במאה העשרים ואחת המרחק הגאוגרפי משחק תפקיד הולך וקטן, זאת הן בשל תרומת הטכנולוגיה, הגירת פליטים כתוצאה ממלחמה ושיפור יכולות השינוע והתעבורה של אנשים מכל רחבי העולם בצורה מהירה וקלה. שינויים אלו משפיעים לא רק על תחום התעסוקה במדינות שונות, אלא לא פעם גם על הופעתן של משפחות מגוונות.
מדינת ישראל מוגדרת בחוקי היסוד כמדינה דמוקרטית, אך גם כמדינה יהודית. ככזאת היא אינה מתירה מתן מעמד לאזרחים זרים באופן חופשי ובוודאי שאינה מעודדת הגירה והשתקעות בשטחה. ובכל זאת ישנם מספר נהלים המאפשרים לאזרחים זרים הסדרת מעמד בישראל.
אופן התחלת ההליך המדורג תלוי בשאלה היכן מצויים בני הזוג: האם שניהם בישראל, שניהם בחו"ל או שהישראלי נמצא בארץ ובן הזוג הזר מצוי בחו"ל.
טרם הגשת הבקשה יש לוודא שבן הזוג הזר מחזיק במסמכי מקור ממדינת מוצאו וזאת מאחר שהנפקת מסמכים אלה אורכת זמן. על בן הזוג הזר להציג תעודת לידה, תעודות המעידות על מצב אישי ותעודה על היעדר רישום פלילי מחצי השנה האחרונה. במקרים בהם שונה השם של בן הזוג הזר יש להביא תעודה המעידה על שינוי השם וכן היעדר רישום פלילי גם עבור השם הקודם.
את התעודות המקוריות יש לאמת באפוסטיל או בשרשרת חתימות במשרד החוץ ושגרירות ישראל במדינת המוצא.
במקרים מורכבים בהם לאזרח הזר רישום פלילי, גירושין, נישואין שטרם הסתיימו או קטינים נלווים נמליץ להתייעץ טרם פתיחת ההליך וזאת על מנת להבין היטב אילו מסמכים נדרשים.
ככל שמדובר בהסדרת מעמד לבני זוג נשואים, יש לצרף גם את תעודת הנישואין של בני הזוג. כאשר גם היא צריכה להיות מאומתת ומתורגמת.
התשובה לשאלה משתנה בהתאם למיקומם של בני הזוג:
אם בן הזוג הזר נמצא במדינת המוצא ובן הזוג הישראלי נמצא בארץ תפתח הבקשה למשרד הפנים בהגשה מקוונת, ותבחן על ידי הלשכה האחראית על מקום מגורי בן הזוג הישראל. במקרה כזה ישאר בן הזוג הזר במדינת המוצא עד לתום בחינת בקשתם ורק אז יוכל להכנס לישראל.
אם שני בני הזוג בחו"ל – תוגש בקשתם בפני הקונסוליה במדינת המוצא.
אילו מסמכים צריך לצרף לבקשה להסדרת מעמד בן זוג זר?
ככלל ניתן לחלק את המסמכים הנדרשים לצורך פתיחת ההליך לשלוש קבוצות:
הקבוצה הראשונה – מסמכי מקור מאומתים ומתורגמים כפי שפירטנו למעלה.
הקבוצה השניה – מסמכים המעידים על כנות הקשר בין בני הזוג, כמו למשל תדפיסי שיחות, תמונות, מכתבים של מכרים, כרטיסי טיסה משותפים, מכתב המפרט את נסיבות ההיכרות וניהול הקשר הזוגי וכל מסמך אחר אשר יש בו כדי להצביע על קשר זוגי כן בין שני המבקשים.
הקבוצה השלישית – מסמכים המעידים על מרכז חיים בישראל כמו למשל חוזה שכירות או נסח טאבו, תלושי שכר, חשבונות מים, ארנונה וחשמל וכן אישור על ניהול חשבון בנק, קופת חולים ועוד.
