איך מתחילים הליך הסדרת מעמד לבן זוג זר
אופן התחלת ההליך המדורג תלוי בשאלה היכן מצויים בני הזוג: האם שניהם בישראל, שניהם בחו"ל או שהישראלי נמצא בארץ ובן הזוג הזר מצוי בחו"ל.
טרם הגשת הבקשה יש לוודא שבן הזוג הזר מחזיק במסמכי מקור ממדינת מוצאו וזאת מאחר שהנפקת מסמכים אלה אורכת זמן. על בן הזוג הזר להציג תעודת לידה, תעודות המעידות על מצב אישי ותעודה על היעדר רישום פלילי מחצי השנה האחרונה. במקרים בהם שונה השם של בן הזוג הזר יש להביא תעודה המעידה על שינוי השם וכן היעדר רישום פלילי גם עבור השם הקודם.
את התעודות המקוריות יש לאמת באפוסטיל או בשרשרת חתימות במשרד החוץ ושגרירות ישראל במדינת המוצא.
במקרים מורכבים בהם לאזרח הזר רישום פלילי, גירושין, נישואין שטרם הסתיימו או קטינים נלווים נמליץ להתייעץ טרם פתיחת ההליך וזאת על מנת להבין היטב אילו מסמכים נדרשים.
ככל שמדובר בהסדרת מעמד לבני זוג נשואים, יש לצרף גם את תעודת הנישואין של בני הזוג. כאשר גם היא צריכה להיות מאומתת ומתורגמת.
כיצד יוגש ההליך?
התשובה לשאלה משתנה בהתאם למיקומם של בני הזוג:
אם בן הזוג הזר נמצא במדינת המוצא ובן הזוג הישראלי נמצא בארץ תפתח הבקשה למשרד הפנים בהגשה מקוונת, ותבחן על ידי הלשכה האחראית על מקום מגורי בן הזוג הישראל. במקרה כזה ישאר בן הזוג הזר במדינת המוצא עד לתום בחינת בקשתם ורק אז יוכל להכנס לישראל.
אם שני בני הזוג בחו"ל – תוגש בקשתם בפני הקונסוליה במדינת המוצא.
אילו מסמכים צריך לצרף לבקשה להסדרת מעמד בן זוג זר?
ככלל ניתן לחלק את המסמכים הנדרשים לצורך פתיחת ההליך לשלוש קבוצות:
הקבוצה הראשונה – מסמכי מקור מאומתים ומתורגמים כפי שפירטנו למעלה.
הקבוצה השניה – מסמכים המעידים על כנות הקשר בין בני הזוג, כמו למשל תדפיסי שיחות, תמונות, מכתבים של מכרים, כרטיסי טיסה משותפים, מכתב המפרט את נסיבות ההיכרות וניהול הקשר הזוגי וכל מסמך אחר אשר יש בו כדי להצביע על קשר זוגי כן בין שני המבקשים.
הקבוצה השלישית – מסמכים המעידים על מרכז חיים בישראל כמו למשל חוזה שכירות או נסח טאבו, תלושי שכר, חשבונות מים, ארנונה וחשמל וכן אישור על ניהול חשבון בנק, קופת חולים ועוד.
לכלל המסמכים הללו יש לצרף מכתב בקשה של האזרח הישראלי וכן את הטפסים הרלוונטיים בהתאם לסוג הבקשה (ידועים בציבור או נשואים). הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה.
שלבי ההליך להסדרת בן זוג זר
כפי שאמרנו ההליך מתחיל בהגשת בקשה מקוונת. טרם הגשת הבקשה יש לסרוק את מלוא המסמכים הנדרשים, להכין את הטפסים ולהעלותם לאתר.
נמליץ שלא להגיש בקשה לפני שווידאתם שמלוא המסמכים בידכם. ככל שיהיו מסמכים חסרים ישלח מכתב להשלמת מסמכים בתוך 45 ימים ואי השלמת החומר במועד יגרור את דחיית הבקשה.
