יוסי פנה אלי אחרי שכבר נישא לנינו, אזרחית גאורגית, ולאחר שנים רבות של הליך משפטי מול משרד הפנים ואפילו לאחר שעבר כבר בבית הדין לעררים.
בהחלטה שניתנה בבית הדין לעררים הורה בית הדין ליוסי להגיש בקשה חדשה ובה כלל המסמכים הנדרשים בהליך המדורג ולהפקיד ערבות לצורך בחינת זוגיותם. בית הדין אף קצב זמנים לביצוע כלל הפעולות האלה.
אך בין לבין ההליך להסדרת מעמדה של אהובתו החליט יוסי להציע לנינו להתחתן איתו.
את החתונה ערכו יוסי ונינו בזום (נישואי יוטה), ומשהגיעו למשרד הפנים והגישו את המסמכים דרש משרד הפנים שימציאו גם תעודות המעידות על הנישואין ועל רישום מצבה של נינו כנשואה בגאורגיה.
בני הזוג פעלו להמצאת התעודות, אך כאשר הגישו אותן דחה אותם משרד הפנים בשל איחור במועדים שקצב בית הדין לעררים.
הגשת ערר לבית הדין לעררים
יוסי הגיע למשרדי מותש ומיואש. סיפר לי שהגיע פעמים רבות למשרד הפנים ופשוט לא אפשרו לו את הגשת הבקשה בזמן בלי מסמכי החתונה.
הגשנו על הסירוב ערר לבית הדין לעררים.
עוד טרם הדיון הציע הדיין להאריך את המועדים אך רשות האוכלוסין התעקשה שיוסי ונינו לא עמדו בפסק הדין ולפיכך תבחן בקשתם רק לאחר שנינו תצא מהארץ.
בדיון שהתקיים טענתי בשם יוסי ונינו בהרחבה על חובת ההגינות שחלה על משרד הפנים שלא לשים רגליים לאזרחים הבאים בשעריו.
עוד טענו על שינוי הנסיבות המצדיק את הארכת המועד וכן על כך שדרישת משרד הפנים להמצאת מסמכים הכשילה את יוסי מלעמוד בדרישות.
בהמלצה ברורה וחד משמעית של בית הדין חזר בו משרד הפנים מהחלטתו לסרב לבקשה והשיב לנינו את האשרה שלה והכניסה להליך המדורג.
טיפים שימושיים
עד כאן סיפורם של יוסי ונינו. וכעת למספר טיפים שימושיים שיכולים להשפיע על כל הליך להסדרת מעמד:
- במקרים מורכבים ומסובכים רצוי להיעזר בעורך דין. לו היו יוסי ונינו מגיעים אלי לפני כן הייתי ממליצה להם להגיש בתוך הזמנים שנקצבו בקשה ללא מסמכי הנישואין ורק לאחר מכן להציג את התעודות ולבקש את שדרוג ההליך. על אף שזכינו בערר, הדבר ארך זמן ועלה כסף שניתן היה למנוע.
- משרד הפנים הוא לא רק הצד שכנגד בערר, אלא הוא רשות מנהלית המוגדרת כ"רשות מעין שיפוטית". ככזאת יש לה חובות ובין היתר חובת הגינות מוגברת. אם אתם בתחושה שנעשה לכם עוול על ידי הרשות – אל תרימו ידיים.