הסדרת מעמד בישראל

הסדרת מעמד במדינת ישראל

במאה העשרים ואחת המרחק הגאוגרפי משחק תפקיד הולך וקטן, זאת הן בשל תרומת הטכנולוגיה, הגירת פליטים כתוצאה ממלחמה ושיפור יכולות השינוע והתעבורה של אנשים מכל רחבי העולם בצורה מהירה וקלה. שינויים אלו משפיעים לא רק על תחום התעסוקה במדינות שונות, אלא לא פעם גם על הופעתן של משפחות מגוונות.

מדינת ישראל מוגדרת בחוקי היסוד כמדינה דמוקרטית, אך גם כמדינה יהודית. ככזאת היא אינה מתירה מתן מעמד לאזרחים זרים באופן חופשי ובוודאי שאינה מעודדת הגירה והשתקעות בשטחה. ובכל זאת ישנם מספר נהלים המאפשרים לאזרחים זרים הסדרת מעמד בישראל.

הסדרת מעמד בישראל
הסדרת מעמד בישראל
תוכן עניינים

אפשרויות הסדרת מעמד של אזרח זר בישראל

  • שבות – כחלק ממחויבותה העמוקה של מדינת ישראל להיות בית לעם היהודי ומכוח חוק השבות זכאים יהודים אזרחי מדינות זרות לקבל אזרחות בארץ. במסגרת חוק השבות זכאים גם בניהם של יהודים, נכדיהם ובני זוגם של אלה. קבלת מעמד עולה מכוח שבות ניתנת גם לגיורים בתנאים מסויימים. בשנים האחרונות ועקב פסיקת בתי המשפט הוכנסו עוד אוכלוסיות לגדי החוק וכן הוכרו גיורים שונים אשר לא ניתן היה לקבל מעמד מכוחם בעבר.
  • בני זוג נשואים לאזרחים או לתושבי קבע ישראלים– מדינת ישראל מכירה בזכות לחיי משפחה וכן מעניקה מעמד לאזרחים זרים הנשואים לאזרחים ישראלים. במסגרת זאת ניתן להסדיר גם את ילדיו הקטינים של בן הזוג הזר. הליך ההסדרה נקרא ההליך המדורג והוא כולל מספר שלבים ובדיקות מדוקדקות הן ביחסי בני הזוג, הן באורחות חייהם ובכוונתם להשתקע בישראל. גם בתחום זה ישנם שינויים ובינהן קיצור ההליך לזוגות חד מיניים והשוואת אורכו לזוגות הטרוסקסואלים והכרה בנישואין שנערכו במקומות שונים (לדוגמא נישואי יוטה).
  • בני זוג ידועים בציבור לאזרחים או לתושבי קבע ישראלים – כהכרה בצורות שונות של משפחות מסדירה מדינת ישראל גם את מעמדם של בני זוג ידועים בציבור לאזרחים ישראליים ולרבות בני זוג מאותו מין. לאחרונה הורה בית המשפט לרשות האוכלוסין וההגירה להשוות את מעמדם של קטינים נלווים גם כאשר בני הזוג אינם נשואים וכיום ניתן לצרפם להליך.
  • הסדרת מעמד לאחר פירוק הקשר הזוגי – הגשת בקשה למעמד לבן הזוג הזוג הזר אפשרית במסגרת נוהל הקובע מספר תנאים, והיא תתאים בעיקר כאשר הקשר הזוגי פקע בשל פטירת הישראלי או פרידה כאשר ישנם ילדים משותפים.
  • תיירים – אזרחי מדינות רבות פטורים מהצגת אשרת כניסה לישראל ויכולים לבקר בה ללא הכנה מוקדמת. אך באשר לאזרחי אותן מדינות המחוייבות בהצגת אשרת כניסה לישראל, יש להגיש בקשה לקבלת אשרת תייר טרם הכניסה לארץ על ידי אזרח ישראלי במשרד הפנים או באמצעות שגרירות ישראל במדינת המוצא. גם אזרחים הפטורים מאשרה ואשר מעוניינים להאריך את אשרתם נדרשים להגיש בקשה לרשות האוכלוסין וההגירה. בדומה אזרחים זרים המבקשים להגיע לישראל, ואשר בעבר סורבה כניסתם או שהם נתפסו שוהים לא כדין נדרשים להסדיר מעמדם לפני ההגעה ארצה, וזאת גם כאשר מדינת מוצאם פטורה מאשרת כניסה.
  • מבקשי מקלט ופליטים – מבקשי מקלט יקבלו מעמד זמני בישראל המאפשר אגד מצומצם של זכויות, מבקשי מקלט אשר בקשתם אושרה יזכו למעמד של פליט ואלה יקבלו תושבות ארעית על כל הזכויות הנלוות לכך. בשל השיהוי הרב בדיון בבקשות המקלט וכן מאחר שבקשות אלה נדחות לא פעם תוך טעויות עובדתיות ומשפטיות, נדרש ליווי משפטי בכל שלבי ההליך. כמו כן ישנם מבקשי מקלט ממדינות ואיזורי מוצא שונים אשר נקבעו לגביהם בפסיקה קביעות לעניין המסוכנות לשוב ולעניין הזכאות להגנה בישראל.
  • מקרים הומניטאריים – אזרחים זרים אשר אינם עונים על אף קטגוריה אחרת, אך יש טעמים הומניטאריים המצריכים את הישארותם בישראל יכולים לקבל אף הם מעמד בארץ, אופי המעמד משתנה בהתאם לנסיבות הבקשה. הטעמים ההומניטאריים יכולים להיות קשורים במחלה, בילדים המתגוררים בישראל לאורך שנים, במצב נפשי כזה או אחר, בקשרי משפחה והורות לילדים ישראליים בתנאים מסויימים ועוד. לאחרונה הקשיח משרד הפנים את תנאי הגשת בקשות אלה ועל פי רוב כולל הטיפול בהן אף טיפול משלים בעניינים אחרים כגון משמורת, גירוש מהארץ, ענייני משפחה ועוד.
  • הורה קשיש לאזרח ישראלי – הורים זרים לאזרחים ישראלים מעל לגיל הפרישה יהיו זכאים אף הם להסדרת המעמד וזאת בתנאים מסויימים ובינהם שאין הם נתמכים על ידי ילד נוסף במדינת מוצאם.
  • הסדרת מעמד זמנית עקב טעמים רפואיים – יתאפשר בעיקר במצבי קיצון רפואיים בהם נדרשת שהות של האזרח הזר בארץ על מנת לייצב את מצבו ועד שניתן יהיה להטיסו למדינת מוצאו.
  • הורה לחייל– הורה זר לחייל ישראלי יהיה זכאי אף הוא להגיש בקשה להסדרת מעמדו בארץ בעת שירותו של החייל.
  • אשרת עבודה – ישנם כ-120,000 עובדים זרים חוקיים בישראל בעיקר בתחומי הסיעוד, הבניין, החקלאות, המלונאות, התעשייה והמסעדות. הסדרת מעמדם נעשית על פי רוב באמצעות תאגידים או לשכות פרטיות אשר אמונות על התיווך, ההעסקה והרישום. אולם ישנם מקרים בהם נדרש המעסיק עצמו לעסוק בהסדרת מעמד עובדיו וזאת בין היתר במסגרת בקשה הומניטרית בענף הסיעוד.
  • אשרת עסקים ואשרות מומחים.
  • אשרת מתנדבים ואשרות אנשי דת.

