חוק השבות מאפשר ליהודים, ילדיהם של יהודים ונכדיהם של יהודים לעלות לישראל וכן לבני הזוג של כל אלה לקבל אזרחות ואפילו סל זכויות וסיוע בקליטה.
אך רבים מהפונים לסוכנות היהודית ולמשרד הפנים על מנת לעלות לישראל נתקלים בקשיים. הקשיים נעוצים לעיתים בהוכחת יהדותם, במציאת מסמכים שונים שלעיתים אבדו או נהרסו עם השנים, בהיותם נינים ליהודים ולפיכך לא זכאים לפי חוק השבות, או היעדר הכרה של הרשויות בישראל בגיור שעברו בארץ או בחו"ל.
על כך יוסף כי עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר מחוייבים בראיון ובבדיקת כלל מסמכיהם בלשכת הקשר "נתיב" וכי הליך זה נוסף על חוסר הנעימות שבו עלול להכשיל אף הוא את העליה.
בעיות נוספות עלולות להיות למבקשי שבות בעלי רישום פלילי, או במקרה בו המבקש עזב את היהדות, כלומר: המיר את דתו.
השאלה "מיהו יהודי" משתנה לאורך השנים ופסיקות של בג"צ הולכות ומרחיבות את ההגדרה, הן באשר לסוגי הגיור שיוכרו בישראל לצורך קבלת מעמד והן באשר לרף ההוכחה בו נדרשים העולים לעמוד בקשר ליהדותם.
הנוהל מחייב את הפונים בבקשה לקבל מעמד מכוח חוק השבות במסמכי בסיס בלבד: תעודת לידה, תעודת מצב אישי ותעודת היעדר רישום פלילי וכן תעודות המצביעות על הזיקה ליהדות, אך הגשת בקשה בהסתמך על מסמכים אלה בלבד עלולה להיות טעות אשר תוביל לדחיית הבקשה. במקרים שונים רצוי לצרף מסמכים ומכתבים המצביעים על השתייכות לקהילה היהודית, שמירת החגים ועוד.
נוסיף כי פעמים רבות למרות שהזכות לשבות היא בסיסית וחשובה, הבקשה נבחנת באופן רשלני, שאינו מכיר בפסיקות החדשות או שאינו מדקדק במסמכים המוגשים. במצב זה מומלץ שלא להרים ידיים ולפנות לעורך דין אשר יוכל ללוות אתכם מול המשרדים השונים, לוודא שזכותכם לשבות לא נפגעת ושכל המסמכים נבחנים באופן הראוי וללא שיקולים זרים.
לקביעת פגישת ייעוץ ללא התחייבות – השאירו פרטים בתחתית העמוד.