עורך דין הסדרת מעמד

עורך דין הסדרת מעמד

תחום הסדרת המעמד בישראל הוא תחום מגוון ומאתגר הדורש בקיאות רבה בנהלים השונים של משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה, החוק, הפסיקה והחלטות הממשלה, שכן כל מקרה יכול להיות מטופל בדרכים שונות אך עו"ד מיומן בתחום של – עורך דין הסדרת מעמד – יכול לספק הרבה יותר כלים ואפשרויות ללקוחותיו.

עורך דין הסדרת מעמד
עורך דין הסדרת מעמד
תוכן עניינים

 התרחישים בהם נדרשים אזרחים זרים להפעיל את שירותיו של עורך דין הסדרת מעמד בישראל הם רבים המגוונים וביניהם נמנים בני זוג זרים של אזרחים ישראלים המבקשים אשרת שהייה קבועה בארץ, בני זוג אשר מערכת היחסים הזוגית שלהם עם הישראלי הגיעה אל קיצה אם בשל פטירתו ואם בשל סיבות אחרות, עולים חדשים, זכאי חוק השבות אשר מבקשים להשתקע בארץ, מבקשי מקלט, הורים קשישים לאזרחים ישראלים או לחיילים המבקשים מעמד חוקי בישראל, עובדים זרים בתחומים השונים, מבקשים בעלי טעמים רפואיים ייחודים, קטינים אשר נולדו בארץ להורה זר, או נפגעי סחר בבני אדם ועבדות.

עורך דין הסדרת מעמד – הנהלים בישראל

משרד הפנים הוציא נוהל ייעודי לרבים מהמקרים המפורטים למעלה. נהלים דומים יש גם בעניינים אחרים, באופן המאפשר לאזרחים זרים להסדיר מעמדם בישראל אם כתיירים, אם כעובדים זרים, אם כתושבים ואם כאזרחים.

נוסף על הנהלים הספציפיים ישנו נוהל סל המאפשר הגשת בקשה לאשרה הומניטרית לכל מבקש אשר לא נכלל בקטגוריות והנהלים הקיימים של רשות האוכלוסין וההגירה ואשר בכל זאת ישנן נסיבות הומניטאריות מיוחדות המצריכות את הישארותו כאן.

מדינת ישראל לא ממהרת להעניק אשרות שהייה לאזרחים זרים, שכן זו מדינה בעלת צביון יהודי ואינה מחזיקה במדיניות הגירה המעודדת זרים להשתקע בארץ. מסיבה זאת מרבית ההליכים ארוכים ומסורבלים, ולא מעט מבקשי מעמד נתקלים בקשיים במהלכם, הן בשל מחסומי שפה, והן בשל בירוקרטיה, דרישת מסמכים מרובים וראיונות דקדקנים אשר בסופן ניתנות החלטות שפעמים רבות התקבלו מתוך דעה מוקדמת ולא נבחנו בצורה עניינית ואובייקטיבית.

עורך דין הסדרת מעמד בישראל יכול לסייע למבקשי מעמד במדינת ישראל, וזאת כאשר הוא מכיר את האפשרויות הקיימות במסגרת החוקים והנהלים, אך מכיר גם את זכויותיהם השונות של מבקשי המעמד ויכול לוודא שאלו ניתנות במלואן.

ההליכים הנדרשים לצורך הסדרת מעמד בישראל

סוג ההליך הנדרש עבור עורך דין הסדרת מעמד ושלביו השונים תלויים בנסיבות ובסוג הבקשה. ישנם הליכים סבוכים יותר וישנם פחות.

לדוגמא בפני מבקש מעמד מכוח חוק השבות צפוי הליך פשוט יחסית הכולל הגשת בקשה בצירוף מסמכים רלוונטיים המוכיחים בין היתר את יהדותו, והיעדר מניעה אחרת להשתקעות בישראל (כמו הרשעה פלילית חמורה), אולם גם כאן עלול המבקש להיתקל בקשיים בהוכחת יהדותו.

