המדינה מאפשרת לזוגות מעורבים – ישראלים שנישאו או חיים כידועים בציבור עם בני זוג זרים – להסדיר את מעמדו של בן הזוג הזר בישראל באמצעות תהליך ממושך ומורכב המכונה "הליך מדורג". תהליך זה, הנמשך בין 4.5 ל-7 שנים, נועד לאפשר לבני הזוג לחיות יחד תוך בחינה מחודשת של כנות הקשר הזוגי ומרכז החיים המשותף, ומסתיים לבסוף בקבלת אזרחות או תושבות קבע.
הבעיה וחומרתה: הפסקת הקשר הזוגי – בין אם מדובר בפרידה, גירושין, פטירת בן הזוג הישראלי, או חלילה, אלימות – מפעילה באופן מידי את הליך הפסקת ההליך המדורג ברשות האוכלוסין וההגירה. המשמעות המיידית היא שמעמדו של בן הזוג הזר הופך לבלתי ודאי, והוא עשוי למצוא את עצמו מול דרישה לעזוב את ישראל בתוך ימים ספורים.
החרדה וחוסר הוודאות במצב זה עצומים, במיוחד כאשר מדובר בבן זוג שהשתקע בישראל, עובד, שילם מסים, ובעיקר, כאשר יש ילדים משותפים שנולדו וגדלו בארץ. עם זאת, חשוב להדגיש: ניתוק הקשר אינו גזר דין. מערכת המשפט והנהלים של משרד הפנים מכירים במצבים אנושיים מורכבים אלו, וקיימים מנגנונים משפטיים המאפשרים במקרים מסוימים להמשיך ולהסדיר את המעמד מטעמים הומניטריים, גם כשהתא המשפחתי המקורי התפרק.
נוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג לבן זוג זר של ישראלי מפרט את המקרים המרכזיים שבהם ההליך המדורג ייעצר:
זוהי הסיבה השכיחה ביותר. מרגע שרשות האוכלוסין מקבלת דיווח (מאחד הצדדים, או מרישום גירושין במרשם) על כך שבני הזוג הפסיקו לנהל חיים משותפים כנים ואמיתיים, התוצאה המיידית היא שהבסיס למתן האשרה נשמט.
ההליך: עם קבלת הדיווח, רשות האוכלוסין מזמנת את שני בני הזוג לראיון נפרד (או משותף, אם הם מעוניינים). מטרת הריאיון היא לבחון את כנות הקשר שהתקיים עד כה ואת כוונותיו של הנתין הזר להמשך שהייה והשתקעות בישראל. החלטת הרשות תתקבל רק לאחר עריכת ראיון זה.
ככלל, לאחר שהרשות מגיעה למסקנה כי ההליך המדורג אכן פסק, היא מקבלת החלטה על ביטול רישיון הישיבה של בן הזוג הזר ומורה לו לצאת מישראל בתוך 14 יום.
הפסיקה והנהלים קובעים כי אין זכות אוטומטית להמשך מעמד ברגע שהקשר הזוגי פסק. ההנחה היא שזכות השהייה ניתנה מכוח הקשר הזוגי בלבד. זהו הרגע שבו מעורבות משפטית מקצועית היא קריטית, שכן רק ניהול נכון של ההליך יכול להוביל לחריגה מהכלל הזה.
חשוב לדעת כי לא נדרשת יציאה מיידית מהארץ עד לקבלת ההחלטה הסופית. ככל שמתנהל דיון ומוגשת בקשה מנומקת, הרשות יכולה להאריך את רישיון הישיבה לתקופה הנדרשת (אשרת מעבר).
האור בקצה המנהרה טמון בהגשת בקשה מכוח הנוהל להפסקת הליך מדורג, וזאת ככל שהיא עומדת בתנאים הקבועים בנוהל. הבקשה תבחן על ידי הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים.
הוועדה הבינמשרדית בוחנת את מכלול נסיבותיו של המבקש, תוך שימת דגש על "עוצמת הזיקה לישראל" ובמקרה של קטינים מעורבים אף על "טובת הילד". הקריטריונים המרכזיים שנדרשים להוכחה הם:
הדרך להסדרת מעמד לאחר הפסקת הליך מדורג היא מאתגרת מאד, כוללת מספר שלבים ואינה אוטומטית. בשונה מתחילת ההליך, את השלב הזה עושה בן הזוג הזר לבדו כשבן זוגו הישראלי, אשר היה עמו בתחילת ההליך, אינו מתלווה אליו בשלב זה זאת בין מאחר שנפטר ובין לאור הפרידה בין בני הזוג. למרות שנטיית משרד הפנים בשנים האחרונות היא לא לאפשר הסדרת מעמד לאחר הפסקת הליך מדורג, הפסיקה של בתי המשפט בישראל מכירה בכך שאנשים אינם חפצים, וכי יש לבחון שיקולים הומניטריים מיוחדים כמו גם את התערותו של האזרח הזר בישראל והציפייה הלגיטימית מצידו לסיום ההליך ולקבלת מעמד של קבע.