חלק מהקטגוריות שצויינו מאפשרות הסדרת מעמד לטווח ארוך של שנים, חלק לצמיתות וחלק לטווח קצר. התנאים מן הסתם משתנים בין בקשה לבקשה ובין עניין לעניין וכמובן שישנם נהלים נוספים ואפשרויות אחרות המשתנות בהתאם לתנאים הפוליטיים, לפסיקות בתי המשפט ולמציאות בשטח.

חוקי היסוד בישראל קובעים שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. ההיבט הדמוקרטי של המדינה מחייב אותה בלהכיר ולאפשר מעמד, זמני או קבוע, לזרים בתנאים מסוימים ומטעמים מוצדקים. כל זאת כיוון שלא פעם אי מתן מעמד לזרים יפגע אנושות בזכויות היסוד של אזרחים ישראלים עמם הזרים באים במגע, ואליהם מדינת ישראל מחויבת.

כך לדוגמא אי מתן או אי הארכת מעמד באופן זמני למטפלת זרה בסיעוד עלול לפגוע אנושות בזכויות של המטופל הסיעודי הישראלי לבריאות, לחיים ולכבוד בעת זקנה. ללא מתן מעמד למטפלת יוותר אותו מטופל ללא טיפול חיוני. דוגמא נוספת היא הסדרת מעמד לבני זוג זרים של אזרחים ישראלים, אי מתן מעמד לאלו יפגע עמוקות בזכותם של האזרחים הישראלים לחיי משפחה.