אם כלל המסמכים הוגשו ולאחר המתנה לצורך בחינת מסמכי הבקשה יוזמנו בני הזוג, או האזרח הישראלי לבד לפגישה לצורך המצאת מסמכי מקור. לפגישה זאת יש להגיע עם כלל המסמכים שהוגשו, ובעיקר עם התעודות המקוריות של האזרח הזר ממדינת המקור. אך פעמים רבות יבקשו פקידי משרד הפנים לראות גם חוזה שכירות מקורי, טפסים מקוריים, מכתבי מכרים וכו'. לכן נמליץ על שמירת מלוא המסמכים באופן מסודר על מנת שלא תיאלצו להמתין לפגישה נוספת.
לאחר הפגישה, וככל שכלל המסמכים אושרו, יקבע מועד לראיון לבחינת כנות הקשר.
עד למועד הראיון ישלחו חלק מהזוגות למלא שאלון 'נתיב' ולאחריו תקבע להם פגישה בנתיב. התוספת להליך זה רלוונטית ליוצאי ברית המועצות לשעבר.
במועד הראיון לבחינת כנות הקשר יתושאלו שני בני הזוג בנפרד על נסיבות היכרותם, זוגיותם, מגוריהם המשותפים, אורחות חייהם ומכריהם. רשות האוכלוסין וההגירה תבקש לבדוק האם בני הזוג יודעים פרטים אחד על השני, או שמדובר בקשר שטחי או לא אותנטי מספיק.
אם שני בני הזוג נמצאים בישראל יגיעו שניהם ללשכה ויתשאלו בה אחד אחרי השני, אך ככל ששוהה בן הזו הזר בחו"ל יארך הראיון סימולטנית כאשר האזרח הזר יתושאל בשגרירות ישראל במדינה ואילו הישראלי בלשכה.
בסיום הראיון ישלח התיק בכללותו לקבלת החלטה. גם שלב זה עלול לארוך מעט זמן, תלוי בעומס בלשכה המטפלת.
ההחלטה יכולה להיות אישור הבקשה, דחייתה או אישור בתנאים כגון הפקדת ערבות או בחינה נוספת של הקשר טרם מעבר לשלב הבא בהליך.
במהלך ההליך יגיעו בני הזוג ככלל אחת לשנה לחידוש האשרה בדרכונו של בן הזוג הזר. בכל שנה הם יתושאלו ויצטרכו להציג מסמכים המעידים כי הם עדיין בני זוג וכי עודם מתגוררים וחיים בישראל.
אורך ההליך תלוי בסוג ההליך. בעוד שהליך של בני זוג ידועים בציבור יארך שבע שנים, ההליך של בני זוג נשואים יארך ארבע שנים בלבד.
קריטריונים לזכאות: הגורמים המכריעים
בהתאם לנהלי משרד הפנים בקשה להסדרת מעמדו של בן זוג זר לאזרח ישראלי תאושר בהתקיים שלושה תנאים:
- כנות קשר
- מרכז חיים בישראל
- היעדר מניעה בטחונית או פלילית
את הקריטריונים הללו בוחן משרד הפנים באמצעות מספר בדיקות: ראשית נבדקים המסמכים שהוגשו בצירוף לבקשה. נבחן היעדר רישום פלילי במדינת המוצא, הרשות בוחנת את שני בני הזוג מול גורמי אכיפת החוק בישראל. נבחן מרכז החיים בארץ והכניסות והיציאות לחו"ל. עוד נבחנות הראיות לכנות הקשר. אם הבקשה מוגשת בצירוף למסמכים דלים אשר לא מצביעים על קשר חזק היא עלולה להיפסל בשלב זה.
לאחר מכן יבחנו גם ראיונותיהם של בני הזוג. זהו שלב קריטי, כיוון שסתירות בתשובות בני הזוג או אי ידיעת פרטים מסוימים עלולים להכשיל גם זוגות אמיתיים ורציניים.
בתי המשפט הורו לא פעם למשרד הפנים כי טרם הכרעה בבקשה עליו לבחון את כלל הראיות, אם יש צורך להתקשר לממליצים וכן ככל שעדיין נותר ספק אף לבקר בדירה אשר את כתובתה מסרו בני הזוג.