לכלל המסמכים הללו יש לצרף מכתב בקשה של האזרח הישראלי וכן את הטפסים הרלוונטיים בהתאם לסוג הבקשה (ידועים בציבור או נשואים). הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה.
שלבי ההליך להסדרת בן זוג זר
כפי שאמרנו ההליך מתחיל בהגשת בקשה מקוונת. טרם הגשת הבקשה יש לסרוק את מלוא המסמכים הנדרשים, להכין את הטפסים ולהעלותם לאתר.
נמליץ שלא להגיש בקשה לפני שווידאתם שמלוא המסמכים בידכם. ככל שיהיו מסמכים חסרים ישלח מכתב להשלמת מסמכים בתוך 45 ימים ואי השלמת החומר במועד יגרור את דחיית הבקשה.
אם כלל המסמכים הוגשו ולאחר המתנה לצורך בחינת מסמכי הבקשה יוזמנו בני הזוג, או האזרח הישראלי לבד לפגישה לצורך המצאת מסמכי מקור. לפגישה זאת יש להגיע עם כלל המסמכים שהוגשו, ובעיקר עם התעודות המקוריות של האזרח הזר ממדינת המקור. אך פעמים רבות יבקשו פקידי משרד הפנים לראות גם חוזה שכירות מקורי, טפסים מקוריים, מכתבי מכרים וכו'. לכן נמליץ על שמירת מלוא המסמכים באופן מסודר על מנת שלא תיאלצו להמתין לפגישה נוספת.
לאחר הפגישה, וככל שכלל המסמכים אושרו, יקבע מועד לראיון לבחינת כנות הקשר.
עד למועד הראיון ישלחו חלק מהזוגות למלא שאלון 'נתיב' ולאחריו תקבע להם פגישה בנתיב. התוספת להליך זה רלוונטית ליוצאי ברית המועצות לשעבר.
במועד הראיון לבחינת כנות הקשר יתושאלו שני בני הזוג בנפרד על נסיבות היכרותם, זוגיותם, מגוריהם המשותפים, אורחות חייהם ומכריהם. רשות האוכלוסין וההגירה תבקש לבדוק האם בני הזוג יודעים פרטים אחד על השני, או שמדובר בקשר שטחי או לא אותנטי מספיק.
אם שני בני הזוג נמצאים בישראל יגיעו שניהם ללשכה ויתשאלו בה אחד אחרי השני, אך ככל ששוהה בן הזו הזר בחו"ל יארך הראיון סימולטנית כאשר האזרח הזר יתושאל בשגרירות ישראל במדינה ואילו הישראלי בלשכה.
בסיום הראיון ישלח התיק בכללותו לקבלת החלטה. גם שלב זה עלול לארוך מעט זמן, תלוי בעומס בלשכה המטפלת.
ההחלטה יכולה להיות אישור הבקשה, דחייתה או אישור בתנאים כגון הפקדת ערבות או בחינה נוספת של הקשר טרם מעבר לשלב הבא בהליך.
במהלך ההליך יגיעו בני הזוג ככלל אחת לשנה לחידוש האשרה בדרכונו של בן הזוג הזר. בכל שנה הם יתושאלו ויצטרכו להציג מסמכים המעידים כי הם עדיין בני זוג וכי עודם מתגוררים וחיים בישראל.
אורך ההליך תלוי בסוג ההליך. בעוד שהליך של בני זוג ידועים בציבור יארך שבע שנים, ההליך של בני זוג נשואים יארך ארבע שנים בלבד.
קריטריונים לזכאות: הגורמים המכריעים
בהתאם לנהלי משרד הפנים בקשה להסדרת מעמדו של בן זוג זר לאזרח ישראלי תאושר בהתקיים שלושה תנאים:
את הקריטריונים הללו בוחן משרד הפנים באמצעות מספר בדיקות: ראשית נבדקים המסמכים שהוגשו בצירוף לבקשה. נבחן היעדר רישום פלילי במדינת המוצא, הרשות בוחנת את שני בני הזוג מול גורמי אכיפת החוק בישראל. נבחן מרכז החיים בארץ והכניסות והיציאות לחו"ל. עוד נבחנות הראיות לכנות הקשר. אם הבקשה מוגשת בצירוף למסמכים דלים אשר לא מצביעים על קשר חזק היא עלולה להיפסל בשלב זה.