להבדיל, לאזרח זר אשר נשוי או בזוגיות עם אזרח ישראלי ומבקש מעמד קבע בישראל צפוי הליך ארוך ומורכב יותר. המבקש יצטרך לעבור הליך ארוך (ארבע או שבע שנים בהתאמה למצב הזוגי), אשר נפתח בהגשת בקשה לרשות האוכלוסין וההגירה בצירוף מסמכים מקוריים, מאומתים ומתורגמים ממדינת מוצאו.

לבקשה נדרש לצרף הוכחות על טיב ואמינות הקשר של בני הזוג וכן הוכחות על מרכז חיים בישראל. בהמשך יעבור הזוג ראיונות נפרדים אשר בודקים את עומק ההיכרות ביניהם וכוללים שאלות שלעיתים עלולות להיות חודרניות. ההליך יחל רק לאחר מעבר כל שלבי הבקשה, כאשר בכל נקודה לאורכו עלולים בני הזוג להיתקל בקשיים מול רשות האוכלוסין. לאורך ההליך יקבל בן הזוג הזר אשרת שהיה זמנית שיצטרך לחדש בכל שנה ויעבור בדיקות זוגיות שנתיות, וזאת עד לקבלת אשרת השהיה הקבועה – תושבות קבע או אזרחות (ראה הרחבה ופירוט להליך).

דוגמא נוספת המצריכה היכרות מעמיקה עם הנהלים והפסיקה היא במקרה של סיום הליך מדורג במקרה בו תם הקשר הזוגי. במקרה כזה יגיע האזרח הזר בגפו ללא הישראלי לצידו ויצטרך להיאבק על מעמד לו ולעיתים אף לילדיו. בעניין זה יש תנאים ודרישות אשר היכרות עמם יכולה להיות ההבדל בין קבלת המעמד לבין הרחקה מישראל. עורך דין המכיר ובקיא בתחום יוכל להכווין את האזרח הזר, לבדוק את ההליך המדורג ולהכין לפני הגשת הבקשה את כל המסמכים הנדרשים על מנת שזו תבחן ברצינות הראויה.

נזכיר כי בפני כל מבקש מעמד קבע בישראל עומד נוהל אחר של רשות האוכלוסין וההגירה, ולכן הוא צפוי להליך שונה, לדרישה למסמכים אחרים ואף יסיים בסוג אשרה שונה.

אתגרים נפוצים בהליך הסדרת מעמד והדרכים להתמודד עמם

הליך הסדרת המעמד בישראל כרוך באתגרים רבים, הן ברמה הבירוקרטית והן ברמה האישית. להלן כמה מהאתגרים הנפוצים והדרכים להתמודד עמם:

דרישת מסמכים מרובים ומורכבים

משרד הפנים דורש מסמכים רבים ומגוונים, חלקם דורשים אימות על ידי חותמת אפוסטיל או קונסוליה. חלק מהמסמכים, כמו תעודות לידה או תעודות מצב אישי, עשויים להיות חסרים או לא מעודכנים. כדי להתמודד עם אתגר זה, מומלץ להתחיל בהכנת המסמכים זמן רב מראש ולוודא את תקינותם. כמו כן נמליץ להיוועץ בעורך דין על מנת להבין את מהות התעודה הנדרשות ואת אופן האימות שלה – האם באמצעות אפוסטיל, שרשרת חתימות או באמצעות מדינה שלישית.

ראיונות אישיים עם פקידי רשות האוכלוסין

במרבית ההליכים להסדרת מעמד מול משרד הפנים מבקשים עשויים להידרש לראיונות אישיים. ראיונות אלו יכולים להיות חודרניים ולעיתים מתמקדים בפרטים אינטימיים. כדי להתמודד עם אתגר זה, חשוב להיות מוכנים מראש, להכיר את אופן הראיון, את פרטי הבקשה ולספק תשובות כנות וברורות.

