Menu
במאה העשרים ואחת המרחק הגאוגרפי משחק תפקיד הולך וקטן, זאת הן בשל תרומת הטכנולוגיה, הגירת פליטים כתוצאה ממלחמה ושיפור יכולות השינוע והתעבורה של אנשים מכל רחבי העולם בצורה מהירה וקלה. שינויים אלו משפיעים לא רק על תחום התעסוקה במדינות שונות, אלא לא פעם גם על הופעתן של משפחות מגוונות.
מדינת ישראל מוגדרת בחוקי היסוד כמדינה דמוקרטית, אך גם כמדינה יהודית. ככזאת היא אינה מתירה מתן מעמד לאזרחים זרים באופן חופשי ובוודאי שאינה מעודדת הגירה והשתקעות בשטחה. ובכל זאת ישנם מספר נהלים המאפשרים לאזרחים זרים הסדרת מעמד בישראל.
חלק מהקטגוריות שצויינו מאפשרות הסדרת מעמד לטווח ארוך של שנים, חלק לצמיתות וחלק לטווח קצר. התנאים מן הסתם משתנים בין בקשה לבקשה ובין עניין לעניין וכמובן שישנם נהלים נוספים ואפשרויות אחרות המשתנות בהתאם לתנאים הפוליטיים, לפסיקות בתי המשפט ולמציאות בשטח.
המסמכים משתנים מבקשה לבקשה בהתאם לנהלים, אך גם משתנים ממבקש למבקש.
כך לדוגמה כשמדובר על הסדרת מעמד של בן זוג יש לצרף מסמכים המעידים על כנות הקשר ועל מרכז החיים בישראל. וזאת בנוסף למסמכים מקוריים ומאומתים ממדינת המוצא המעידים על היותו של המבקש פנוי (רווק, אלמן או גרוש) וכן על כך שאין מניעה פלילית או בטחונית בשהותו בישראל.
לצורך קבלת מעמד מכוח חוק השבות נוסף על המסמכים המקוריים של המבקש יש לצרף מסמכים המעידים על יהדותו.
בהסדרת מעמד פליט בישראל יש להציג מסמכים הקשורים בסכנה לה טוען מבקש המקלט, ובמאמצים שביצע לצורך קבלת הגנה במדינתו.
לצורך הסדרת מעמד מטעמים הומניטארים יש להצביע על אותם טעמים ולצרף חוות דעת וראיות להם. בנוסף ידרשו מסמכי מקור ממדינת המוצא ומסמכים המעידים על זיקה חזקה לישראל.
על מנת להסדיר מעמדו של מומחה זר יש להציג אסמכתאות על מומחיותו ועל ההכרח באותו אדם דווקא על פני עובד ישראלי לצד מסמכים על המעסיק וטפסים והתחייבויות שעליו למלא.
נוסף למסמכים המשתנים ידרוש משרד הפנים במרבית המקרים מסמכים ממדינת המקור כשהם מקוריים מאומתים ומתורגמים. בין מסמכים אלה: דרכון בתוקף, תעודת לידה, תעודת מצב אישי, אישור היעדר רישום פלילי, תעודת שינוי שם, תעודת נישואין או אישור על הורות.
לאור מגוון הנהלים המסדירים מגוון רחב של בקשות אפשרויות, אנו נציע כמובן להתייעץ עם עו"ד להסדרת מעמד בישראל טרם הפניה למשרד הפנים.
הכנת המסמכים היא קריטית שכן בהיעדר מסמכים רלוונטיים תדחה הבקשה על הסף או לגופו של עניין.
הדבר תלוי בשני משתנים: האחד, מהות הבקשה; השני: באיזו לשכה היא מוגשת.
בקשות מסויימות יש להגיש באופן מקוון באתר הרשות. כך למשל בקשה של בני זוג תוגש מרחוק באמצעות האתר הייעודי לכך. בקשות אחרות יפתחו בהגעת המבקש ללשכה אליה הוא משוייך. אך בעוד שחלק מהלשכות יאפשרו את הכניסה אליהם ללא הזמנת פגישה מראש אלא בתור מזדמנים, לשכות אחרות תהיינה סגורות לכניסה ויידרש להזמין תור ורק לאחר מכן להגיע.
