בלוג

כל חברה או מוסד זקוקים לשירותי ניקיון, ועבור מרביתם הניקיון אינו סוג העבודה או הפעילות הרגילים שהם חלק מפעילות החברה, אצל חלק מהחברות אין צורך בהעסקת עובד ניקיון בהיקף של משרה מלאה. לכן פונים החברות והעסקים לקבלני ניקיון לטובת קבלת השירות וקבלן הניקיון מספק את שירותי הניקיון כמיקור חוץ. ישנם

בית הדין לעררים הוא בית דין מומחה בתחומו המפקח על החלטות רשות האוכלוסין וההגירה בענייני הכניסה לישראל, השהייה בה וקביעת המעמד בארץ. בתי דין אלו חדשים יחסית והוקמו לאור מספרם ההולך גדל של זרים הנכנסים לישראל והצורך במתן פתרונות לסוגי המשפחות השונות ולסוגי העסקה שונים. כיום קיימים בישראל ארבעה בתי

רשות האוכלוסין וההגירה אמונה על הסדרת מעמדם החוקי של אזרחים, תושבים או זרים, ומחזיקה בסמכות בין היתר להסדרת מעמדם של עובדים זרים בישראל, תיירים, בני או בנות זוג זרים וילדיהם. בקשות לרשות מוגשות על פי רוב בהתייצבות פיזית או באמצעות המערכת המקוונת שמפעילה הראשות, והיא בוחנת בקשות אלה ומחליטה על

מבקשי מקלט הם אזרחים זרים אשר הגישו בקשה לקבל מעמד של "פליט" בישראל עקב סכנה הנשקפת להם בארצם. מרגע שהמבקש הגיש בקשת מקלט לרשות האוכלוסין וההגירה ועד שמתקבלת הכרעה בעניין, הוא נחשב מבקש מקלט. בזמן הדיון בבקשתם של מבקשי המקלט ועד להכרעה, ישראל נמנעת מלגרשם וזאת מחשש לסכנת חיים ורדיפה

קבלן כוח אדם מספק עובדים עבור חברה חיצונית שהיא המשתמש בפועל. תפקידו לתווך למשתמש בפועל כוח עבודה בלבד בהתאם לדרישות התפקיד, וזאת להבדיל משירות מלא כמיקור חוץ שמעניק קבלן שירותים. למעשה תפקידו של קבלן כוח האדם הוא קבל הגדרת עבודה, גיוס וסינון כוח אדם מתאים לעבודה, תיווך בין העובד ובין

מי הוא קבלן שירות? קבלן שירות מספק באמצעות עובדיו לחברה השוכרת אותו שירות בתחומי הניקיון, השמירה, ההסעדה או האבטחה. להבדיל מקבלן כוח אדם, המספק למזמין השירות רק כוח אדם, קבלן שירות מספק שירות מלא בתחום מסוים כמיקור חוץ להיבט בעסק של המזמין. כך לדוגמא, קבלן שירותי ניקיון לא מספק לעסק

בית הדין לעררים הוא ערכאה שיפוטית חדשה יחסית, אשר הוקמה לאור מספרם ההולך וגדל של זרים הנכנסים לישראל למטרת תיירות, הגירה, עבודה, זוגיות, רפואה ועסקים. לאור הצורך ההולך וגדל בערכאה אשר תחום התמחותה הוא באזרחים זרים הוקם בית הדין לעררים בשנת 2014 וקיבל את סמכויותיו מכוח חוק הכניסה לישראל. ערכאה

הסדרת מעמד במדינת ישראל במאה העשרים ואחת המרחק הגאוגרפי משחק תפקיד הולך וקטן, זאת הן בשל תרומת הטכנולוגיה, הגירת פליטים כתוצאה ממלחמה ושיפור יכולות השינוע והתעבורה של אנשים מכל רחבי העולם בצורה מהירה וקלה. שינויים אלו משפיעים לא רק על תחום התעסוקה במדינות שונות, אלא לא פעם גם על יחסי

מבקשי מקלט – מהי אמנת הפליטים? אמנת הפליטים של האו"ם משנת 1951, נולדה בעקבות מלחמת העולם השנייה ומשבר הפליטים שהגיע בעקבותיה, כשהיא עומדת כאחד ההסכמים הבינלאומיים המשמעותיים והרלוונטיים ביותר להגנה על מבקשי מקלט. האמנה, שנוצרה במקור כדי לתת מענה לצרכים הספציפיים של פליטים אירופים, התפתחה מאז לכדי מכשיר עולמי אשר