לאחר מכן יבחנו גם ראיונותיהם של בני הזוג. זהו שלב קריטי, כיוון שסתירות בתשובות בני הזוג או אי ידיעת פרטים מסוימים עלולים להכשיל גם זוגות אמיתיים ורציניים.
בתי המשפט הורו לא פעם למשרד הפנים כי טרם הכרעה בבקשה עליו לבחון את כלל הראיות, אם יש צורך להתקשר לממליצים וכן ככל שעדיין נותר ספק אף לבקר בדירה אשר את כתובתה מסרו בני הזוג.
אך נדגיש כי בפרט בפתחו של ההליך, וככל שישנן סתירות משמעותיות בראיונות או מסמכים דלים במיוחד, הבקשה פשוט תדחה.
ההליך בפני משרד הפנים אורך מספר חודשים עד לאישור הבקשה והנפקת האשרה הראשונה, מספר החודשים עד לכניסה להליך תלוי בלשכה אליה מוגשת הבקשה והעומס בלשכה.
כדי לייעל ולזרז את ההליך ככל הניתן חשוב מאד שהבקשה תהיה מוכנה היטב ותכלול את כל המסמכים והטפסים הנדרשים. ככל שיהיו חסרים מסמכים מסויימים יוציא משרד הפנים דרישה להשלימם בתוך 45 ימים. אם אלה לא יושלמו תיסגר הבקשה ויהיה צורך בהגשתה מחדש כולל תשלום אגרה והנפקת מסמכים עדכניים. הנפקת המסמכים והשלמתם עלולה לארוך זמן רב כאשר לאחר ההשלמה תועבר הבקשה לבחינה מחדש ברשות וגם זה עלול לקחת זמן המתנה ממושך. לכן נמליץ שלא להגיש בקשה חלקית או דלה.
סיכון נוסף הוא במצב בו כל מסמכי הסף מוגשים במסגרת הבקשה, אך מצורפות אליה ראיות דלות ביותר באשר לקשר הזוגי. בקשה כזאת תעבור את שלבי ההליך, אך עלולה להידחות לגופה כיוון שפקידי הרשות לא ישתכנעו מכנות הקשר הזוגי. לפיכך נמליץ על הכנת תיק מסמכים עשיר ועל היוועצות בעורך דין אשר יוכל לסייע בהכנת מסמכי הבקשה והגשתם, הגעה בליווי עו"ד להליך יכולה לחסוך זמן רב אך גם כסף, כיוון שבקשה שתדחה תגרור אחריה את הצורך בהגשת עררים וערעורים, פניה לבתי דין ומשפט והליך מייגע אשר יכול היה בקלות להמנע.
עם השלמת מלוא הדרישות יעבור התיק לבחינה ותינתן החלטה. החלטת משרד הפנים יכולה להיות אחת מבין ההחלטות הבאות:
רשות האוכלוסין וההגירה בוחנת באופן מדוקדק את הבקשות ודוחה ממגוון סיבות את הסדרת המעמד המבוקשת. ניתן מספר דוגמאות:
נוי ובנג'מין נדחו מאחר שלבנג'מין היתה זוגיות קודמת בישראל. אחריה הוא הגיש בקשת מקלט ונשאר בארץ. ואז הכיר את נוי. משרד הפנים דחה את הבקשה בטענה שבנג'מין מנסה בכל מחיר להשאר בישראל ושאין מדובר בזוגיות אותנטית.
אדם הזמין את אשתו מאתיופיה, אך פקידי רשות האוכלוסין דחו את הבקשה מאחר שהוא לא ידע את שמות אחיה, אותם מעולם לא פגש, ומאחר שהגיש מסמכים דלים מידי להוכחת הקשר הזוגי.
