בלוג

מה הם נישואים אזרחיים ומי זקוק להם? נישואים אזרחיים אלה הם נישואים שנערכים על ידי נציג המדינה בה הם נערכים, ולא על ידי נציג מוסד דתי כמו הרבנות או הכנסייה. המשמעות היא שנישואים אלה פתוחים לכל זוג החפץ בכך ובין היתר זוגות חד מיניים, חסרי דת, או זוגות מעורבי דת.

מתי נזמין תייר לישראל? כניסה לישראל, אפילו לביקור קצר, לא פעם מחייבת אזרחים זרים באשרת כניסה מוקדמת. ישנן מדינות שאזרחיהן פטורים מהליך נוהל הזמנת תייר והנפקת אשרת כניסה טרם כניסתם לישראל. אזרחי אותן מדינות ייכנסו בקלות יחסית לשטח המדינה, אם כי פקחי ביקורת הגבולות רשאים לסרב את כניסתם על פי

במדינת ישראל הדרך היחידה להינשא, נישואין אותם ניתן לרשום במרשם האוכלוסין, היא באמצעות המוסדות הדתיים. כלומר, יהודים יוכלו להנשא ברבנות, נוצרים בכנסיה, מוסלמים יהיו תחת סמכות בית הדין השרעי ודרוזים תחת בית הדין הדורזי. אך אין בישראל היום פתרון לנישואין אזרחיים של מי שמעוניין להמנע ממעורבות הממסד הדתי בנישואיו וכן

משרד הפנים אמון על השמירה על שערי הכניסה לישראל, על רישום האוכלוסין ועל מתן אשרות שהייה ועבודה לאזרחים זרים. מתוקף תפקידו מוגשות אליו בקשות רבות להסדרת מעמדם של אזרחים זרים השוהים בישראל. רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים בוחנת את הבקשות בהתאם לנהליה, לשיקול דעתה ולמסמכים שצורפו לבקשה ולא פעם מסרבת

העסקת עובד זר בסיעוד אינה מסתכמת בתשלום השכר החודשי לו זכאי העובד. המטפל זכאי לכלל הזכויות הסוציאליות להן זכאי כל עובד בישראל, אך קיימים בעניינו מספר הסדרים מיוחדים שיש לשים לב אליהם. למרבה הצער נערך גמר חשבון לעובד זר בסיעוד על ידי המעסיק הסיעודי, שהוא בשונה ממעסיקים אחרים, לא בחר

העסקת עובד זר ללא היתר הוגדרה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה וכן הערכאות המשפטיות העוסקות בעניין כמכת מדינה. בהתאמה מתייחסות הרשויות לעניין זה במלוא החומרה ואוכפות את ההעסקה בצורה עיקשת תוך הטלת סנקציות חריפות על המעסיקים. ישראלים רבים אשר מעסיקים עובדי משק בית, נקיון, שמרתפות בביתם או באמצעות חברת כוח

מהו הליך בקשה לאיחוד משפחות? בקשה לאיחוד משפחות הוא הגירת קבע של בני משפחה של אזרח או תושב ישראלי למדינת ישראל במטרה להתאחד עמו. ככלל הליך של בקשה לאיחוד משפחות בישראל אינו מיועד ליהודים שמבקשים להתאחד עם משפחתם בארץ, אלו זכאים לעלות מכוח שבות. ההליך מיועד רק למי שאינו יהודי

מדינת ישראל, כמדינות שונות אחרות ברחבי העולם, מקפידה על זהותם של הנכנסים בשעריה ושואפת להימנע מהשתקעות זרים בשטחה. הכניסה לארץ אפשרית באופן חופשי לאזרחי ישראל כמובן, אך גם לאזרחים משורה של מדינות אחרות אשר יש להן פטור מאשרה לישראל. אזרחי שאר המדינות יצטרכו אשרת כניסה על מנת להגיע לארץ. אך