אך נדגיש כי בפרט בפתחו של ההליך, וככל שישנן סתירות משמעותיות בראיונות או מסמכים דלים במיוחד, הבקשה פשוט תדחה.
הליך מהיר ויעיל להסדרת מעמד בן זוג זר
ההליך בפני משרד הפנים אורך מספר חודשים עד לאישור הבקשה והנפקת האשרה הראשונה, מספר החודשים עד לכניסה להליך תלוי בלשכה אליה מוגשת הבקשה והעומס בלשכה.
כדי לייעל ולזרז את ההליך ככל הניתן חשוב מאד שהבקשה תהיה מוכנה היטב ותכלול את כל המסמכים והטפסים הנדרשים. ככל שיהיו חסרים מסמכים מסויימים יוציא משרד הפנים דרישה להשלימם בתוך 45 ימים. אם אלה לא יושלמו תיסגר הבקשה ויהיה צורך בהגשתה מחדש כולל תשלום אגרה והנפקת מסמכים עדכניים. הנפקת המסמכים והשלמתם עלולה לארוך זמן רב כאשר לאחר ההשלמה תועבר הבקשה לבחינה מחדש ברשות וגם זה עלול לקחת זמן המתנה ממושך. לכן נמליץ שלא להגיש בקשה חלקית או דלה.
סיכון נוסף הוא במצב בו כל מסמכי הסף מוגשים במסגרת הבקשה, אך מצורפות אליה ראיות דלות ביותר באשר לקשר הזוגי. בקשה כזאת תעבור את שלבי ההליך, אך עלולה להידחות לגופה כיוון שפקידי הרשות לא ישתכנעו מכנות הקשר הזוגי. לפיכך נמליץ על הכנת תיק מסמכים עשיר ועל היוועצות בעורך דין אשר יוכל לסייע בהכנת מסמכי הבקשה והגשתם, הגעה בליווי עו"ד להליך יכולה לחסוך זמן רב אך גם כסף, כיוון שבקשה שתדחה תגרור אחריה את הצורך בהגשת עררים וערעורים, פניה לבתי דין ומשפט והליך מייגע אשר יכול היה בקלות להמנע.
החלטה בבקשה להסדרת מעמד של בן זוג זר
עם השלמת מלוא הדרישות יעבור התיק לבחינה ותינתן החלטה. החלטת משרד הפנים יכולה להיות אחת מבין ההחלטות הבאות:
- קבלת הבקשה – במקרה הזה יוזמנו בני הזוג ותונפק אשרת תייר בעל רשיון עבודה.
- קבלת הבקשה בתנאים– רשות האוכלוסין וההגירה רשאית, ככל שעולות ספקות באשר לכנות הקשר לאשר את הבקשה בכפוף להפקדת ערבות. הערבות שיכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים תופקד במשרדי הרשות בנתב"ג. כמו כן יכולה הלשכה להאריך את ההליך או לדחות את המעבר לשלב הבא. חשוב להבהיר- על אף שאין מדובר בדחייה, גם החלטה על אישור בתנאים ניתן להביא בפני בית הדין לעררים ובמקרה בו נתקבלה החלטה לא סבירה, אפשר אף לשנותה.
- דחיית הבקשה / סירוב לבקשה – אם החליטה רשות האוכלוסין וההגירה כי הבקשה אינה עומדת באחד התנאים או שהוגשה ללא המסמכים הנדרשים תידחה הבקשה.
קטינים נלווים
אך הנוהל עורך הבחנה בין קטינים מתחת לגיל 15 לכאלה שמעל. עבור הקטינים הנושקים לגיל בגרות יבקש משרד הפנים לראות ראיות לכך שהקטין שהה צמוד לבן הזוג הזר המבקש את הסדרתו בשנתיים שלפני הגשת הבקשה.
על מנת להסדיר את המעמד נדרש לצרף מסמכי מקור של הקטינים וכן את הסכמת אביהם כי יהגרו למדינה אחרת.
הימצאותם של קטינים נלווים הופכת את ההליך למורכב הרבה יותר ואנו נמליץ להתייעץ טרם הגשתו.
