העסקת עובד זר ללא היתר הוגדרה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה וכן הערכאות המשפטיות העוסקות בעניין כמכת מדינה. בהתאמה מתייחסות הרשויות לעניין זה במלוא החומרה ואוכפות את ההעסקה בצורה עיקשת תוך הטלת סנקציות חריפות על המעסיקים.
ישראלים רבים אשר מעסיקים עובדי משק בית, נקיון, שמרתפות בביתם או באמצעות חברת כוח אדם במסגרת עסקיהם כלל לא מודעים לסיכון שבהעסקה זאת. אך זו עלולה להתברר כהעסקה יקרה ביותר, אשר כתב אישום פלילי מונח בצידה.
יש מספר קטגוריות בסיסיות של אזרחים זרים אותם ניתן להעסיק באופן חוקי.
עובדים זרים – העסקה חוקית של עובד זר, בכל תחום באשר הוא, דורשת קיום של שני תנאים בסיסיים. התנאי הראשון הוא היתר העסקה בתוקף למעסיק הישראלי, התנאי השני הוא אשרת עבודה ושהייה בתוקף עבור העובד הזר (ויזה). על אשרתו של העובד הזר להיות מחוברת ורשומה על שם ההיתר של המעסיק. צורת העסקה זו תהיה רלוונטית לתחומי הסיעוד, הבניין, החקלאות, התעשייה, המלונאות, המסעדנות ולמומחים הזרים.
מבקשי מקלט – מדובר באזרחים זרים אשר לאחר כניסתם לישראל הגישו בקשה למקלט בארץ. עד לבחינת הבקשה מקבלים אותם מבקשים ויזה מסוג 2/א/5 אשר אמנם כתוב עליה כי היא אינה מהווה אישור עבודה, אך בדיון בבג"צ התחייבה המדינה כי היא לא תאכוף את העסקתם של אותם מבקשי מקלט המחזיקים בויזה כזאת כל עוד היא בתוקף.
אזרחים זרים בעלי אשרת עבודה עצמאית – לקבוצה שלישית משתייכים כל אותם אזרחים זרים המחזיקים ויזה מסוג ב/1 (תייר בעל רשיון עבודה) או מסוג א/5 (תושבות ארעית) אשר אינו תלויה בהיתר עבודה. ואותם ניתן להעסיק באופן חופשי גם אם המעסיק אינו מחזיק בהיתר העסקה של עובד זר.
התשובה לשאלה זו מתחלקת לשניים. ככל שיש בידך היתר העסקה של עובד זר יש לבקש השמה ורישום של העובד הזר על שם ההיתר. בכל ענף יש תנאים מעט שונים, ויש לבחון ולפעול בהתאם לנהלים המתאימים בכל ענף וענף. מרבית המעסיקים המחזיקים בהיתר עושים זאת במסגרת משלח ידם, זאת פרט למעסיקים בתחום הסיעוד.
לקריאה על התנאים להעסקה חוקית בתחום הסיעוד לחצו כאן.
מי שאינו מחזיק בהיתר חייב לבדוק את הפרטים הבאים:
יחידת האכיפה נגד העסקת עובדים זרים לא חוקיים מבצעת מעקבים ואיתורים של העסקת עובד זר ללא היתר, היחידה מבצעת ביקורי פתע, מוציאה צווים, עורכת חיפושים ומקבלת תלונות אנונימיות באשר להעסקה לא חוקית. כאמור העסקה זו הוגדרה כמכת מדינה על ידי הרשויות ולכן הן מתאמצות מאד לאכוף אותה ולהרתיע מעסיקים מלבצע אותה.
כאשר מעסיק מסתכן בהעסקת עובד זר ללא היתר העובד הזר עלול לקבל גירוש והרחקה מישראל. לעומת זאת, מעסיק אשר נמצא מעסיק עובד זר באופן לא חוקי, מסתכן בסנקציות שונות. ייתכן כי על המעסיק יוטל קנס מנהלי בגובה 10,000 ₪ בגין כל עובד שהועסק לא כדין. אך במרבית המקרים, יוגש נגד המעסיק כתב אישום פלילי אשר בצידו רישום פלילי המהווה כתם על שמו הטוב. כתב האישום הוא תחילתו של משפט אשר בסיומו יקבע השופט הדן בתיק אף את העונש לאחר שמיעת כלל הנסיבות ולרבות האם כללה ההעסקה לינה בבית המעסיק, על פני כמה זמן הועסק העובד, האם באופן יום יומי או חד שבועי, האם נערכו בדיקות באשר לחוקיות, האם העובד הועסק בעסקו של המעסיק או בביתו ועוד.