עיכובים ודחיות בתהליך

הליך ההסדרה עשוי להימשך חודשים רבים ואף שנים, ולעיתים ישנם עיכובים ודחיות לא צפויות. כדי להתמודד עם אתגר זה, מומלץ לעקוב אחרי התקדמות הבקשה, לשמור על קשר עם משרד הפנים ולהיות מוכנים להגיש מסמכים נוספים במידת הצורך. אך חשוב מכל יש להכיר את הנהלים וזמני קבלת ההחלטה הסבירים ולהקפיד על העמידה בהם. במקרה של חריגה ניתן לפנות לבית הדין לעררים.

הסדרת מעמד בישראל במסגרת ההליך המדורג – הסדרת מעמד לזוגות

אחד הנושאים המרכזיים והסבוכים ביותר בתחום הסדרת המעמד הוא ההליך המדורג (הידוע גם כ"נוהל חיים משותפים" או "נוהל לבני זוג"). זהו המסלול שנועד לאפשר לבן זוג זר של אזרח/ית ישראלי/ת לעבור תהליך הדרגתי שבסופו ניתן להגיש בקשה למעמד קבע, תושבות קבע או אזרחות ישראלית.

ההליך המדורג מתאפיין באורכו, מורכבותו הבירוקרטית, הבחינה המדוקדקת וכמות המסמכים העצומה שנדרשים בני הזוג לספק. הוא נמשך לרוב בין 4.5 ל-7 שנים, בהתאם למעמדם המשפטי של בני הזוג (נשואים או ידועים בציבור). במהלכו, בן הזוג הזר מקבל אשרות שהייה זמניות – תחילה אשרת תייר עם אישור עבודה (ב/1), ולאחר מכן אשרת תושב ארעי (א/5) המעניקה זכויות סוציאליות. המטרה העיקרית של רשות האוכלוסין וההגירה לאורך כל הדרך היא לוודא את "כנות הקשר" ו"מרכז החיים המשותף" של בני הזוג בישראל.

הצורך בחידוש האשרה מדי שנה, הכולל הגשת מסמכים מחודשת וראיונות תקופתיים, מטיל נטל הוכחה כבד על הזוג, שעליו להציג אינספור עדויות וראיות לחיים משותפים (כגון חוזי שכירות, חשבונות משותפים, תמונות, ועדויות חברים). כל כשל בהצגת ראיה או אי-התאמה בראיון עלול להוביל לעצירה מיידית של ההליך, ולכן ליווי משפטי מקצועי הוא קריטי לשמירה על יציבותו והצלחתו.

דחיית בקשות להסדרת מעמד בישראל

מדינת ישראל כזכור היא מדינה יהודית, והיא אינה מעוניינת בהשתקעותם של זרים בשטחה. בבקשות מעמד המגיעות אליה, רשות האוכלוסין וההגירה נדרשת לאזן בין הצביון היהודי של המדינה, לנסיבות האישיות של מבקש המעמד ולזכויותיו של הישראלי המצטרף לעתים לבקשה. לא מעט פעמים גוברת אידיאולוגיית המדינה על הנסיבות האישיות והדבר נעשה לעתים תוך פגיעה בזכויותיו של מבקש המעמד ושל האזרח הישראלי שהצטרף לבקשה, אם יש כזה.

הגשת הבקשות דורשת מסמכים מרובים אשר כשלון בהבאתם עלול להכשיל את ההליך כולו. בנוסף, בבקשות מעמד אשר כוללות ראיונות נתקלים המבקשים בשאלות מכשילות, קשות ומבלבלות. היעדר היכרות עם ההליך, עם הזכויות בראיון או היעדר ליווי וייצוג עלולים גם הם להכשיל את ההליך. כמו כן, במקרים אחרים רשות האוכלוסין וההגירה לא מוצאת את הנסיבות, אף אם הן קשות, כמצדיקות אשרת שהיה במדינת ישראל, או לא מסתפקת בהוכחות שהוצגו בפניה. פעמים קרובות החלטותיה של הרשות מוטעות, מביאות בחשבון רק חלק קטן מהשיקולים, אינן עומדות בהלכות המנחות בפסיקה, מערימות קשיים מיותרים או נבנות על הליך שנעשה באופן לא הוגן.