דחיית בקשה / סירוב לבקשה להסדרת מעמד של בן זוג זר
רשות האוכלוסין וההגירה בוחנת באופן מדוקדק את הבקשות ודוחה ממגוון סיבות את הסדרת המעמד המבוקשת. ניתן מספר דוגמאות:
נוי ובנג'מין נדחו מאחר שלבנג'מין היתה זוגיות קודמת בישראל. אחריה הוא הגיש בקשת מקלט ונשאר בארץ. ואז הכיר את נוי. משרד הפנים דחה את הבקשה בטענה שבנג'מין מנסה בכל מחיר להשאר בישראל ושאין מדובר בזוגיות אותנטית.
אדם הזמין את אשתו מאתיופיה, אך פקידי רשות האוכלוסין דחו את הבקשה מאחר שהוא לא ידע את שמות אחיה, אותם מעולם לא פגש, ומאחר שהגיש מסמכים דלים מידי להוכחת הקשר הזוגי.
ברוך ולודמילה נדחו בשל פער גילאי גדול. בהחלטת הדחייה טען משרד הפנים כי למרות שהם גרים יחד נראה שהקשר אינו של בני זוג אלא של מטפלת – מטופל.
הבקשה של רון וביאטריס נדחתה בטענה שביאטריס הונתה את משרד הפנים כאשר ביקשה ויזת תיירת לישראל בטענה שהגיע לביקור בלבד, זאת כשהיא יודעת שרון מחכה לה בביתם המשותף.
ואת צביקה ומרי-אן דחתה הרשות בשל ריבים חוזרים של צביקה עם הפקידים ועזיבתו באמצע הפגישה את המקום.
זהו רק מקבץ קטנטן של הנמקות סירוב שהיו באמת ושהגיעו למשרדנו לאחר הדחייה.
הגשת ערר על סירוב להסדרת מעמד של בן זוג זר
על החלטת דחייה וגם על החלטה לאשר בכפוף לערבות ניתן להגיש ערר פנימי בתוך 21 יום מיום קבלת ההחלטה לבעל תפקיד בכיר מזה שקיבל את ההחלטה הראשונית. הערר הראשוני יבחן בתוך רשות האוכלוסין וההגירה. לעתים אף ממש בתוך הלשכה. ככל שתיוותר החלטת הסירוב על כנה ניתן להגיש ערר לבית הדין לעררים.
ערר לבית הדין לעררים יוגש בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה של הרשות בערר הפנימי. ערר של בני זוג יוגש בשם שני בני הזוג ויש לתמוך אותו בתצהיר המאמת את עובדות הבקשה. אם בן הזוג הזר שוהה במדינת המוצא יאומת התצהיר בפני הקונסול במדינה. הערר יכלול את מלוא הראיות הרלוונטיות וכן את החלטות משרד הפנים. ככל ששוהה בן הזוג הזר בארץ חשוב מאד גם להגיש בקשה למתן צו ביניים וזאת על מנת למנוע הליכי אכיפה וגירושו בטרם התקיים דיון בעניינו.חשוב להדגיש: על אף שישנם 30 ימים לצורך הגשת ערר, הרי שככל שהורתה רשות האוכלוסין וההגירה לאזרח הזר לצאת מהארץ לפני תום 30 הימים, חשוב מאד להגיש את הערר ואת צו הביניים בתוך המועדים שנקבעו.
גם אם פניתם בעצמכם לרשות האוכלוסין, במקרה בו קיבלתם החלטת דחייה נמליץ לפנות לעורך דין לשם הגשת הערר. עו"ד המתמחה בהסדרת מעמד יוכל להבין אילו מסמכים נדרשים אשר יכולים לחזק את הבקשה. כיצד הכי נכון לתקוף אותה והאם היא עומדת בתנאי הפסיקה והנוהל. לשיחת ייעוץ ללא התחייבות אתם מוזמנים להשאיר פרטים בתחתית העמוד.
