אזרחים זרים אשר נמצאו מפרים את תנאי האשרה שלהם, עלולים להישלח למתקן משמורת.
מתקן המשמורת הוא מתקן מעצר ייעודי לאזרחים זרים אשר הוצא נגדם צו גירוש בשל סירוב בעת הכניסה לישראל, בשל הפרת תנאי אשרתם בישראל או בשל הסתננות שלא כדין לישראל.
בישראל שני מתקני משמורת, הראשון הוא מתקן "יהלו"ם" בנתב"ג שמיועד למסורבי כניסה לישראל,
השני "מתקן גבעון" מיועד למסתננים לא חוקיים ולאזרחים זרים אשר הפרו את תנאי אשרתם בישראל. בין היתר מיועד מתקן זה לעובדים זרים אשר אשרתם פגה ואלו לא יצאו מישראל, או שעוסקים בענף אחר מזה המצוין באשרת העבודה שברשותם או לתיירים אשר נמצאו עובדים בניגוד לתנאי האשרה.
אמנם מטרת ההחזקה במשמורת אינה עונשית, אלא למטרת הבטחת יציאתו של האדם מישראל לפי צו גירוש, אך ההחזקה מתנהלת בתנאי מעצר של ממש.
החזקה כזאת של אדם במעצר על אף שלא עבר כלן עבירה פלילית פוגעת בחופש התנועה והחירות של אותם אנשים, ולכן יש עליה פיקוח הדוק ביותר.
להבדיל ממתקן משמורת יהלו"ם, בו שוהים מסורבי הכניסה שעות או ימים בודדים עד לטיסתם למדינת מוצאם, במתקן משמורת גבעון שוהים האזרחים הזרים לתקופות ארוכות היכולות להגיע לחודשים ובתנאי מעצר לא פשוטים.
טרם הכנסתו של אדם למתקן משמורת מחוייבת רשות האוכלוסין לבצע שימוע לאזרח הזר. ממונה ביקורת הגבולות יערוך תשאול לעובד הזר במתקניו על מנת להבין מדוע נמצא העובד הזר בישראל בניגוד לתנאי אשרתו, מה עשה בארץ, היכן התגורר, האם עבד והאם בכוונתו לצאת. אנו נמליץ בחום על ייצוג משפטי בשלב הזה, כיוון שהדברים אותם יאמר האזרח הזר בתשאול הזה ילוו אותו בכל אחד מן השלבים הבאים.
הליך שחרור ממתקן משמורת אינו פשוט כלל, אך הוא אפשרי בהחלט.
ישנן שתי תחנות עבור שחרור ממתקן משמורת: הראשונה היא בשלב הראיון אצל ממונה לביקורת הגבולות שרשאי לשחרר את האזרח הזר או אפילו לשחררו בתנאים, השנייה היא באמצעות בית הדין לביקורת משמורת.
בתוך מתקן המשמורת מצוי "בית הדין לביקורת משמורת" אשר תפקידו לבצע ביקורת שיפוטית על החלטת ממונה ביקורת הגבולות ברשות האוכלוסין וההגירה. או במילים פשוטות: לבדוק את חוקיות המעצר.
תוך 96 שעות מרגע השמתו במשמורת יובא האזרח הזר, בפני בית הדין לביקורת משמורת. הדיין היושב בבית הדין יוכל להורות על ביטול הצו ושחרור ממשמורת, יוכל לקבוע תנאים וערובה לצורך השחרור או להותיר את המשמורת על כנה.
כפי שאמרנו השמה במשמורת היא מעצרו של אדם אשר לא עבר כל עבירה פלילית. אז מה בעצם מטרת המעצר? החוק קובע כי ההשמה במשמורת היא לצורך הבטחת היכולת להרחיק את השוהה הבלתי חוקי מישראל. כלומר הרשות רוצה את האזרח הזר ברשותה, על מנת שתוכל להוציאו מישראל.