עררים וביקורת שיפוטית: הכלים להתמודדות עם סירוב

כאשר בקשה להסדרת מעמד נדחית על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, מתחילה הדרך המשפטית, המחייבת היכרות מעמיקה עם הליכי הערר הערעור והפסיקה. החלטות הרשות ניתנות לרוב לביקורת בשלושה מישורים עיקריים:

  1. ערר פנימי: השלב הראשוני הוא פנייה חוזרת אל גורם בכיר יותר מהפקיד אשר קיבל את ההחלטה. זהו הליך פנים-מנהלי יחסית מהיר, אך לעיתים קרובות הוא אינו מוביל לשינוי ההחלטה, שכן הגורם המשיב הוא חלק מהמערכת שדחתה את הבקשה מלכתחילה.
  2. בית הדין לעררים :גוף מעין-שיפוטי הפועל במסגרת משרד המשפטים, והוא כתובת הערעור החיצונית הראשונה. בית הדין מוסמך לבחון את החלטות הרשות לגופן, לשמוע עדויות, להורות על השלמת מסמכים ולבטל או לשנות את החלטת הסירוב. הדיון בפני בית הדין הוא כבר בעל אופי משפטי מלא, ומצריך ניסוח ערר משפטי מנומק ומבוסס על חוק, נהלים ופסיקה רלוונטית.
  3. עתירה או ערעור לבית המשפט המחוזי (בית המשפט לעניינים מנהליים):  ככל שבקשת המבקש נדחית גם על ידי בית הדין לעררים, ניתן להגיש ערעור מנהלי לבית המשפט לעניינים מנהליים (בתי המשפט המחוזיים). במישור זה, הביקורת השיפוטית היא על חוקיות וסבירות ההחלטה של רשות האוכלוסין ועל החלטותיו של בית הדין לעררים. זהו הליך משפטי מורכב, הדורש מומחיות במשפט מנהלי, בסדרי הדין ובענייני זכויות אדם והגירה. הייצוג המשפטי בשלבים אלו הוא קריטי, כיוון שהוא מגדיל משמעותית את הסיכוי להפוך את ההחלטה ולשמור על זכויותיו היסודיות של מבקש המעמד.

עורך דין להסדרת מעמד זר

התייעצות עם עו"ד להסדרת מעמד בישראל היא כדאית בכל אחד משלבי ההליך. וככל שהפניה תיעשה בשלב מוקדם יותר, כך ההליך יתנהל באופן המייטבי ויכתיב גם את המשכו בהתאם.

בפתח ההליך יכול עו"ד להסדרת מעמד בישראל לסייע בבחירת הנוהל המתאים ביותר מכוחו כדאי להגיש את הבקשה, להכווין את המבקש באשר למסמכים שכדאי לצרף לה, לטעון את אותן טענות אשר הוכרו בפסיקה כמצדיקים מתן מעמד ועוד.

תוך כדי ההליך יוכל עורך דין להסדרת מעמד בישראל ללוות את המבקש לראיון מול רשות האוכלוסין וההגירה, לזרז את הליכי הטיפול, לשמור על זכויותיו של המבקש למשל הזכות לראיון בשפתו של המבקש, הזכות ליחס הוגן, להגשת בקשות ועררים ולדיון ללא משוא פנים.

לבסוף, גם פניה לעורך דין בשלב הסירוב לבקשה יכולה לסייע למבקש המעמד בישראל וזאת כאשר יכול עורך הדין להגיש ערר פנימי ברשות, ערר לבית הדין לעררים ואף ערעור מנהלי במידת הצורך. להרחבה בעניין החשיבות בייצוג בערר הפנימי.

הסדרת מעמד בישראל קשורה קשר עמוק להגשמת זכויות יסוד אנושיות וביניהן הזכות למשפחה, לבריאות וטיפול רפואי, לכבוד ולחיים, לביטחון הגוף ולזכויות נוספות נלוות. אין להקל ראש בבקשה הזו, ולכן מומלץ להיעזר בעורך דין להסדרת מעמד בישראל אשר יגדיל את סיכויי הצלחתה. אני מזמינה אתכם להשאיר פרטים בתחתית העמוד ולקבל שיחת ייעוץ ללא התחייבות.