לכל בקשה ישנו טופס ייעודי ורשימת מסמכים נדרשת אשר ללא הכנתה מראש עלולה הבקשה להדחות או לא להתקבל.
ישנן בקשות אשר הגשתן תידרש טרם נכנס האזרח הזר לישראל, וכאלה אשר ניתן להגיש בכל שלב.
כפי שהסברנו, מדינת ישראל היא מדינה יהודית וככזאת היא אינה מאפשר לאזרחים זרים שאינם עונים על הנהלים להשתקע בארץ. פעמים רבות הקשחת העמדות של רשות האוכלוסין פוגעת קשות גם במי שעונה על הנוהל והגיש בקשה כנה ואמיתית. לצורך בקרה על הרשות הוקם בית הדין לעררים.
זוהי ערכאה שיפוטית ייחודית המתמחה בענייני הכניסה והישיבה בישראל ומקיימת ביקורת שיפוטית על החלטות משרד הפנים בענייני הסדרת המעמד בישראל. ההליך בפני בית הדין מחייב ראשית הגשת בקשה ולעיתים אף הגשת ערר פנימי ולא ניתן לדלג על השלבים. לבית הדין סמכויות רחבות וזאת החל מהשבת העניין לבדיקה מחודשת של הרשות, דרך קבלת הבקשה להסדרת המעמד ודרך ביקורת שיפוטית על חוקים ומתן פרשנות להם. ההליך נפתח בהגשת ערר וכן ניתן לבקש במסגרתו בקשה למתן צו ביניים אשר ימנע הליכי הרחקה מהארץ.
מבקשי המעמד בישראל עלולים להתקל במגוון בעיות: החל מקושי בירוקרטי, דרך אתגרים בהשגת המסמכים הנדרשים, עבור בהערמת קשיים על ידי פקידי הרשות, אי הכרת תנאי הנהלים, מצבים עובדתיים בעייתיים, צורך במתן פתרונות מהירים וכלה בהחלטות בלתי סבירות, שרירותיות או לא מבוססות של הרשות. עורך דין הבקיא בדיני ההגירה לישראל ואשר מכיר את נהלי משרד הפנים יוכל פעמים רבות לחסוך או להקל על כאב הראש הבירוקרטי ובמקרים מסויימים להציל משפחות מעורבות מפירוק או מעזיבת ישראל, ממש כך.
אנו נמליץ טרם הפניה למשרד הפנים להיוועץ בעו"ד להסדרת מעמד ולוודא שאינכם הולכים להגיש בקשה לשווא. לשיחת ייעוץ ללא עלות ניתן להשאיר פרטים בתחתית העמוד.
גם בעניין זה יש תלות באשר לאופי הבקשה. חלק מהבקשות יוגשו באופן מקוון במערכות הממוחשבות של רשות האוכלוסין. חלק מהבקשות יוגשו בהגעה פיזית ללשכה הרלוונטית של רשות האוכלוסין וההגירה. יש לשים לב לכך שחלק מהלשכות דורשות הזמנת תור מראש לצורך הגשת בקשות מסויימות.
ניתן להגיש ערר פנימי לגורם גבוה יותר ברשות, ערר לבית הדין לעררים או עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בהתאם לסוג ההחלטה שנתקבלה ולבעל התפקיד אשר קיבל אותה.
לאור מגוון ההליכים והאפשרויות הקיימות, התייעצות עם עורך דין היא קריטית. עורך דין יכול לתת הדרכה לגבי הדרישות והנהלים הספציפיים להסדרת המעמד בישראל, הקפדה על הכנת מסמכים נכונה והגדלת סיכויי הגשת הבקשה.
כל הזכויות שמורות לעו"ד דפנה שגל פודור 2021 © מדיניות פרטיות | תנאי שימוש | מפת אתר