ברוך ולודמילה נדחו בשל פער גילאי גדול. בהחלטת הדחייה טען משרד הפנים כי למרות שהם גרים יחד נראה שהקשר אינו של בני זוג אלא של מטפלת – מטופל.
הבקשה של רון וביאטריס נדחתה בטענה שביאטריס הונתה את משרד הפנים כאשר ביקשה ויזת תיירת לישראל בטענה שהגיע לביקור בלבד, זאת כשהיא יודעת שרון מחכה לה בביתם המשותף.
ואת צביקה ומרי-אן דחתה הרשות בשל ריבים חוזרים של צביקה עם הפקידים ועזיבתו באמצע הפגישה את המקום.
זהו רק מקבץ קטנטן של הנמקות סירוב שהיו באמת ושהגיעו למשרדנו לאחר הדחייה.
על החלטת דחייה וגם על החלטה לאשר בכפוף לערבות ניתן להגיש ערר פנימי בתוך 21 יום מיום קבלת ההחלטה לבעל תפקיד בכיר מזה שקיבל את ההחלטה הראשונית. הערר הראשוני יבחן בתוך רשות האוכלוסין וההגירה. לעתים אף ממש בתוך הלשכה. ככל שתיוותר החלטת הסירוב על כנה ניתן להגיש ערר לבית הדין לעררים.
ערר לבית הדין לעררים יוגש בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה של הרשות בערר הפנימי. ערר של בני זוג יוגש בשם שני בני הזוג ויש לתמוך אותו בתצהיר המאמת את עובדות הבקשה. אם בן הזוג הזר שוהה במדינת המוצא יאומת התצהיר בפני הקונסול במדינה. הערר יכלול את מלוא הראיות הרלוונטיות וכן את החלטות משרד הפנים. ככל ששוהה בן הזוג הזר בארץ חשוב מאד גם להגיש בקשה למתן צו ביניים וזאת על מנת למנוע הליכי אכיפה וגירושו בטרם התקיים דיון בעניינו.חשוב להדגיש: על אף שישנם 30 ימים לצורך הגשת ערר, הרי שככל שהורתה רשות האוכלוסין וההגירה לאזרח הזר לצאת מהארץ לפני תום 30 הימים, חשוב מאד להגיש את הערר ואת צו הביניים בתוך המועדים שנקבעו.
גם אם פניתם בעצמכם לרשות האוכלוסין, במקרה בו קיבלתם החלטת דחייה נמליץ לפנות לעורך דין לשם הגשת הערר. עו"ד המתמחה בהסדרת מעמד יוכל להבין אילו מסמכים נדרשים אשר יכולים לחזק את הבקשה. כיצד הכי נכון לתקוף אותה והאם היא עומדת בתנאי הפסיקה והנוהל. לשיחת ייעוץ ללא התחייבות אתם מוזמנים להשאיר פרטים בתחתית העמוד.
חלק מהקטגוריות שצויינו מאפשרות הסדרת מעמד לטווח ארוך של שנים, חלק לצמיתות וחלק לטווח קצר. התנאים מן הסתם משתנים בין בקשה לבקשה ובין עניין לעניין וכמובן שישנם נהלים נוספים ואפשרויות אחרות המשתנות בהתאם לתנאים הפוליטיים, לפסיקות בתי המשפט ולמציאות בשטח.
חוקי היסוד בישראל קובעים שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. ההיבט הדמוקרטי של המדינה מחייב אותה בלהכיר ולאפשר מעמד, זמני או קבוע, לזרים בתנאים מסוימים ומטעמים מוצדקים. כל זאת כיוון שלא פעם אי מתן מעמד לזרים יפגע אנושות בזכויות היסוד של אזרחים ישראלים עמם הזרים באים במגע, ואליהם מדינת ישראל מחויבת.