פליטים האמנות עליהן חתומה מדינת ישראל מדינת ישראל חתומה על מספר אמנות בינלאומיות אשר מגדירות את זכויות של מבקשי מקלט ופליטים ובהתאמה את החובות של המדינות החתומות על האמנה. המרכזית ביותר מבין אלה, היא אמנת האו"ם לפליטים משנת 1951 בדבר מעמד הפליטים והפרוטוקול שלה מ-1967. מכשירים בינלאומיים אלה מבססים מסגרת

ערר פנימי רשות האוכלוסין עו"ד דפנה שגל פודור במדיה ישראלים אשר מנהלים חיי זוגיות עם אזרח זר או אזרחים זרים אשר מבקשים להסדיר את מעמדם מכל נוהל שהוא, עלולים לא פעם להיתקל בדחייה ותשובות שליליות מול משרד הפנים. אך דחיית הבקשה אינה סוף פסוק, במובן מסויים היא רק תחילתה של

כל מה שצריך לדעת על הגשת ערר לבית הדין לעררים בית הדין לעררים הוא ערכאה שיפוטית הפועלת בהתאם לחוק הכניסה לישראל ולסדרי דין שנקבעו בתקנות. ישנם בתי דין המחולקים למחוזות (צפון, דרום, תל אביב וירושלים) ובדין יושבים דיין אחד בכל תיק.  טרם ההגעה אל בית הדין הדין לעררים רצוי להבין

Humanitarian Permit Applications to the Ministry of the Interior for Humanitarian Stay Permits The Ministry of the Interior allows the submission of applications for humanitarian stay permits on the matter of foreign workers or foreign nationals who wish to extend their stay in Israel for a variety of reasons. There

הסדרת מעמד בן זוג זר ההליך המדורג להסדרת מעמד בן זוג זר הסדרת מעמדו של בן זוג זר בישראל היא יציאה למסע הדורש הבנה ברורה של נהלי משרד הפנים, גישה אסטרטגית והיערכות יסודית. בשורות הבאות ננסה לעשות סדר בהליך, בהיערכות המקדימה, בתנאים להגשה ובשלבים שלאחריה.  הליך הסדרת המעמד לבן או

בקשה הומניטרית בקשה הומניטרית למשרד הפנים משרד הפנים מאפשר הגשת בקשות הומניטאריות אליו בעניינם של עובדים או אזרחים זרים אשר מסיבות שונות מבקשים את הארכת שהותם בישראל.  יש שני סוגים אפשריים של בקשות הומניטריות: בקשה הומניטארית בסיעוד – על סוג זה של בקשות ניתן לקרוא בקישור הבא. הסוג השני הוא כללי

בית הדין לעררים בית הדין לעררים בית הדין לעררים או בשמו המלא 'בית הדין לעררים מכוח חוק הכניסה לישראל' הוא בית דין ייחודי אשר כלל התיקים המגיעים לפתחו עוסקים בהסדרת מעמד בישראל. בין יתר הנושאים הנדונים בבית הדין: איחוד משפחות, בני זוג זרים לאזרחים ישראלים, עובדים זרים שאשרתם בוטלה, מסורבי

על מנת להעסיק עובד זר מחייב חוק עובדים זרים את המעסיק להחזיק בהיתר להעסקה ואילו את העובד הזר להחזיק באשרת עבודה בתוקף. על האשרה וההיתר להיות מקושרים אחד לשני. ההחזקה בהיתר ובאשרה כפופה לתנאים. כך למשל מעסיק סיעודי של עובד זר מחוייב לספק לו חדר בביתו, לשלם לו את משכורתו

אודות בית הדין לעררים בית הדין לעררים מכוח חוק הכניסה לישראל, הוקם בשנת 2014 והוא מהווה ערכאה מומחית וייחודית העוסקת בכל נושאי הכניסה לישראל. תוכן עניינים תפקידו של בית הדין הוא להעביר ביקורת על החלטות רשות האוכלוסין וההגירה, ולא פעם הוא הופך החלטות אלה, מאלץ את הרשות לנמק החלטות שרירותיות,