורים מוויזה, עלולה כניסתם לישראל להיות מסורבת.
סירוב כניסה לישראל עלול להתבצע מקום בו עולה שהאזרח הזר מהווה סכנה ביטחונית או פלילית למדינה.
מקרה נפוץ יותר של מסורבי כניסה לישראל הוא במקום בו עולה חשד לכוונה להשתקעות לא חוקית בישראל, או להפרת האשרה כאשר ישנו חשש שהאזרח הזר מגיע לעבודה בארץ ללא אשרה מתאימה.
כשאזרח זר מגיע לישראל הוא מתושאל בביקורת הגבולות לגבי מטרת הביקור, מקום השהייה, אורך הביקור וביקורים קודמים בישראל. תשאול זה מאפשרת לממונה ביקורת הגבולות להבין אם יש חשש להשתקעות בישראל שלא כדין, וככל שעולה חשש מעין זה ניתן לחוקרו ולסרב את כניסתו, וזאת אף אם ההחלטה מבוססת על חשדות ולא על הוכחות מוצקות.
נדגים: אזרח ספרדי הגיע לישראל לביקור. ספרד היא מדינה הפטורה מוויזה מוקדמת ולכן לא נדרשה מהספרדי כל היערכות מוקדמת לכניסה לישראל. עם הגיעו לישראל, תושאל האזרח הספרדי בביקורת הגבולות ועלה כי אין ברשותו כרטיס חזרה לספרד, או הזמנה לבית מלון וכי נוהג להגיע לישראל פעמים תכופות. אלו עלולים לעורר חשד מיידי שאותו תייר הגיע למטרת השתקעות לא חוקית.
דוגמא נוספת היא של אזרח אשר בן משפחתו שוהה בארץ שלא כדין. במצב זה סירוב הכניסה הוא קרוב לוודאי.
עוד דוגמא אפשרית היא כאשר האזרח הזר נכנס יחד עם אזרחית ישראלית. הדבר יעלה חשד לזוגיות אפשרית בין השניים, ואם אכן ישנה זוגיות כזאת, הרי שהחשש להשתקעות שלא כדין בישראל יגבר שבעתיים.
תחקור טרם קביעת מעמד כמסורבי כניסה לישראל מלווה בהליך חודרני ולא נעים. הוא כולל שימוע, משמורת זמנית שעלולה להגיע למספר שעות או ימים במתקן משמורת בנתב"ג ואף חיטוט בחפצים האישיים ובטלפון הנייד. ההליך מסתיים עם גירוש המסורב מישראל בטיסה הבאה לארץ מולדתו.
להיות מסורבי כניסה לישראל הוא עניין שאין בו כל משמעות פלילית, האזרח הזר שב לארצו ולכאורה לא ניזוק מסירוב הכניסה, למעט ההשפלה שבדבר, עלות כרטיס הטיסה ועוגמת הנפש בשל הנסיעה שבוטלה. אולם בהקשר של כניסה עתידית לישראל, לסירוב כניסה השלכה מרחיקת לכת. סירוב הכניסה מתועד ברשומות של רשות האוכלוסין וההגירה והיא תעמוד בתוקף משך עשר שנים. בכל פעם שהאזרח הזר יבקש להיכנס לישראל, ביקורת הגבולות תבחין בסירוב ובאופן אוטומטי לא תאפשר לו להיכנס לישראל.
לרוב מי שכניסתו מסורבת, מחזיק קשרים חבריים או משפחתיים בישראל, שלילת יכולתו העתידית לבקר בישראל היא השלכה חמורה העלולה לפגוע בחייו הפרטיים וחיי החברה והמשפחה שלו, אי לכך אין להקל ראש בסירוב הכניסה.
נדגיש כי אף אזרח זר שכניסתו סורבה יוכל להכנס תחת הגשת בקשה מתאימה מראש, אך זו תצריך מתן הסבר לצורך של האזרח הזר להכנס, הצגת מסמכים אשר יאיינו את החשש מהשתקעות, הפקדת ערבות או עמידה בתנאים נוספים, וגם בהינתן כל אלה כלל לא בטוח שהבקשה אכן תאושר.
כפי שאמרנו, להיות מסורבי כניסה לישראל זה עניין עם השלכות מכריעות לגבי כניסה עתידית לארץ, אך פעמים רבות הסירוב נעשה שלא בצדק, כאשר לאזרח הזר לא היתה כל כוונה להשתקע בארץ. ממונה ביקורת הגבולות בסירוב הכניסה לא נדרש להוכיח כי האדם שלפניו הגיע על מנת להשתקע, אלא מספיק שמתעורר אצלו חשד סביר. בשל כך לא פעם יורחק אדם שכל כוונתו היתה לערוך ביקור תמים וזמני של חברים ומשפחה בישראל, ללא כל כוונת השתקעות.