שאלות נפוצות

עורך דין הסדרת מעמד בישראל נדרש במצבים מגוונים שכוללים בני זוג זרים של אזרחים ישראלים, עולים חדשים שזכאים לחוק השבות, הורים קשישים של חיילים או אזרחים ישראלים, עובדים זרים בתחומים שונים, מבקשי מקלט וקטינים שנולדו בארץ להורה זר. כל תרחיש דורש הכרת הנהלים של משרד הפנים ורשות האוכלוסין, החוק, הפסיקה והחלטות הממשלה. עורך דין מנוסה יודע לספק כלים ואפשרויות רבים יותר להצלחת התהליך.

מבקשי מעמד שפונים למשרד הפנים ללא עורך דין הסדרת מעמד נתקלים בקשיים כמו מחסומי שפה, בירוקרטיה מסובכת, דרישה למסמכים מרובים וראיונות דקדקניים. במקרים רבים ההחלטות מתקבלות מתוך דעה מוקדמת ולא נבחנות באופן עניני ואובייקטיבי. ההליכים ארוכים ומסורבלים כי מדינת ישראל אינה מחזיקה במדיניות הגירה שמעודדת זרים להשתקע בארץ. יש למבקשים זכויות שצריך להבטיח, ועורך דין יכול לוודא שאלו ניתנות במלואן.

עורך דין הסדרת מעמד יסביר שבן זוג זר של אזרח ישראלי צפוי להליך של ארבע עד שבע שנים בהתאם למצב הזוגי. ההליך מתחיל בהגשת בקשה לרשות האוכלוסין עם מסמכים מקוריים, מאומתים ומתורגמים. הזוג עובר ראיונות נפרדים שבודקים את עומק ההיכרות וכוללים שאלות חודרניות. לאורך השנים בן הזוג הזר מקבל אשרות זמניות שצריך לחדש מדי שנה עד לקבלת תושבות קבע או אזרחות. עורך דין מסייע בהכנת המסמכים, מלווה לראיונות ודואג שהזכויות נשמרות.

כשבקשה נדחית, עורך דין הסדרת מעמד יכול להגיש ערר פנימי ברשות האוכלוסין, ערר לבית הדין לעררים ואף ערעור מנהלי במידת הצורך. במקרים רבים החלטות הרשות מוטעות, מתחשבות רק בחלק מהשיקולים, לא עומדות בהלכות המנחות בפסיקה או מערימות קשיים מיותרים. עורך דין בוחן את ההחלטה, מזהה פגמים משפטיים ויכול לבנות טיעון חזק שמגדיל את הסיכוי להצליח בערר.

עורך דין הסדרת מעמד שמתמחה במקרים של סיום זוגיות יודע שהאזרח הזר מגיע לבדו ללא הישראלי לצידו ונאבק על מעמד לעצמו ולעיתים לילדיו. יש תנאים ודרישות שההיכרות איתם יכולה להיות ההבדל בין קבלת מעמד לבין הרחקה מישראל. עורך דין בוחן את ההליך המדורג, מכיר את הנהלים והפסיקה ומכין את כל המסמכים הנדרשים לפני הגשת הבקשה כדי שזו תבחן ברצינות הראויה.

התייעצות עם עורך דין הסדרת מעמד כדאית בכל שלב של ההליך, וככל שהפנייה מוקדמת יותר ההליך מתנהל בצורה מיטבית. עורך דין יכול לעזור בבחירת הנוהל המתאים, להכווין לגבי המסמכים שצריך לצרף, לטעון טענות שהוכרו בפסיקה ולשמור על זכויות כמו ראיון בשפת המבקש ויחס הוגן. הסדרת מעמד קשורה להגשמת זכויות יסוד כמו זכות למשפחה, לבריאות, לכבוד ולחיים, ולכן מומלץ להיעזר בעורך דין שמגדיל את סיכויי ההצלחה.

דילוג לתוכן