העסקת עובד זר בתחום הסיעוד דורשת לא מעט בירוקרטיה, הוצאות וידע מהמטופל הסיעודי. הוא נדרש לפעול מול רשות האוכלוסין וההגירה לקבלת היתר, לפעול מול הלשכה הפרטית לאיתור עובד, לשמש כמעסיק ולספק משכורת וזכויות לעובד הזר, לפעול מול המוסד לביטוח לאומי על מנת לקבל גמלת סיעוד, לעתים לעבוד מול חברת סיעוד ועוד ועוד גופים מוסדות ומשרדים ממשלתיים וכל זאת בשעתו הקשה ביותר כשנקלע למצב גופני או קוגניטיבי קשה. בשורות הבאות ננסה לעשות סדר ולפרט על זכויות עובדים זרים בסיעוד, ולא פחות חשוב מכך – מהן הזכויות להן זכאי המטופל הסיעודי.
לפני ההעסקה
כבר לפני שמתחילים להעסיק עובדים זרים סיעודיים יש מספר שלבים שצריך לעבור: ראשית יש לקבל היתר העסקה מרשות האוכלוסין וההגירה. פעמים רבות שלב קבלת ההיתר יהיה לאחר שהוגשה בקשה לגמלת סיעוד למוסד לביטוח לאומי. להרחבה ניתן לקרוא במאמר הבא.
לאחר קבלת ההיתר יש לפנות לאחת הלשכות הפרטיות לתיווך והבאת עובדים זרים אשר יאתרו עבורכם עובד זר.
העובד הזר צריך להחזיק בויזה על שמו של המטופל הסיעודי. ויזה על שם מטופל קודם לא עוברת עם העובד למטופל הבא.
לעתים נדרש המטופל הסיעודי לבקש עבור המטפל ויזה הומניטרית. איך עושים זאת, מה התנאים לויזה הומנטרית בענף הסיעוד ומה יש לצרף לבקשה הומניטרית? תשובות לכל השאלות, הנחיות וטיפים בקישור הבא.
זכויות עובדים זרים בסיעוד – זכויות כספיות
שכר מינימום – העובד הזר זכאי לשכר מינימום כפי שהוא מתעדכן מעת לעת. שכר המינימום זהה לעובד זר ולעובד ישראלי כאחד, אלא שמשכרו של העובד הזר ניתן לנכות כל מיני ניכויים. שימו לב! אם ניכיתם מהשכר של העובד הזר ניכויים כלשהם חובה לרשום זאת באופן מפורש בחוזה ההעסקה שאחרת תחשבו כמי שלא שילם שכר מינימום ותיאלצו להשלים את השכר. גם אם ניכיתם מהשכר של העובד ניכויים כלשהם, זכויותיו הסוציאליות תמיד יגזרו משכר המינימום.
יום מנוחה שבועי– יום המנוחה יכול להיות בשבת או בראשון לפי דתו של העובד והוא יהיה באורך 25 שעות. העובד רשאי ביום המנוחה השבועי לצאת מבית המעסיק או להשאר בו.
תשלום על עבודה בשבת– אם הועסק העובד ביום המנוחה השבועית הוא זכאי לתשלום בגובה 150% משכרו עבור 25 שעות עבודה עבודה בשבת.
זכויות עובדים זרים בסיעוד – הבראה ונסיעות
דמי נסיעה – עובד המתגורר בבית המעסיק אינו מוציא הוצאות נסיעה ולפיכך אינו זכאי להחזר דמי נסיעה. אך הוא יהיה זכאי להם אם יצא ביום המנוחה השבועי.
דמי הבראה– אם השלים העובד שנת עבודה אחת, הוא זכאי לדמי הבראה בסוף כל שנה. עלות יום הבראה היא 418 ש"ח, והזכאות לדמי הבראה עולה ככל שהעובד צובר ותק בבית המעסיק. בשנה הראשונה הוא זכאי ל- 5 ימי הבראה, בשנה השניה והשלישית ל- 6 ימי הבראה, ובשנה הרביעית עד העשירית ל- 7 ימי הבראה.