דרישות בירוקרטיות קפדניות

אולם, ההיבט היהודי של המדינה, מרסן ומציב גבולות להיבט הדמוקרטי. מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, ככזו היא מעוניינת למנוע מפני אזרחים זרים להשתקע בארץ. לכן, לא פעם משרד הפנים יציב דרישות בירוקרטיות קפדניות ודקדקניות ממבקשי המעמד בישראל ורף גבוה של הוכחות, יבחן את העניין לפרטי פרטים, ואף ידחה בקשות על סטייה מועטה ושולית מהמצופה.

הסדרת המעמד בישראל כפופה לנהלים ולתנאים הספציפיים המצויים בהם. כפי שאמרנו משרד הפנים אינו מעוניין באישור מעמדם של זרים בארץ ולכן הנהלים אינם רבים והאפשרויות להסדיר מעמד בארץ לאזרחים זרים שאינם ישראליים מצומצמות ביותר.

אפשרויות הסדרת מעמד בישראל לאזרח זר

כאמור, ישנן מספר עילות להסדרת מעמד בישראל עבור זרים. הראשי מבניהם הוא טעם השבות אשר מקנה זכות לקבלת אזרחות בישראל לכל יהודי, בן או נכד של יהודי, המעוניין להשתקע בארץ. טעם זה מחזק ומגלם את ההיבט היהודי של המדינה, אי לכך המדינה לרוב לא מערימה קשיים על מבקשי מעמד מטעם זה.

אולם, הסדרת מעמד על ידי מי שאינו זכאי שבות, כרוכה בקשיים ודרישות מורכבות מהמבקשים.

ישנן שתי קבוצות עקריות של מבקשי מעמד בארץ בקרב אזרחים זרים שאינם זכאי שבות:

הראשונה היא עובדים זרים – אלה אזרחים אשר הגיעו לישראל לתקופה מוגבלת ואשר מטרת הגעתם היא עבודה. כיום ניתן מעמד לעובדים זרים בענפי הסיעוד, הבניין, החקלאות והתעשייה. כמו כן ניתנות אשרות עסקים ואשרות מומחים באופן פרטני על ידי חברות המבקשות זאת. 

הקבוצה השניה היא של אזרחים זרים המבקשים את הסדרת מעמדם בישראל ויש לכך טעמים אלו הם שונים ומגוונים וביניהם :

  • הסדרת מעמד לבני זוג נשואים או ידועים בציבור של אזרחים ישראלים. לקריאה בעניין זה לחץ כאן.
  • הסדרת מעמד לזרים לאחר פירוק הקשר הזוגי. לקריאה בעניין זה לחץ כאן
  • אשרת כניסה זמנית לתיירים. לקריאה בעניין זה לחץ כאן
  • אשרת שהיה זמנית למתנדבים ולאנשי דת
  • הסדרת מעמד להורה קשיש לאזרח ישראלי. לקריאה בעניין זה לחץ כאן
  • הסדרת מעמד זמנית מטעמים רפואיים עד שמצבו הרפואי של המבקש יתייצב והוא יוכל לעבור לקבל טיפול רפואי במדינתו.
  • הסדרת מעמד להורה של חייל בזמן שירותו של החייל בצה"ל.
  • הסדרת מעמד למבקשי מקלט ופליטים. לקריאה בעניין זה לחץ כאן
  • הסדרת מעמד מטעמים הומניטריים: סעיף סל שמאפשר מעמד מטעמים הומניטריים שלא נכללים באף אחת מהקטגוריות לעיל. אופי האשרה שתינתן כרוכה בסיבה ההומניטרית, ומשתנה ממקרה למקרה.

וישנם עוד מספר נהלים המאפשרים הגשת בקשה והסדרת מעמד בארץ מכוחם.

ליווי משפטי – עורך דין הסדרת מעמד בישראל

בפני מבקשי הסדרת מעמד בישראל מגוון אתגרים: קושי בירוקרטי, קושי באיתור המסמכים והראיות הנדרשות, יחס קשוח מצד פקידי הרשות, אי הכרת הנהלים, מצבים עובדתיים מורכבים, צורך בפתרונות מהירים וכן לא פעם אף החלטות שרירותיות, פזיזות ולא סבירות שניתנות על ידי משרד הפנים.