לפיכך השחרור ממשמורת דורש את שכנוע הממונה או בית הדין ששהייתו הבלתי חוקית של האזרח הזר, או הפרת אשרתו, יסודה בטעות. אפשרות אחרת היא להראות שהאזרח הזר ייצא מישראל במועד שנקבע לו בעצמו, ולא יהיה כל קושי באיתורו. סיבות נוספות לשחרור הן כאשר מחמת גילו או מצבו הרפואי של האזרח הזר החזקה במשמורת עלולה לסכן אותו או קיומם של טעמים הומניטריים אחרים המצדיקים שחרור ממשמורת. אפשרות נוספת היא כאשר כלל לא ניתן להרחיקו ואז מטרת ההחזקה למעשה אינה קיימת.
תפיסתו של האזרח הזר מפר את תנאי אשרתו מקימה עליו נטל שכנוע לא פשוט, אך ממש לא בלתי אפשרי.
גם אם פסק בית הדין לביקורת משמורת בתחילה כי האזרח הזר יוותר במשמורת, אין זה סוף פסוק וככל שהוא לא יורחק מישראל יתקיימו מעת לעת דיונים נוספים. על החלטת בית הדין למשמורת רשאי האזרח הזר לבקש עיון חזור, וכן ניתן להגיש בקשה מנומקת לבית הדין לשחרור ממשמורת במהלך כל תקופת הכליאה.
נדגיש כי שחרור ממשמורת אינו ביטול צו הגירוש מישראל, אלא הוא מאפשר לשהות מחוץ למתקן הכליאה ובתנאים שיקבעו עד להרחקה. בית הדין רשאי להורות על שחרור בערבות עד למועד היציאה מישראל ולא יוכל להורות על ביטול צו ההרחקה. הממונה לביקורת הגבולות מנגד, רשאי אף לבטל את צו הגירוש אם שוכנע כי אין עילה לגירוש.
על מנת לערער על צו הגירוש יש לפנות לבית הדין לעררים.
לשחרור ממשמורת השלכות מרחיקות לכת על חייו של האזרח הזר. כך לדוגמא ההחזקה במשמורת עלולה לפגוע בבריאותו של אזרח זר הזקוק לטיפול רפואי. דוגמא נוספת היא מעצרו של אדם המגדל את ילדיו בישראל ואשר המשמורת של האב במעצר עלולה לפגוע פגיעה קשה בילדיו התלויים בו נפשית וכלכלית. דוגמא נוספת היא עובד זר השוהה בארץ על מנת לקבל את זכויותיו הסוציאליות ממעסיקו ואז מתכוון לצאת מהארץ. הרחקתו עלולה להסב לו נזקים כלכליים כבדים.
אין להקל ראש בחשיבות הליך השחרור ממשמורת ומומלץ להיעזר בליווי משפטי של עורך דין המתמחה בתחום לטובת דיונים בפני בית הדין למשמורת או הגשת בקשות לשחרור ממשמורת. עורך דין יוכל לקבל מהרשות את מלוא החומר הקשור למשמורת ולהרחקה של האזרח הזר, יוכל לפנות לבית הדין לביקורת משמורת בבקשות כתובות ולייצג את האזרח בדיונים המתקיימים בבית הדין. ייצוג משפטי במקרה הזה יצמצם את פערי הכוחות האדירים בין המוחזק לבין המדינה בהליך אשר לא ניתן להקל ראש בהשלכותיו.
ליצירת קשר ולקבלת ייעוץ ללא התחייבות ניתן להשאיר את הפרטים בתחתית העמוד.
הליך שחרור ממתקן משמורת הוא הליך משפטי המאפשר לאזרחים זרים לצאת ממתקן הכליאה לפני מועד הרחקתם מישראל. השחרור יכול להתבצע בשתי תחנות עיקריות – הראשונה היא בשלב הראיון מול ממונה ביקורת הגבולות שרשאי לשחרר את האזרח הזר מיד או בתנאים מסוימים. התחנה השנייה היא דרך בית הדין לביקורת משמורת, שבוחן את חוקיות המעצר תוך 96 שעות מרגע ההשמה במשמורת. חשוב להבין ששחרור ממתקן משמורת אינו מבטל את צו הגירוש, אלא מאפשר לאזרח הזר לשהות מחוץ למתקן עד למועד היציאה מהארץ.