זכויות עובדים זרים בסיעוד -חגים וימי מחלה
חגים – עובד זר זכאי ל- 9 ימי חג בשנה. את הימים עליו למסור למעסיק עם תחילת ההעסקה ויש לרשום אותם בחוזה. הם ישארו קבועים לאורך כל תקופת עבודתו. בחודש בו חל יום חג זכאי העובד שלא לעבוד באותו החג מבלי שיפגע שכרו החודשי. אם נשאר העובד לעבוד ביום החג הוא זכאי לתשלום על עבודה בחג (זהה לתשלום על עבודה בשבת). אם נפל החג בשבת אין צורך לשלם כפל תשלום.
ימי מחלה – העובד זכאי לצבור יום וחצי מחלה על כל חודש עבודה שעבד עד למקסימום של 90 יום. אם היה העובד חולה והביא לכך אישור רפואי יש לשלם לו עבור ימי המחלה: עבור היום הראשון אין צורך לשלם; עבור היום השני והשלישי יש לשלם מחצית השכר הרגיל; והחל מהיום הרביעי זכאי העובד לתשלום מלא.
זכותו של עובד זר לחופשה שנתית
גם כאן תעלה זכאותו של העובד לימי חופשה ככל שיהיה ותיק יותר. בחמש השנים הראשונות לעבודתו זכאי העובד ל-14 ימי חופשה. בשנה השישית ל-16 ימי חופשה, בשנה השביעית ל- 18 ימי חופשה ובכל שנה נוספת ליום חופשה אחד נוסף.
תנאי הזכאות לחופשה שנתית
העובד יהיה זכאי לצאת לימי חופשתו ושלא יפגע שכרו החודשי. נמליץ לערוך רישום מדוקדק של ימי החופשה אליהם יצא העובד ולשמור תיעוד זה. על העובד לתאם עם מעסיקו את מועד היציאה לחופשה, אך הוא אינו אחראי למציאת מחליף עבורו ואין להתנות את היציאה לחופשה במציאת מחליף כזה. אם העובד מעוניין לצאת לחופשת מולדת בזמן חופשתו, הדבר כפוף לקבלת הסכמה מהמטופל ולהוצאת אינטר-ויזה מרשות האוכלוסין וההגירה.
ככל שניצל העובד את ימי החופשה אין שום סיבה לשלם בסיום השנה תשלום כפול עבור פדיון ימי חופשה. יתרה מזאת המועד לפדיון ימי חופשה הוא בסיום ההעסקה ולא בסיומה של כל שנת עבודה. אם נסע העובד לביקור מולדת לתקופה ארוכה יותר מימי החופשה הצבורים לו הוא למעשה לקח חל"ת (חופשה ללא תשלום). חופשה כזאת כפופה להסכמת המעסיק וימי החופשה הללו לא יובאו בחשבון תקופת העסקתו וזכויותיו הסוציאליות.
פנסיה לעובדים זרים בסיעוד
חלף הפרשות לפנסיה – עובד זר זכאי לחלף הפרשות לפנסיה. החישוב נעשה באופן הבא: יש להפריש 6.5% משכרו החודשי של העובד וזאת החל מהחודש השביעי לעבודתו. את התשלום בגין תגמולי פנסיה יש להעביר לעובד רק בעת סיום העסקתו. שימו לב! אם הפחתתם ניכויים מותרים משכרו של העובד הזר יחושבו ההפרשות משכר המינימום, אך אם שילמתם לעובד שכר גבוה משכר המינימום יחושבו ההפרשות מהשכר בפועל.
חלף הפרשות לקרן פיצויים – עובד זר שהתפטר זכאי לקבל חלף הפרשות לקרן הפיצויים בגובה 6% משכרו החודשי (שכר מינימום או שכר גבוה ממינימום) החל מחודש העבודה השביעי.
פיצויים לעובדים זרים
פיצויי פיטורין – אם העובד פוטר או שהתפטר בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורין מלאים (מחלה, הרעת תנאים וכו') הוא זכאי לפיצויים מלאים. הפיצויים יחושבו כמכפלת שכרו החודשי האחרון במספר שנות עבודתו של העובד.