אזרחים זרים אשר נמצאו מפרים את תנאי האשרה שלהם, עלולים להישלח למתקן משמורת. מתקן המשמורת הוא מתקן מעצר ייעודי לאזרחים זרים אשר הוצא נגדם צו גירוש בשל סירוב בעת הכניסה לישראל, בשל הפרת תנאי אשרתם בישראל או בשל הסתננות שלא כדין לישראל. בישראל שני מתקני משמורת, הראשון הוא מתקן "יהלו"ם"

הזכות לחיי משפחה היא זכות חוקתית הנובעת באופן ישיר מכבוד האדם. מדינת ישראל מחויבת לזכות זו ולכן מקנה זכאות למתן מעמד בישראל לבני זוג זרים לאזרחים ישראלים. הזכאות למעמד קבע בישראל לבן הזוג הזר אינה אוטומטית, אלא כפופה להליך ארוך ובדיקה מעמיקה מצד משרד הפנים לצורך הסדרת מעמד ידועים בציבור.

בישראל, נכון לסוף שנת 2023, שוהים ומועסקים כ- 122,000 עובדים זרים חוקיים בתחומי הסיעוד, הבנייה, החקלאות, המלונאות, התעשיה או אשר מועסקים כמומחים בתחומם. העובדים הזרים המועסקים בארץ נהנים מתנאים הדומים לאלה של העובדים הישראליים, אך ישנם הסדרים נוספים המיוחדים אך ורק לעובדים הזרים ואשר מחייבים את מעסיקיהם בחובות שונות, שאי

עורך דין הגירה הופך יותר ויותר מבוקש בשנים האחרונות, אשר מאופיינות בהגירה רבה ומעבר בין מדינות. ההגירה הרבה היא תולדת השינויים הדמוגרפיים והמלחמות אשר שולחות מאות אלפי פליטים ממדינותיהם, הכפר הגלובלי המחבר בין אנשים במדינות שונות והמאפשר קשרי זוגיות ומשפחה שלא היו אפשריים בעבר והגירת העבודה המעודדת מעבר מדינתי בעקבות

על משרד הפנים ועורך דין משרד הפנים משרד הפנים אמון על תחומים מגוונים רבים וביניהם האחריות על השלטון המקומי, על הבחירות ברשויות המקומיות, תקצוב ופיקוח על פעילותן של העדות הלא יהודיות בישראל, המאגר הביומטרי הלאומי רישוי עסקים, חופי רחצה, שעון הקיץ, רישום אוכלוסין, מעברי גבול, הכניסה והשהייה בישראל. על רשות

בית הדין לעררים הוא ערכאה שיפוטית ייעודית אליה ניתן להגיש עררים על החלטות רשות האוכלוסין וההגירה בענייני כניסה לישראל, שהייה בה, עובדים זרים והגירה. בית הדין לעררים פועל בהתאם לחוקים ותקנות המיוחדים רק לו. כך למשל סדרי הדין בבית דין זה אינם דומים לסדרי הדין בבית משפט השלום או המחוזי.

ישנם שני סוגים של ועדות הומניטאריות במשרד הפנים. האחת מטפלת בבקשות הומניטריות בעניינם של עובדים זרים בתחום הסיעוד. השניה היא ועדה הומניטארית כללית הדנה בבקשות מסיבות שונות של אזרחים זרים השוהים בישראל ואשר מטעמים מיוחדים מבקשים להסדיר את מעמדם בארץ. ועדה הומניטרית בענף הסיעוד עבודתם של עובדים זרים המגיעים לעבוד

אזרחים ישראליים אשר יש להם הורה קשיש ובודד הנמצא מחוץ לארץ זכאים לבקש הסדרת מעמד הורה קשיש. מדובר באחד מהנהלים האנושיים וההומניים ביותר אשר מדינת ישראל מאפשרת, וזאת כדי לאפשר לאזרח הישראלי להתאחד עם הורהו ולשמש עבורו משענת בגיל המבוגר ובעיקר לאפשר לאזרח הישראלי לקיים את מצוות כיבוד ההורים ולא