כך לדוגמא אי מתן או אי הארכת מעמד באופן זמני למטפלת זרה בסיעוד עלול לפגוע אנושות בזכויות של המטופל הסיעודי הישראלי לבריאות, לחיים ולכבוד בעת זקנה. ללא מתן מעמד למטפלת יוותר אותו מטופל ללא טיפול חיוני. דוגמא נוספת היא הסדרת מעמד לבני זוג זרים של אזרחים ישראלים, אי מתן מעמד לאלו יפגע עמוקות בזכותם של האזרחים הישראלים לחיי משפחה.
אולם, ההיבט היהודי של המדינה, מרסן ומציב גבולות להיבט הדמוקרטי. מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, ככזו היא מעוניינת למנוע מפני אזרחים זרים להשתקע בארץ. לכן, לא פעם משרד הפנים יציב דרישות בירוקרטיות קפדניות ודקדקניות ממבקשי המעמד בישראל ורף גבוה של הוכחות, יבחן את העניין לפרטי פרטים, ואף ידחה בקשות על סטייה מועטה ושולית מהמצופה.
הסדרת המעמד בישראל כפופה לנהלים ולתנאים הספציפיים המצויים בהם. כפי שאמרנו משרד הפנים אינו מעוניין באישור מעמדם של זרים בארץ ולכן הנהלים אינם רבים והאפשרויות להסדיר מעמד בארץ לאזרחים זרים שאינם ישראליים מצומצמות ביותר.
כאמור, ישנן מספר עילות להסדרת מעמד בישראל עבור זרים. הראשי מבניהם הוא טעם השבות אשר מקנה זכות לקבלת אזרחות בישראל לכל יהודי, בן או נכד של יהודי, המעוניין להשתקע בארץ. טעם זה מחזק ומגלם את ההיבט היהודי של המדינה, אי לכך המדינה לרוב לא מערימה קשיים על מבקשי מעמד מטעם זה.
אולם, הסדרת מעמד על ידי מי שאינו זכאי שבות, כרוכה בקשיים ודרישות מורכבות מהמבקשים.
הראשונה היא עובדים זרים – אלה אזרחים אשר הגיעו לישראל לתקופה מוגבלת ואשר מטרת הגעתם היא עבודה. כיום ניתן מעמד לעובדים זרים בענפי הסיעוד, הבניין, החקלאות והתעשייה. כמו כן ניתנות אשרות עסקים ואשרות מומחים באופן פרטני על ידי חברות המבקשות זאת.
הקבוצה השניה היא של אזרחים זרים המבקשים את הסדרת מעמדם בישראל ויש לכך טעמים אלו הם שונים ומגוונים וביניהם :
וישנם עוד מספר נהלים המאפשרים הגשת בקשה והסדרת מעמד בארץ מכוחם.
בפני מבקשי הסדרת מעמד בישראל מגוון אתגרים: קושי בירוקרטי, קושי באיתור המסמכים והראיות הנדרשות, יחס קשוח מצד פקידי הרשות, אי הכרת הנהלים, מצבים עובדתיים מורכבים, צורך בפתרונות מהירים וכן לא פעם אף החלטות שרירותיות, פזיזות ולא סבירות שניתנות על ידי משרד הפנים.
אי לכך ליווי של עורך דין בהליכי הסדרת מעמד בישראל, הוא לא פעם זה שיעשה את ההבדל בין "כן ללא". עורך דין הבקיא בדיני ההגירה לישראל ואשר מכיר את נהלי משרד הפנים יוכל פעמים רבות לחסוך או להקל על כאב הראש הבירוקרטי, להציל משפחות מעורבות מפירוק בשל דרישת משרד הפנים, לסייע לשמירה על חייהם ובריאותם של זרים הזקוקים למקלט או לטיפול רפואי בישראל, וכן של מטופלים ישראלים הזקוקים לסיעוד מידי עובד זר.
המסמכים משתנים מבקשה לבקשה בהתאם לנהלים, אך גם משתנים ממבקש למבקש.
כך לדוגמה כשמדובר על הסדרת מעמד של בן זוג יש לצרף מסמכים המעידים על כנות הקשר ועל מרכז החיים בישראל. וזאת בנוסף למסמכים מקוריים ומאומתים ממדינת המוצא המעידים על היותו של המבקש פנוי (רווק, אלמן או גרוש) וכן על כך שאין מניעה פלילית או בטחונית בשהותו בישראל.