לאחר שמיעת כלל הטיעונים לעונש יגזר קנס אשר על פי רוב יהיה בגובה עשרות אלפי שקלים.
לא. במקרה כזה בו מועסק עובד אצל מעסיק בפועל על ידי חברת כוח אדם יואשמו שני המעסיקים. עליכם כמעסיק לבדוק את חוקיות העסקת העובדים המועסקים אצלכם בפועל, הן במישור הכלכלי והן במישור המעמד החוקי.
ראשית, מעסיק בעל היתר רשאי להעסיק עובד זר לו אשרת עבודה ושהיה באותו התחום לו קיבל את היתר העסקה.
נדגים: אם חקלאי קיבל היתר להעסקת עובד זר בתחום החקלאות, הוא רשאי להעסיק עובד זר המשוייך לתחום החקלאות בלבד ולא יוכל להעסיק עובד מתחום הסיעוד או המלונאות. כמו כן, אין הוא יכול להעסיק את העובד בתחום אחר מלבד חקלאות, עובד זר בתחום החקלאות יוכל לעסוק בקטיף פירות וירקות, אך לא במכירה שלהם או בנקיון הבית של המעסיק.
כמו כן, העסקת עובד זר תהיה לא חוקית אם יש פגיעה בזכויות ובחובות להם זכאים העובדים הזרים לפי דיני העבודה בישראל. גם עובדים זרים זכאים לשכר מינימום, ימי חופשה, דמי הבראה וחגים, ביטוח רפואי, תשלום בעד הפרשות לפנסיה ועוד. ככל שתוגש תלונה כנגד המעסיק לזרוע העבודה הוא עלול גם אז לעמוד בפני סנקציות כספיות גבוהות.
דוגמא נוספת להעסקה לא חוקית היא כאשר מעסיק שהעסיק עובד זר שהסתנן לישראל לא שילם עבורו פקדון מסתננים. זאת כאשר החוק קובע פקדון בגובה 16% למבקשי מקלט אשר הסתננו לישראל ואשר מועסקים בארץ.
לבסוף, העסקה לא חוקית תתקיים אם אין עמידה בתנאי ההיתר כפי שמפורטים בנהלים שונים של רשות האוכלוסין וההגירה ובחוק עובדים זרים. לסוגי היתרים שונים, תנאים שונים, אותם על המעסיק להכיר היטב. לדוגמא, על פי נוהל של רשות האוכלוסין וההגירה, מעסיק אשר לו היתר העסקת עובד זר בתחום הסיעוד מחויב לספק לעובד הזר מקום מגורים הולם בביתו של המטופל. על פי נוהל אחר של הרשות, מעסיק אשר מעסיק עובד זר בענף המלונאות מחויב לספק לו מגורים הולמים בהפרדת גברים ונשים, אך כמובן שלא נדרש שאלו יהיו בביתו. חוק עובדים זרים מפרט אף הוא חובה לספק מגורים לעובדים הזרים וכן חובות נוספות אשר על המעסיק להכיר.
העסקת עובד זר באופן לא חוקי תגרור השלכות כלכליות קשות אשר עלולות לפגוע במעסיק, ואף לגרור הגשת כתב אישום, ניהול הליך פלילי ובסופו רישום פלילי על הפגיעה בשמו הטוב של המעסיק וכל ההשלכות הנלוות לו. העסקה שאינה חוקית יכולה אף להתרחש בטעות, עקב בדיקה לקויה או עקב הסתמכות על חברת כוח אדם. בפני רשויות החוק אין כל חשיבות אם ההפרה הייתה מכוונת או בתמימות. לכן נמליץ להיוועץ עם עורך דין אשר בקיא בנהלים השונים שלרשות האוכלוסין וההגירה, טרם העסקת העובד הזר.
אם אתם כבר מעסיקים והיתה בביתכם או בבית העסק ביקורת של רשות האוכלוסין וההגירה מומלץ טרם מתן כל גרסה להיוועץ בעורך דין. עורך דין הבקיא בנהלי הרשות ובהליכים המתנהלים בפניה יוכל לייצגכם בכל שלבי ההליך בבית הדין לעבודה ומול הרשות וייתכן כי אף לצמצם משמעותית את הסנקציות הצפויות.