אי לכך ליווי של עורך דין בהליכי הסדרת מעמד בישראל, הוא לא פעם זה שיעשה את ההבדל בין "כן ללא". עורך דין הבקיא בדיני ההגירה לישראל ואשר מכיר את נהלי משרד הפנים יוכל פעמים רבות לחסוך או להקל על כאב הראש הבירוקרטי, להציל משפחות מעורבות מפירוק בשל דרישת משרד הפנים, לסייע לשמירה על חייהם ובריאותם של זרים הזקוקים למקלט או לטיפול רפואי בישראל, וכן של מטופלים ישראלים הזקוקים לסיעוד מידי עובד זר. 

אילו מסמכים נדרשים לצורך הסדרת מעמד בישראל ?

המסמכים משתנים מבקשה לבקשה בהתאם לנהלים, אך גם משתנים ממבקש למבקש.

כך לדוגמה כשמדובר על הסדרת מעמד של בן זוג יש לצרף מסמכים המעידים על כנות הקשר ועל מרכז החיים בישראל. וזאת בנוסף למסמכים מקוריים ומאומתים ממדינת המוצא המעידים על היותו של המבקש פנוי (רווק, אלמן או גרוש) וכן על כך שאין מניעה פלילית או בטחונית בשהותו בישראל.

לצורך קבלת מעמד מכוח חוק השבות נוסף על המסמכים המקוריים של המבקש יש לצרף מסמכים המעידים על יהדותו.

בהסדרת מעמד פליט בישראל יש להציג מסמכים הקשורים בסכנה לה טוען מבקש המקלט, ובמאמצים שביצע לצורך קבלת הגנה במדינתו.

לצורך הסדרת מעמד מטעמים הומניטארים יש להצביע על אותם טעמים ולצרף חוות דעת וראיות להם. בנוסף ידרשו מסמכי מקור ממדינת המוצא ומסמכים המעידים על זיקה חזקה לישראל. 

על מנת להסדיר מעמדו של מומחה זר יש להציג אסמכתאות על מומחיותו ועל ההכרח באותו אדם דווקא על פני עובד ישראלי לצד מסמכים על המעסיק וטפסים והתחייבויות שעליו למלא.

נוסף למסמכים המשתנים ידרוש משרד הפנים במרבית המקרים מסמכים ממדינת המקור כשהם מקוריים מאומתים ומתורגמים. בין מסמכים אלה: דרכון בתוקף, תעודת לידה, תעודת מצב אישי, אישור היעדר רישום פלילי, תעודת שינוי שם, תעודת נישואין או אישור על הורות.

לאור מגוון הנהלים המסדירים מגוון רחב של בקשות אפשרויות, אנו נציע כמובן להתייעץ עם עו"ד להסדרת מעמד בישראל טרם הפניה למשרד הפנים.

הכנת המסמכים היא קריטית שכן בהיעדר מסמכים רלוונטיים תדחה הבקשה על הסף או לגופו של עניין.

איך מגישים בקשה להסדרת מעמד בישראל? 

הדבר תלוי בשני משתנים: האחד, מהות הבקשה; השני: באיזו לשכה היא מוגשת. 

בקשות מסויימות יש להגיש באופן מקוון באתר הרשות. כך למשל בקשה של בני זוג תוגש מרחוק באמצעות האתר הייעודי לכך. בקשות אחרות יפתחו בהגעת המבקש ללשכה אליה הוא משוייך. אך בעוד שחלק מהלשכות יאפשרו את הכניסה אליהם ללא הזמנת פגישה מראש אלא בתור מזדמנים, לשכות אחרות תהיינה סגורות לכניסה ויידרש להזמין תור ורק לאחר מכן להגיע. 

לכל בקשה ישנו טופס ייעודי ורשימת מסמכים נדרשת אשר ללא הכנתה מראש עלולה הבקשה להדחות או לא להתקבל. 

 ישנן בקשות אשר הגשתן תידרש טרם נכנס האזרח הזר לישראל, וכאלה אשר ניתן להגיש בכל שלב. 