לצורך קבלת מעמד מכוח חוק השבות נוסף על המסמכים המקוריים של המבקש יש לצרף מסמכים המעידים על יהדותו.
בהסדרת מעמד פליט בישראל יש להציג מסמכים הקשורים בסכנה לה טוען מבקש המקלט, ובמאמצים שביצע לצורך קבלת הגנה במדינתו.
לצורך הסדרת מעמד מטעמים הומניטארים יש להצביע על אותם טעמים ולצרף חוות דעת וראיות להם. בנוסף ידרשו מסמכי מקור ממדינת המוצא ומסמכים המעידים על זיקה חזקה לישראל.
על מנת להסדיר מעמדו של מומחה זר יש להציג אסמכתאות על מומחיותו ועל ההכרח באותו אדם דווקא על פני עובד ישראלי לצד מסמכים על המעסיק וטפסים והתחייבויות שעליו למלא.
נוסף למסמכים המשתנים ידרוש משרד הפנים במרבית המקרים מסמכים ממדינת המקור כשהם מקוריים מאומתים ומתורגמים. בין מסמכים אלה: דרכון בתוקף, תעודת לידה, תעודת מצב אישי, אישור היעדר רישום פלילי, תעודת שינוי שם, תעודת נישואין או אישור על הורות.
לאור מגוון הנהלים המסדירים מגוון רחב של בקשות אפשרויות, אנו נציע כמובן להתייעץ עם עו"ד להסדרת מעמד בישראל טרם הפניה למשרד הפנים.
הכנת המסמכים היא קריטית שכן בהיעדר מסמכים רלוונטיים תדחה הבקשה על הסף או לגופו של עניין.
הדבר תלוי בשני משתנים: האחד, מהות הבקשה; השני: באיזו לשכה היא מוגשת.
בקשות מסויימות יש להגיש באופן מקוון באתר הרשות. כך למשל בקשה של בני זוג תוגש מרחוק באמצעות האתר הייעודי לכך. בקשות אחרות יפתחו בהגעת המבקש ללשכה אליה הוא משוייך. אך בעוד שחלק מהלשכות יאפשרו את הכניסה אליהם ללא הזמנת פגישה מראש אלא בתור מזדמנים, לשכות אחרות תהיינה סגורות לכניסה ויידרש להזמין תור ורק לאחר מכן להגיע.
לכל בקשה ישנו טופס ייעודי ורשימת מסמכים נדרשת אשר ללא הכנתה מראש עלולה הבקשה להדחות או לא להתקבל.
ישנן בקשות אשר הגשתן תידרש טרם נכנס האזרח הזר לישראל, וכאלה אשר ניתן להגיש בכל שלב.
כפי שהסברנו, מדינת ישראל היא מדינה יהודית וככזאת היא אינה מאפשר לאזרחים זרים שאינם עונים על הנהלים להשתקע בארץ. פעמים רבות הקשחת העמדות של רשות האוכלוסין פוגעת קשות גם במי שעונה על הנוהל והגיש בקשה כנה ואמיתית. לצורך בקרה על הרשות הוקם בית הדין לעררים.
זוהי ערכאה שיפוטית ייחודית המתמחה בענייני הכניסה והישיבה בישראל ומקיימת ביקורת שיפוטית על החלטות משרד הפנים בענייני הסדרת המעמד בישראל. ההליך בפני בית הדין מחייב ראשית הגשת בקשה ולעיתים אף הגשת ערר פנימי ולא ניתן לדלג על השלבים. לבית הדין סמכויות רחבות וזאת החל מהשבת העניין לבדיקה מחודשת של הרשות, דרך קבלת הבקשה להסדרת המעמד ודרך ביקורת שיפוטית על חוקים ומתן פרשנות להם. ההליך נפתח בהגשת ערר וכן ניתן לבקש במסגרתו בקשה למתן צו ביניים אשר ימנע הליכי הרחקה מהארץ.