העסקת עובד זר ללא היתר היא עבירה חמורה שהוגדרה כמכת מדינה. כדי להעסיק עובד זר באופן חוקי נדרשים שני תנאים מרכזיים: היתר העסקה בתוקף למעסיק הישראלי, ואשרת עבודה ושהייה בתוקף עבור העובד הזר. אשרת העובד חייבת להיות מחוברת ורשומה על שם ההיתר של המעסיק. עם זאת, קיימת קבוצה מסוימת של אזרחים זרים שניתן להעסיק ללא היתר – מדובר באלה שמחזיקים באשרת עבודה עצמאית מסוג ב/1 או א/5 שאינה תלויה בהיתר, וכן מבקשי מקלט המחזיקים בויזה מסוג 2/א/5 שהמדינה התחייבה לא לאכוף את העסקתם כל עוד הויזה בתוקף.
העסקת עובד זר ללא היתר עלולה להסתיים בהשלכות כלכליות ומשפטיות קשות. המעסיק עלול לקבל קנס מנהלי בסך 10,000 שקלים בגין כל עובד שהועסק באופן לא חוקי. במרבית המקרים יוגש נגד המעסיק כתב אישום פלילי שמוביל לניהול הליך משפטי ורישום פלילי שפוגע בשמו הטוב. בסיום המשפט, השופט קובע את העונש לאחר שמיעת כל הנסיבות, ובדרך כלל נגזר קנס בגובה עשרות אלפי שקלים. העובד הזר עצמו עלול להיות מגורש ומורחק מישראל. יחידת האכיפה נגד העסקת עובדים זרים פועלת באופן עיקש ומבצעת ביקורי פתע, חיפושים ומקבלת תלונות אנונימיות.
העסקת עובד זר ללא היתר דרך חברת כוח אדם לא פוטרת את המעסיק מאחריות משפטית. במקרה שבו מועסק עובד בפועל אצל מעסיק דרך חברת כוח אדם, שני הצדדים עלולים להיות מואשמים. על המעסיק לבדוק באופן אישי את חוקיות העסקת העובדים המועסקים אצלו בפועל, הן במישור הכלכלי והן במישור המעמד החוקי. אין להסתמך רק על חברת כוח האדם. רשויות החוק לא מעניקות חשיבות לשאלה אם ההפרה הייתה מכוונת או בתמימות, ולכן מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה בנהלי רשות האוכלוסין וההגירה לפני תחילת ההעסקה.
גם אם קיים היתר תקף, העסקת עובד זר ללא היתר מתאים עלולה להיחשב עבירה. מעסיק רשאי להעסיק עובד זר רק בתחום שלו ניתן היתר ההעסקה. לדוגמה, חקלאי עם היתר לתחום החקלאות יכול להעסיק עובד רק בעבודות חקלאיות כמו קטיף, אך לא במכירה או בנקיון הבית. נוסף על כך, ההעסקה תהיה בלתי חוקית אם יש פגיעה בזכויות העובד כמו שכר מינימום, ימי חופשה, ביטוח רפואי והפרשות לפנסיה. אי תשלום פקדון מסתננים בגובה 16% למבקשי מקלט שהסתננו לישראל, או אי עמידה בתנאי ההיתר כמו אספקת מגורים הולמים, הם דוגמאות נוספות להעסקה לא חוקית.
ישראלים רבים שמעסיקים עובדי משק בית, נקיון או שמרטפות בביתם לא מודעים לסיכון האמיתי. העסקת עובד זר ללא היתר בבית פרטי נחשבת עבירה חמורה בדיוק כמו בעסק, והיא עלולה להתברר כהעסקה יקרה ביותר עם כתב אישום פלילי מונח בצידה. יחידת האכיפה מבצעת ביקורי פתע ומקבלת תלונות אנונימיות גם בבתים פרטיים. בגזר הדין, השופט מתחשב בנסיבות כמו האם כללה ההעסקה לינה בבית המעסיק, למשך כמה זמן הועסק העובד, האם באופן יומיומי או שבועי, ועוד. מי שאינו מחזיק בהיתר חייב לבדוק את סוג הויזה של העובד, את תוקפה, ולוודא שמדובר באזרח זר המותר להעסקה.
אם כבר הייתה ביקורת של רשות האוכלוסין וההגירה בבית או בבית העסק בגין העסקת עובד זר ללא היתר, חיוני להיוועץ מיד בעורך דין לפני מתן כל גרסה לרשויות. עורך דין שמתמחה בנהלי הרשות ובהליכים המתנהלים בפניה יכול לייצג את המעסיק בכל שלבי ההליך בבית הדין לעבודה ומול הרשות. ייצוג משפטי מקצועי עשוי לצמצם באופן משמעותי את הסנקציות הצפויות ולמנוע החמרה של המצב. חשוב לזכור שההשלכות כוללות לא רק קנסות כספיים אלא גם כתב אישום, הליך פלילי ורישום פלילי שפוגע בשם הטוב לאורך זמן.