היוועצות מיידית עם עורך דין נחוצה במקרים מעין אלו. לאזרח הזר שעות בודדות בלבד לפני גירושו לארץ מוצאו, חלון הזמנים המצומצם הזה מקים אפשרות להדברות ולשינוי ההחלטה של ממונה ביקורת הגבולות או הגשת ערר לבית הדין לעררים כנגד החלטת הממונה.
פעמים רבות לאחר הצגת העובדות בפני הממונה תאושר כניסתו של הזר בתנאים או בערבות אשר תפיג את החשש שהוא לא יצא מהארץ בזמן.
פעמים אחרות יהיה צורך בהגשת ערר לבית הדין לעררים וגם אז המהירות היא קריטית, זאת כיוון שבית הדין נוטה לדחות עררים אשר הוגשו בשיהוי וכן מאחר שהגשת ערר מצריכה הגעה לנתב"ג על מנת לפגוש את מסורב הכניסה ולהחתימו על יפוי כוח ותצהיר תמיכה.
עורך דין המתמחה בתחום הכניסה לישראל, המכיר את הפסיקה ואת נהלי רשות האוכלוסין וההגירה, יידע לגבש אסטרטגיה מהירה ומוצלחת, לשטוח בפני הממונה את העובדות ולעתים אף לייתר את ההליך המשפטי.
לחלופין יוכל עורך דין להגיש ערר דחוף על סירוב הכניסה לבית הדין לעררים.
ביטול סירוב הכניסה לישראל ילווה לא פעם בהפקדת ערבות המותנית ביציאה מישראל בתאריך יעד, שתבטיח את אינטרס המדינה במניעת השתקעות, אך במקביל תאפשר לאזרח הזר לבקר בישראל כפי שתיכנן, ותמנע פגיעה בו.
טיפול מוקדם והגשת בקשת זימון של האזרח הזר כתייר לישראל יכולה למנוע הרבה ממקרי הסירוב. הדבר הכרחי במקרים של מדינות שאינן פטורות מאשרה, אך חשוב גם לאזרחי המדינות הפטורות כאשר ישנו חשש שהכניסה תסורב, אם בשל סירוב קודם, אם בשל קשר זוגי בארץ ואם בשל כניסות רבות ותכופות בפרק זמן קצר.
גם בבקשות אלה יש לשים לב היטב מה נכתב, שכן נימוקי בקשה מסויימים עלולים להוביל בדיוק לתוצאה ההפוכה מזו שאליה כיוון המבקש, ונמליץ להתייעץ עם עו"ד טרם הגשתה.
*הרשימה צורפה כאן לנוחות הקוראים, אך מתעדכנת מעת לעת. לבדיקה עדכנית ניתן להכנס לאתר משרד הפנים https://www.gov.il/he/pages/examption_visa-israeli-heb
אוסטריה, אוקראינה, איחוד האמירויות הערביות, איי מרשל, איסלנד, אל-סלוודור, אלבניה, אסטוניה, אקוודור, ארגנטינה, בהאמס, הרפובליקה של בוטסוואנה, בולגריה, בלגיה, בליז, בלרוס, ברבדוס, גואטמלה, גיאורגיה, גמייקה, דנמרק, הולנד, האזור המינהלי המיוחד של הונג קונג, הונגריה, הונדורס, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד, האי מאן ואיי התעלה, הלווטיה (שוייץ), הפדרציה הרוסית, הרפובליקה של בוליביה, הרפובליקה של האיטי, הרפובליקה הדומיניקנית, טובלו, טונגה, טיוואן, טרינידד וטובגו, יוון, יפן, לוקסמבורג, ליכטנשטיין, לסוטו, מאוריציוס, מונגוליה, מונטנגרו, מיקרונזיה, מלאווי, מלטה, מקדוניה, מקסיקו, נאורו, נורבגיה, סאן מרינו, סלובניה, סנט קיטס, סוואזילנד, סורינאם, סלובקיה, סמואה, ספרד, הרפובליקה של סרביה, פולין, פורטוגל, פיגי, פיליפינים, פינלנד, פלאו, פנמה, פפואה ניו גיני, פרגואי, הרפובליקה של פרו, צ'כיה, צרפת, קולומביה, קוסטה-ריקה, קוריאה, קרואטיה, רומניה, שוודיה.
אם סורבה כניסת קרוביכם לישראל- אל תהססו לפנות למשרדנו במהרה. השאירו פרטים בלחיצה כאן או בתחתית העמוד עבור שיחת ייעוץ ללא התחייבות.