מבקשי המעמד בישראל עלולים להתקל במגוון בעיות: החל מקושי בירוקרטי, דרך אתגרים בהשגת המסמכים הנדרשים, עבור בהערמת קשיים על ידי פקידי הרשות, אי הכרת תנאי הנהלים, מצבים עובדתיים בעייתיים, צורך במתן פתרונות מהירים וכלה בהחלטות בלתי סבירות, שרירותיות או לא מבוססות של הרשות. עורך דין הבקיא בדיני ההגירה לישראל ואשר מכיר את נהלי משרד הפנים יוכל פעמים רבות לחסוך או להקל על כאב הראש הבירוקרטי ובמקרים מסויימים להציל משפחות מעורבות מפירוק או מעזיבת ישראל, ממש כך.
אנו נמליץ כמובן על פניה לעורך דין הגירה טרם ההגעה למשרד הפנים. זאת על מנת שניתן יהיה לגבש אסטרטגיה נכונה, לבחור בנוהל המתאים ביותר ואשר סיכויי ההצלחה בו הם הגבוהים ביותר. בהמשך יסייע עורך דין הגירה בהכנת רשימת מסמכים אשר תבסס באופן מיטבי את נימוקי הבקשה. לאחר מכן יתלווה עורך הדין למבקשים, יגיש את הבקשה ויוודא שההליך שנוקט משרד הפנים הוא ההליך המיטבי, ההוגן והמהיר ביותר שניתן. עורך דין יוכל להפיג את ערפל חוסר הוודאות ולהכין את המבקש להליך אותו הוא עתיד לעבור.
אם פניתם בעצמכם בעת הגשת הבקשה ונדחתם עורך דין המתמחה בתחום יוכל לסייע בניסוח ערר פנימי ולטעון טענות מנהליות בדבר החלטת הדחייה מטעם משרד הפנים. נמליץ שלא להגיש לבד ערר פנימי. פניה לעו"ד בשלב זה תאפשר הכנסת מסמכים נוספים שיעמדו בפני הרשות וכן בכל ההליכים המשפטיים שלאחר מכן ככל שאלה ידרשו.
במקרה הצורך יוכל אף עורך הדין להגיש ערר לבית הדין לעררים, ערכאה שיפוטית מיוחדת המתמחה בענייני כניסה וישיבה בישראל, ולהביא לפסק דין המורה לבחינת מחודשת של הבקשה על ידי הרשות.
אנו נמליץ טרם הפניה למשרד הפנים להיוועץ בעו"ד להסדרת מעמד ולוודא שאינכם הולכים להגיש בקשה לשווא. לשיחת ייעוץ ללא עלות ניתן להשאיר פרטים בתחתית העמוד.
גם בעניין זה יש תלות באשר לאופי הבקשה. חלק מהבקשות יוגשו באופן מקוון במערכות הממוחשבות של רשות האוכלוסין. חלק מהבקשות יוגשו בהגעה פיזית ללשכה הרלוונטית של רשות האוכלוסין וההגירה. יש לשים לב לכך שחלק מהלשכות דורשות הזמנת תור מראש לצורך הגשת בקשות מסויימות.
ניתן להגיש ערר פנימי לגורם גבוה יותר ברשות, ערר לבית הדין לעררים או עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בהתאם לסוג ההחלטה שנתקבלה ולבעל התפקיד אשר קיבל אותה.
לאור מגוון ההליכים והאפשרויות הקיימות, התייעצות עם עורך דין היא קריטית. עורך דין יכול לתת הדרכה לגבי הדרישות והנהלים הספציפיים להסדרת המעמד בישראל, הקפדה על הכנת מסמכים נכונה והגדלת סיכויי הגשת הבקשה.
לקבלת ייעוץ מקצועי ללא התחייבות
כל הזכויות שמורות לעו"ד דפנה שגל פודור 2021 © מדיניות פרטיות | תנאי שימוש | מפת אתר