ערר על דחיית בקשת מקלט

מדינת ישראל חתומה על אמנת האו"ם לפליטים וברוחה פרסמה נוהל לטיפול בבקשות מקלט.

בהתאם לנוהל לאחר הגשת בקשת מקלט מקבל מבקש המקלט ויזה (אשרה) מסוג 2(א)5.

אשרה זאת מאפשרת אגד בסיסי בלבד של זכויות יסוד תוך הגבלה של זכויות אחרות. האשרה, אשר משמעותה היא אי יכולת לגרש את המחזיק בה מישראל מאפשרת למבקש המקלט לעבוד בארץ לאחר תקופת המתנה.

האשרה מחודשת מעת לעת עד לקבלת החלטה של יחידת ה- RSD המטפלת בבקשות המקלט.

זכויות בזמן ההליך

למבקשי המקלט אין אמנם זכויות מלאות, אך אין זה אומר שהם אינם זכאים לדבר לאורך הליך בחינת בקשתם.

כך למשל זכאים מבקשי המקלט לראיון שיערך בשפה אותם הם דוברים בצורה טובה. הדבר חשוב ומהותי על מנת שההחלטה בבקשה תכלול את כל העובדות הרלוונטיות, ולא תקבל על סמך מסד עובדתי חלקי.

כמו כן זכאים מבקשי מקלט לקבל אשרה לשהייה בישראל כל עוד בקשתם נבדקת.

בנוסף, זכאי מבקש מקלט לקבל החלטה בבקשתו בתוך פרק זמן סביר. ובמצב בו משתהה המדינה במתן החלטה משך שנים מספר, פסקו בתי המשפט כי יש לתת למבקש המקלט מעמד של פליט וזאת עד לקבלת החלטה בעניינו.

הרחבת ההגנה

לאמנה המקורית הצטרף פרוטוקול משנת 1967 אשר הרחיב את זכויותיהם של מבקשי המקלט. בנוסף גם ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם הוסיפה רובד נוסף של הגנה על זכויותיהם של הפליטים ומבקשי המקלט.

החלטה שלילית בבקשת מקלט

החלטה שלילית בבקשת מקלט עלולה להיות הרת אסון עבור אזרח זר הזקוק להגנה מפני סכנת חיים במדינת מוצאו. החלטה זו עשויה להיות ההבדל בין ביטחון לרדיפה, חופש למעצר, ואפילו בין חיים למוות. פעמים רבות מתקבלת ההחלטה תוך עמדה כללית של סירוב לבקשות מקלט בישראל. היכולת להגיש ערר לבית הדין לעררים בעניין זה, היא אמצעי הגנה קריטי ביותר בכדי להבטיח כי מבקשי מקלט יקבלו את ההגנה הדרושה להם.

דחיית בקשת מקלט  – ערר לבית הדין לעררים

על תשובת יחידת ה- RSD לבקשת המקלט ניתן לערור בתוך 30 יום.
חשוב לשים לב – ההחלטות ידרשו את היציאה מישראל עוד לפני תום 30 הימים. ועל-כן, בתוך התקופה הזאת יש להגיש ערר כנגד החלטת הדחייה ובנוסף לבקש שעד למתן פסק דין יוכל מבקש המקלט להמשיך ולשהות בישראל.

הטענות שניתן להעלות בערר מגוונות ורחבות והן כוללות בחינה של הנושאים הבאים

1. קבלת החלטה – במסגרת זאת יבדק האם ההחלטה מנומקת, האם היא מאוזנת וסבירה, האם התקבלה על ידי בעל הסמכות המתאים, האם בעל הסמכות התייעץ עם הגורמים הנדרשים וכו'.
2. ההליך ההוגן – במסגרת זאת יבדק האם נערך ראיון הוגן, האם ניתנה למבקש המקלט האפשרות להציג את הסימוכין לטענותיו, האם ההליך התקיים במהירות הראויה, האם נשמעו טענותיו של מבקש המקלט בלב פתוח או תוך דעה מוקדמת וכו'.
3. לגופה של בקשת המקלט – במסגרת זאת יכללו טענות הקשורות לעילת המקלט עצמה ולשאלה האם עומד מבקש המקלט בהגדרות הבסיסיות של האמנה.

מינוי עו"ד לשלב הגשת הערעור הוא חיוני, ויש להבטיח כי עורך הדין שולט בנהלי יחידת ה-RSD, במשפט המנהלי וכן כי הוא מעודכן בדו"חות הבינלאומיים ובפסיקה של בתי המשפט במדינות נוספות החתומות על האמנה.