מסורבי כניסה לישראל הם אזרחים זרים שנמנעה מהם הכניסה למדינה בביקורת הגבולות, בדרך כלל בנתיבות הגעה בנמל התעופה בן גוריון. הסירוב יכול להיות מכמה סיבות: הגעה ללא אשרת כניסה כשהמדינה של האזרח לא נמצאת ברשימת הפטור, חשד לכוונה להשתקעות לא חוקית בישראל, חשש לעבודה בלי אשרה מתאימה, או חשד שהאזרח מהווה סכנה ביטחונית או פלילית. לממונה ביקורת הגבולות יש שיקול דעת רחב לסרב כניסה אם עולה חשד שהשהייה בישראל מנוגדת לטובת המדינה, גם אם האדם מחזיק באשרה או פטור מאשרה.
סירוב כניסה משפיע בצורה מהותית על יכולת הכניסה העתידית לישראל. כשהופכים למסורבי כניסה לישראל, הרישום נשאר במערכות רשות האוכלוסין וההגירה במשך עשר שנים שלמות. בכל ניסיון כניסה עתידי, ביקורת הגבולות רואה את הסירוב הקודם ובאופן אוטומטי מונעת כניסה לארץ. האזרח הזר שכניסתו סורבה יכול לנסות להיכנס רק באמצעות הגשת בקשה מיוחדת מראש, שדורשת הסבר מפורט למטרת הביקור, הצגת מסמכים שמפיגים את החשש מהשתקעות, הפקדת ערבות וקיום תנאים נוספים, אבל גם אז אין ודאות לאישור.
עורך דין מתמחה יכול לעזור למסורבי כניסה לישראל בכמה דרכים במסגרת חלון זמן מצומצם מאוד לפני הגירוש. ראשית, הוא יכול להתדיין עם ממונה ביקורת הגבולות, להציג עובדות שמבטלות את החשד להשתקעות ולשכנע לאשר כניסה בתנאים או בערבות. שנית, עורך דין יכול להגיש ערר דחוף לבית הדין לעררים נגד החלטת הסירוב. המהירות כאן קריטית, כי בית הדין נוטה לדחות עררים שהוגשו באיחור. בנוסף, עורך דין צריך להגיע לנתיבות הגעה כדי לפגוש את מסורב הכניסה ולהחתימו על יפוי כוח ותצהיר תמיכה. לעתים, ייצוג משפטי מתאים יכול לבטל את הסירוב ולאפשר כניסה עם הפקדת ערבות.
מספר סימנים מעוררים חשד ויכולים לגרום להיות מסורבי כניסה לישראל: הגעה ללא כרטיס חזרה למדינת המוצא, העדר הזמנה לבית מלון או מקום שהייה ברור, כניסות תכופות ומרובות לישראל בפרק זמן קצר, קשר משפחתי לאדם ששוהה בארץ שלא כדין, או הגעה יחד עם אזרח ישראלי שמעוררת חשד לזוגיות. כל אלה מעלים חשש להשתקעות לא חוקית או לעבודה בלי אשרה. חשוב להדגיש שממונה ביקורת הגבולות לא צריך הוכחות מוצקות כדי לסרב כניסה, מספיק חשד סביר בלבד.
למניעת הסיכון להפוך למסורבי כניסה לישראל, מומלץ לטפל בבקשה מוקדמת ולהגיש זימון של האזרח הזר כתייר לישראל לפני ההגעה. זה הכרחי למדינות שלא ברשימת הפטור מאשרה, אבל חשוב גם לאזרחים ממדינות פטורות כשיש חשש מסירוב. מצבים שדורשים טיפול מוקדם כוללים סירוב כניסה קודם, קשר זוגי עם אזרח ישראלי, או כניסות רבות ותכופות בזמן קצר. כשמגישים בקשה מוקדמת, צריך לנסח אותה בזהירות, כי נימוקים מסוימים עלולים להביא לתוצאה הפוכה. בגלל זה מומלץ להתייעץ עם עורך דין לפני הגשת הבקשה.
כשהופכים למסורבי כניסה לישראל, ההליך כולל תשאול חודרני בביקורת הגבולות שבו שואלים על מטרת הביקור, מקום השהייה המתוכנן, אורך הביקור וביקורים קודמים בארץ. לאחר מכן, האזרח הזר נשאר במתקן משמורת בנתיבות הגעה לתקופה שיכולה להימשך מספר שעות ועד מספר ימים. ההליך כולל שימוע, בדיקת חפצים אישיים ואפילו בדיקת טלפון נייד. בסופו של דבר, האזרח מגורש חזרה לארץ מוצאו בטיסה הבאה, והסירוב מתועד ברשומות רשות האוכלוסין וההגירה למשך עשר שנים.