הודעה מוקדמת- הן על העובד והן על המעסיק הרוצים לסיים את יחסי העבודה בינהם לתת הודעה מוקדמת או חלף הודעה מוקדמת בכסף. בענף הסיעוד מורכב העניין מעט יותר וזאת מאחר שמצד אחד מתגורר העובד בבית המטופל ומנגד נטישת עובד מהיום להיום ללא הודעה מוקדמת תותיר את המטופל חסר ישע לחלוטין. לכן נוסף על ימי ההודעה המוקמת הקבועים בחוק מוסיפים נהלי רשות האוכלוסין וההגירה הוראות נוספות למשל מחוייבות לתקופות הודעה ארוכות יותר לעובדים וחובה על מטופל לאפשר לעובד להתגורר בביתו משך 7 ימים ממועד סיום העסקתו.
זכויות עובדים זרים בסיעוד – זכויות נוספות
ביטוח רפואי – מטופל סיעודי חייב לרכוש על חשבונו ביטוח רפואי לעובד הזר. הוא זכאי לנכות מחצית מעלות הביטוח ועד לתקרה הקבועה בחוק משכרו של העובד הזר.
מגורים – מטופל מחוייב להעסיק את העובד הזר בביתו, זאת פרט למקרים חריגים שקיבלו לכך אישור מראש מרשות האוכלוסין וההגירה. על המטופל להכין עבור העובד חדר ובו מיטה, ארון ושידה לכל הפחות. כאמור, את האפשרות להתגורר בבית המעסיק יש לתת לעובד למשך 7 ימים לכל הפחות לאחר פיטוריו או התפטרותו, וזאת גם אם את ימי ההודעה המוקדמת מחליפים בתשלום.
שעות עבודה ומנוחה – בהתאם לפסיקת בג"צ לא חל חוק שעות עבודה ומנוחה על עבודתם של העובדים הזרים, אך אין משמעות הדבר שניתן להעסיקם מסביב לשעון. יש לאפשר לעובד הזר מנוחה רציפה בת שמונה שעות.
חוזה העסקה – העובד זכאי לחוזה העסקה מסודר וברור. חוזה כזה מגן גם על המעסיק במקרה של תביעה.
ניכויים מותרים משכרו של עובד זר
כדי לנקות סכומים משכרו של עובד זר עליכם לוודא שאתם פועלים כחוק ושומרים על זכויות עובדים זרים בסיעוד ועל כך ניתן לקרוא בקישור הבא.
אך נבהיר: את הניכויים לא ניתן לבצע באופן רטרואקטיבי ויש לסכמם באופן מפורש עם העובד הזר ואף לעגן זאת בחוזה ההעסקה עמו, או בנספח מיוחד המצורף לחוזה כדי לשמור על זכויות עובדים זרים בסיעוד.
תביעות עובד זר כנגד המעסיק
לא פעם מיד לאחר סיום ההעסקה מקבל המעסיק תביעה מהעובד הזר. הדבר נובע בין היתר מהיעדר ידע ויכולת של העובד לחשב את הסכומים המגיעים לו. עובדים רבים פונים לגופים שונים המסייעים להם בחישוב זכויות עובדים זרים בסיעוד ובין היתר מציעים להם גם שירותים משפטיים, שליחת מכתב דרישה או אפילו הגשת תביעה.
עורך דין יכול לסייע
לעובדים זרים בענף הסיעוד יש הסדרים שונים בעניינים מסוימים מעובדים ישראלים ואפילו מעובדים זרים בענפים אחרים. לכן נמליץ לפנות לעו"ד המכיר על בוריו זכויות עובדים זרים בסיעוד ויוכל לסייע לכם בהתגוננות מפני תביעה, בניהול משא ומתן לפני ההגעה לתביעה, בעריכת תחשיב מדויק ונכון ובהכנת מכתב סילוק שיגן עליכם באופן המיטבי.
גם למעסיק ישנן זכויות, ולכן ניתן להגיש כנגד העובד במקרים מסוימים אף תביעה שכנגד או אפילו לחייבו בהפקדת ערובה להבטחת כיסוי הוצאות התביעה.
זקוקים לסיוע או ייעוץ? אתם מוזמנים להשאיר את פרטי הקשר בתחתית העמוד ואחזור אליכם לקבלת ייעוץ ללא התחייבות.