הסדרת מעמד בישראל – בית הדין לעררים 

כפי שהסברנו, מדינת ישראל היא מדינה יהודית וככזאת היא אינה מאפשר לאזרחים זרים שאינם עונים על הנהלים להשתקע בארץ. פעמים רבות הקשחת העמדות של רשות האוכלוסין פוגעת קשות גם במי שעונה על הנוהל והגיש בקשה כנה ואמיתית. לצורך בקרה על הרשות הוקם בית הדין לעררים

זוהי ערכאה שיפוטית ייחודית המתמחה בענייני הכניסה והישיבה בישראל ומקיימת ביקורת שיפוטית על החלטות משרד הפנים בענייני הסדרת המעמד בישראל. ההליך בפני בית הדין מחייב ראשית הגשת בקשה ולעיתים אף הגשת ערר פנימי ולא ניתן לדלג על השלבים. לבית הדין סמכויות רחבות וזאת החל מהשבת העניין לבדיקה מחודשת של הרשות, דרך קבלת הבקשה להסדרת המעמד ודרך ביקורת שיפוטית על חוקים ומתן פרשנות להם. ההליך נפתח בהגשת ערר וכן ניתן לבקש במסגרתו בקשה למתן צו ביניים אשר ימנע הליכי הרחקה מהארץ. 

עורך דין להסדרת מעמד

מבקשי המעמד בישראל עלולים להתקל במגוון בעיות: החל מקושי בירוקרטי, דרך אתגרים בהשגת המסמכים הנדרשים, עבור בהערמת קשיים על ידי פקידי הרשות, אי הכרת תנאי הנהלים, מצבים עובדתיים בעייתיים, צורך במתן פתרונות מהירים וכלה בהחלטות בלתי סבירות, שרירותיות או לא מבוססות של הרשות. עורך דין הבקיא בדיני ההגירה לישראל ואשר מכיר את נהלי משרד הפנים יוכל פעמים רבות לחסוך או להקל על כאב הראש הבירוקרטי ובמקרים מסויימים להציל משפחות מעורבות מפירוק או מעזיבת ישראל, ממש כך. 

פניה לעורך דין הגירה

אנו נמליץ כמובן על פניה לעורך דין הגירה טרם ההגעה למשרד הפנים. זאת על מנת שניתן יהיה לגבש אסטרטגיה נכונה, לבחור בנוהל המתאים ביותר ואשר סיכויי ההצלחה בו הם הגבוהים ביותר. בהמשך יסייע עורך דין הגירה בהכנת רשימת מסמכים אשר תבסס באופן מיטבי את נימוקי הבקשה. לאחר מכן יתלווה עורך הדין למבקשים, יגיש את הבקשה ויוודא שההליך שנוקט משרד הפנים הוא ההליך המיטבי, ההוגן והמהיר ביותר שניתן. עורך דין יוכל להפיג את ערפל חוסר הוודאות ולהכין את המבקש להליך אותו הוא עתיד לעבור.

אם פניתם בעצמכם בעת הגשת הבקשה ונדחתם עורך דין המתמחה בתחום יוכל לסייע בניסוח ערר פנימי ולטעון טענות מנהליות בדבר החלטת הדחייה מטעם משרד הפנים. נמליץ שלא להגיש לבד ערר פנימי. פניה לעו"ד בשלב זה תאפשר הכנסת מסמכים נוספים שיעמדו בפני הרשות וכן בכל ההליכים המשפטיים שלאחר מכן ככל שאלה ידרשו.

במקרה הצורך יוכל אף עורך הדין להגיש ערר לבית הדין לעררים, ערכאה שיפוטית מיוחדת המתמחה בענייני כניסה וישיבה בישראל, ולהביא לפסק דין המורה לבחינת מחודשת של הבקשה על ידי הרשות.

אנו נמליץ טרם הפניה למשרד הפנים להיוועץ בעו"ד להסדרת מעמד ולוודא שאינכם הולכים להגיש בקשה לשווא. לשיחת ייעוץ ללא עלות ניתן להשאיר פרטים בתחתית העמוד. 

שאלות נפוצות

גם בעניין זה יש תלות באשר לאופי הבקשה. חלק מהבקשות יוגשו באופן מקוון במערכות הממוחשבות של רשות האוכלוסין. חלק מהבקשות יוגשו בהגעה פיזית ללשכה הרלוונטית של רשות האוכלוסין וההגירה. יש לשים לב לכך שחלק מהלשכות דורשות הזמנת תור מראש לצורך הגשת בקשות מסויימות.

ניתן להגיש ערר פנימי לגורם גבוה יותר ברשות, ערר לבית הדין לעררים או עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בהתאם לסוג ההחלטה שנתקבלה ולבעל התפקיד אשר קיבל אותה.

לאור מגוון ההליכים והאפשרויות הקיימות, התייעצות עם עורך דין היא קריטית. עורך דין יכול לתת הדרכה לגבי הדרישות והנהלים הספציפיים להסדרת המעמד בישראל, הקפדה על הכנת מסמכים נכונה והגדלת סיכויי הגשת הבקשה.

דילוג לתוכן