הגירה במאה ה-21
המאה ה-21 מאופיינת בגלובליזציה. הגבולות בין מדינות מיטשטשים באמצעות הטכנולוגיה שמאפשרת לאנשים מכל העולם להכיר ולהיחשף לתרבויות ולמדינות שונות. העולם הגלובלי מאפשר לאנשים ממדינות שונות להכיר ולקיים קשרי חברות ומשפחה, ובמקביל מאפשר להיחשף לאפשרויות התעסוקתיות במדינות שונות. כל אלו גורמים לאנשים רבים להגר למדינות אחרות מטעמים מגוונים.
הגירה לישראל- ההבדל בין יהודי ומי שאינו
בעוד מדינות מסוימות בעולם מעוניינות בהגירת זרים לשטחן ולכן מחזיקות במדיניות הגירה מקלה למדי, זה רחוק מלהיות המצב בישראל. מדינת ישראל חרדה לאופייה היהודי ומשכך מחזיקה במדיניות הגירה נוקשה, בירוקרטית וקפדנית.
אופי הליך ההגירה לישראל מושפע כתלות בשאלה האם הזר המבקש להגר לישראל הוא יהודי. ככל שזה המצב הרי שיתקבלו העולים בחיבוק חם ובברכה. זכאותם של יהודים למעמד בארץ היא מן החוקים הראשוניים ביותר והבסיסיים ביותר במדינה. כך, מכוח חוק השבות מוקנה לכל יהודי, בן או נכד של יהודי, זכות לעלות למדינת ישראל. בפני יהודים המבקשים אזרחות ישראלית עומדת דרישה אחת מרכזית והיא כוונה אותנטית להשתקעות בישראל והצגת הוכחות ליהדותם או ליהדות הורה או סב שלהם.
הגירה מכוח שבות מצריכה הליך מהיר ופשוט יחסית. על היהודי הזר להגיש מסמכים שמעידים על יהדותו או יהדות משפחתו ולהצהיר כי מעוניין להשתקע בישראל. הגירה מכוח שבות אפשרית במגוון רחב של מקרים, ללא תלות בשאלה מה היא מטרת ההגירה, ואפילו מבקש שעלה לישראל בעבר ושב לארצו זכאי לעלות ארצה בשנית מכוח שבות. הסיבה לפתיחותה של המדינה להגירה מכוח שבות נעוצה כאמור בניסיונה לשמר ולחזק את אופייה היהודי.
אילו אפשרויות יש למי שאינו יהודי להגר לישראל?
ככלל מדינת ישראל אינה מאפשרת כניסה וישיבה בישראל אלא במספר מקרים:
- קשר משפחתי או זוגי: הגירה אפשרית במקרה של זוגיות עם ישראלי, הורות לאזרח ישראלי בתנאים מסויימים או לילדים של בן זוג לאזרח ישראלי.
- סכנת חיים במדינת המוצא
- נסיבות הומניטריות שונות: נסיבות שונות ומגוונות כגון מצב חירום רפואי, סיום קשר זוגי עם אזרח ישראלי, אלימות במשפחה או טעם אחר.
- הגירת עבודה: הגירת עבודה אפשרית בענפים שהמדינה מתירה ובתנאים הקבועים בחוק. בין הענפים: סיעוד, מסעדנות, תעשייה, חקלאות ובניין. כמו כן ניתן לקבל אשרות עבודה למומחים אשר מומחיותם נדרשת בישראל. נדגיש כי הגירת עבודה היא זמנית בלבד, ולתקופה של עד 63 חודשים (למעט בתחום הסיעוד שם אפשרי משך זמן ארוך יותר).
הגירה לא חוקית לישראל
ישנן כמה צורות של הגירה שאינה חוקית ביניהן הסתננות לישראל, אי יציאה מישראל במועד הנדרש לפי האשרה שניתנה או שהיה ועבודה בישראל בניגוד לתנאי האשרה. המהגר באופן לא חוקי ארצה עומד בפני סכנת גירוש מישראל על ידי משרד הפנים, שמנסה להיאבק בתופעה הזו בכל הכוח כדי להיות בבקרה על השוהים בארץ.
פעמים רבות טרם גירושו של המסתנן מהארץ הוא יושם במתקן משמורת 'גבעון'. למוחזקים במתקן המשמורת מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין לענייני הגירה ולקבל ייצוג מקצועי, שכן האפשרות שלהסדרת מעמדם בארץ הולכת וקטנה לאחר תפיסתם, ומנגד הסנקציה של גירוש, ענישה והרחקה מהארץ למשך עשור הופכת ריאלית וקרובה.
על אף האמור, ניתן בכל זאת לסייע ואף לשחרר מוחזק ממשמורת, זאת בתנאים ובנסיבות מסוימות, אך הדבר מצריך ידע משפטי, היכרות עם בית הדין לביקורת משמורת ובית הדין לעררים ועם מתקן המשמורת גבעון.
לצד זאת, לא פעם זכויותיהם של זרים הכלואים במתקן משמורת נרמסות. משכך, ולצורך הגנה על זכויות המגיעים לאזרח הזר כדין, מומלץ להיוועץ עם עורך דין הגירה בהקדם האפשרי.
מדוע צריך עורך דין הגירה?
כאמור, בפני המבקש להגר ארצה עומד הליך ארוך, סבוך ומלא בירוקרטיה, הכולל תיאום בין משרדי הממשלה השונים וכן מסמכים ממדינות שונות. עורך דין לענייני הגירה בישראל, המתמחה בנהלי משרד הפנים והפסיקה יוכל לסייע למבקש לצלוח את ההליך בצורה מיטבית בכל אחד משלביו.
כך בתחילת ההליך יוכל עורך דין הגירה לסייע בבחירת סוג הבקשה המוגשת והנוהל המתאים ביותר לסיטואציה בהתאם לנסיבות אשר יאפשר הגעה למטרה באופן המהיר והיעיל ביותר. כמו כן יסייע עורך הדין באיסוף ובקרה על המסמכים הנדרשים.
במהלך ההליך עורך דין הגירה הבקיא בתחום יתלווה לפגישות במשרד הפנים וכן לראיונות ויוכל לוודא כי אלה מתקיימים בהתאם לכללי המנהל התקין, יסייע בפתרון בעיות בלתי צפויות ובעיקר יעמוד על זכויותיו של המבקש לאורכו של כל ההליך.
בסיום ההליך ובמקרה של סירוב לבקשה, עורך דין הגירה ישתמש בידע המשפטי ובניסיונו המקצועי כדי לכתוב ולהגיש באופן מיטבי ערר פנימי או ערר לבית הדין לעררים.