הגשת בקשה מנומקת היטב, המדגישה את הזיקה המשפחתית והחברתית לישראל, ופניה לראיון לסיום כנות הקשר בליווי עורך דין יכולים להוות את ההבדל בין קבלת מעמד לבין גירוש. זהו הליך משפטי שמחייב מומחיות ממוקדת בדיני הגירה בדגש על הסדרת המעמד בישראל, שכן הצגת תמונה מלאה המתחשבת באותם קריטריונים אשר הוכרו בפסיקה ובנוהל יכולה להוות את ההבדל בין קבלת הבקשה לגירוש מהארץ.
לייעוץ משפטי מקצועי בנושא הפסקת הליך מדורג אתם מוזמנים ומוזמנות ליצור איתנו קשר בלחיצה כאן.
הפסקת הליך מדורג היא עצירה של התהליך להסדרת מעמדו של בן זוג זר בישראל. המצב הזה קורה כשהקשר הזוגי עם הישראלי מסתיים – בגלל פרידה, גירושין, פטירה של בן הזוג הישראלי, או במקרים של אלימות במשפחה. משרד הפנים עוצר את ההליך כי הבסיס החוקי לאשרת השהייה היה הקשר הזוגי, וכשהוא מסתיים, גם הזכות לשהות בארץ נשמטת. במצב כזה, בן הזוג הזר מקבל הודעה לצאת מהארץ תוך 14 יום, אלא אם הוא מגיש בקשה מיוחדת מטעמים הומניטריים.
כן, במקרים מסוימים אפשר להמשיך בהסדרת מעמד גם אחרי הפסקת הליך מדורג. צריך להגיש בקשה לוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים, והיא בודקת את הזיקה של האדם לישראל. הסיכויים טובים יותר כשיש ילדים משותפים בארץ, כשהיה קשר אמיתי וארוך, כשיש התערות בחברה הישראלית (עבודה, שפה, חברים), וכשהאדם שהה בארץ תקופה משמעותית במהלך ההליך. במקרים של אלימות, יש נוהל מיוחד שנותן אפשרות להסדיר את המעמד בלי שבן הזוג הזר יצטרך להישאר במערכת היחסים המזיקה.
אחרי הכרזה על הפסקת הליך מדורג, משרד הפנים מזמן את שני בני הזוג לראיון (או רק את בן הזוג הזר במקרה של פטירה). בראיון בודקים את כנות הקשר שהיה עד עכשיו ואת הכוונות של הנתין הזר להישאר בארץ. אחרי הראיון, משרד הפנים מקבל החלטה – בדרך כלל לבטל את רישיון הישיבה ולדרוש יציאה מהארץ תוך 14 יום. אבל אפשר להגיש בקשה מנומקת למתן מעמד מטעמים הומניטריים, ובמקרה כזה אפשר לקבל אשרת מעבר זמנית עד לקבלת החלטה סופית. חשוב מאוד לא לטפל בתהליך הזה לבד אלא עם ליווי משפטי.
כדי למנוע גירוש אחרי הפסקת הליך מדורג צריך להוכיח שמרכז החיים נמצא בישראל. הדברים החשובים שבודקים זה קיום ילדים משותפים (זה השיקול הכי חזק), משך השהייה בארץ (לפחות מחצית מההליך המדורג המלא), הוכחה שהקשר היה אמיתי ולא פיקטיבי, עבודה קבועה בישראל, ידיעת השפה העברית, קשרים חברתיים, והעדר זיקה חזקה למדינת המוצא. בתי המשפט בוחנים את כל המקרה ונותנים משקל לציפייה הלגיטימית של האדם לסיים את ההליך ולקבל מעמד קבע, במיוחד כשהתערותו בישראל היא משמעותית.
במקרה של אלימות במשפחה יש נוהל מיוחד שמגן על בן הזוג הזר. משרד הפנים מבין שאסור שאנשים יישארו במערכת יחסים אלימה רק בגלל הפחד מהפסקת הליך מדורג ואיבוד המעמד. במקרה כזה אפשר להגיש בקשה להסדרת מעמד מטעמים הומניטריים, וצריך לצרף אסמכתאות רשמיות כמו צווי הגנה, אישורים מהמשטרה, או אישור על שהייה במקלט לנשים מוכות. התיעוד הזה עוזר להוכיח את המצב ומאפשר לקבל החלטה חיובית מהוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים, כך שבן הזוג הזר יוכל להמשיך להסדיר את מעמדו בלי להיות תלוי בבן הזוג האלים.
ליווי משפטי במקרה של הפסקת הליך מדורג הוא קריטי כי התהליך מורכב ודורש ידע מעמיק בדיני הגירה. בשונה מתחילת ההליך, עכשיו בן הזוג הזר לבד מול משרד הפנים, בלי בן הזוג הישראלי לצידו. הנטייה של משרד הפנים בשנים האחרונות היא לא לאפשר הסדרת מעמד במצבים כאלה, אבל הפסיקה מכירה בשיקולים הומניטריים ובזכות להמשך שהייה במקרים מתאימים. עורך דין מנוסה יודע איך להציג את התמונה המלאה, להדגיש את הקריטריונים הנכונים שהוכרו בפסיקה ובנוהל, ולנהל את הריאיון וההליך בצורה שמגדילה משמעותית את הסיכויים לקבלת מעמד במקום גירוש מהארץ.