ישנן מספר סיבות שיכולות להוביל לשחרור ממתקן משמורת. ראשית, אם ניתן לשכנע את הממונה או בית הדין ששהייתו הבלתי חוקית של האזרח הזר נבעה מטעות. שנית, אם ניתן להוכיח שהאזרח הזר ייצא מישראל בעצמו במועד שנקבע ולא תהיה בעיה לאתר אותו. סיבות נוספות כוללות גיל מבוגר או מצב רפואי שמסכן את האזרח בשל החזקה במשמורת, טעמים הומניטריים כמו הפרדה מילדים שתלויים באב, או כשלא ניתן להרחיק את האדם ומטרת ההחזקה בפועל לא קיימת.
בית הדין לביקורת משמורת פועל בתוך מתקן המשמורת ותפקידו המרכזי הוא לבצע ביקורת שיפוטית על החלטת ממונה ביקורת הגבולות. במילים פשוטות, תפקידו לבדוק את חוקיות המעצר של האזרח הזר. בתוך 96 שעות מרגע ההשמה במשמורת יובא האזרח הזר לדיון בפני הדיין, שיכול להחליט על שחרור ממתקן משמורת מלא, לקבוע תנאים וערבות לצורך השחרור, או להותיר את המשמורת על כנה. גם אם בית הדין קבע תחילה שהאזרח יישאר במשמורת, הוא רשאי להגיש בקשות נוספות לשחרור לאורך כל תקופת השהייה במתקן.
ליווי משפטי של עורך דין המתמחה בתחום הוא קריטי להצלחת הליך שחרור ממתקן משמורת. עורך הדין יכול לקבל מרשות האוכלוסין את כל החומר הקשור למשמורת ולהרחקה, לנסח בקשות כתובות מנומקות לבית הדין, ולייצג את האזרח בדיונים. הליך השחרור אינו פשוט כלל והייצוג המשפטי מצמצם את פערי הכוחות האדירים בין המוחזק למדינה. חשוב במיוחד לקבל ייצוג כבר בשלב התשאול הראשוני מול ממונה ביקורת הגבולות, כיוון שהדברים שייאמרו שם ילוו את האזרח בכל שלבי התהליך הבאים ויכולים להשפיע על סיכויי השחרור ממתקן משמורת.
שחרור ממתקן משמורת אינו מבטל את צו הגירוש מישראל. השחרור רק מאפשר לאזרח הזר לשהות מחוץ למתקן הכליאה בתנאים שייקבעו על ידי בית הדין עד למועד היציאה מהארץ. בית הדין לביקורת משמורת רשאי להורות על שחרור בערבות אך לא יכול לבטל את צו ההרחקה. לעומת זאת, ממונה ביקורת הגבולות רשאי גם לבטל את צו הגירוש אם הוא משוכנע שאין עילה לגירוש. כדי לערער על צו הגירוש עצמו, יש לפנות לבית הדין לעררים בהליך נפרד מהליך השחרור ממתקן משמורת.
לשחרור ממתקן משמורת יש השלכות מרחיקות לכת על חיי האזרח הזר. החזקה במשמורת יכולה לפגוע באזרח זר הזקוק לטיפול רפואי ולהחמיר את מצבו הבריאותי. במקרים של אב המגדל ילדים בישראל, מעצר האב במשמורת פוגע באופן קשה בילדים שתלויים בו נפשית וכלכלית. דוגמה נוספת היא עובד זר ששוהה בארץ כדי לקבל את זכויותיו הסוציאליות ממעסיקו – הרחקתו מישראל בלי שיוכל לסיים את ההליך עלולה לגרום לו נזקים כלכליים כבדים. לכן הליך השחרור ממתקן משמורת הוא קריטי ומצריך טיפול מקצועי מיידי.