חוק האזרחות מפרט את המקרים בהן אדם זכאי לאזרחות ישראלית. בין מקרים אלה ניתנת אזרחות ליהודים מכוח חוק השבות, לתינוקות שנולדים לאזרחים ישראלים, לילדים מאומצים של אזרחים ישראלים, על ידי הענקת אזרחות מטעם שר הפנים ומכוח התאזרחות. מה משמעות הביטוי "מכוח התאזרחות"? באילו מקרים אדם יכול להגיש בקשה לאזרחות ישראלית

העסקת עובד זר בתחום הסיעוד דורשת לא מעט בירוקרטיה, הוצאות וידע מהמטופל הסיעודי. הוא נדרש לפעול מול רשות האוכלוסין וההגירה לקבלת היתר, לפעול מול הלשכה הפרטית לאיתור עובד, לשמש כמעסיק ולספק משכורת וזכויות לעובד הזר, לפעול מול המוסד לביטוח לאומי על מנת לקבל גמלת סיעוד, לעתים לעבוד מול חברת סיעוד

מדינת ישראל מכירה בזכות לחיי משפחה כזכות יסוד ולכן אזרח זר הנשוי לאזרח ישראלי יכול להגיש בקשה עבור קבלת אזרחות ישראלית דרך נישואין. אך מאחר שמשרד הפנים לא רוצה להעניק מעמד למי שנישואיו לישראלי אינם כנים, הוא יצר הליך ארוך וסבוך, עמוס שלבים, מסמכים ואשר אורך למעלה מארבע שנים (או במקרה

ויזה הומניטרית כמה מילים על הועדה ההומניטרית בענף הסיעוד https://www.youtube.com/watch?v=V3NJNteCYEM&t=219s בקשה הומניטרית היא בקשה המוגשת לרשות האוכלוסין וההגירה ואשר מטרתה היא מתן אשרת שהייה לאזרחים זרים בישראל. קיימים שני סוגים של בקשות הומניטריות, הראשונה היא בקשה הומניטרית עבור עובדים זרים בתחום הסיעוד. והשנייה היא בקשה הומניטרית כללית, לאותם אזרחים זרים

תחום הסדרת המעמד בישראל הוא תחום מגוון ומאתגר הדורש בקיאות רבה בנהלים השונים של משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה, החוק, הפסיקה והחלטות הממשלה, שכן כל מקרה יכול להיות מטופל בדרכים שונות אך עו"ד מיומן בתחום של – עורך דין הסדרת מעמד – יכול לספק הרבה יותר כלים ואפשרויות ללקוחותיו. התרחישים

החלטות בית הדין לעררים – בית הדין לעררים הוא בית דין ייעודי המתמחה בענייני כניסה וישיבה בישראל. על פי רוב דן בית הדין בעררים המוגשים אליו על החלטות של רשות האוכלוסין וההגירה. ההחלטות יכולות להיות בענייני שהייה בארץ, כניסה לארץ, קבלת אזרחות, הסדרת מעמד בני זוג, פליטים ומבקשי מקלט, עובדים

בשנים האחרונות, ולאור תהליכי הגלובליזציה והימצאותם של תיירים ועובדים זרים רבים בישראל, עולה מספרם של האזרחים הישראליים המנהלים מערכת יחסים עם אזרחים זרים. מדינת ישראל מכירה בזוגיות כזו ומכוחה מוכנה לשקול הסדרת מעמד של בן זוג זר, אך מדובר בהליך מורכב הפרוש על פני מספר שנים ונקרא הליך מדורג. שמו

עם הארכת תוחלת החיים והארכת הזקנה, הימצאותם בישראל של עובדים זרים בתחום הסיעוד הפכה לנפוצה יותר ויותר. אך העסקת עובד זר סיעודי מצריכה היכרות עם מגוון חוקים, נהלים ותקנות, חובות וזכויות שיש למטופל הסיעודי. התנאים להעסקת עובד זר סיעודי על מנת להעסיק עובד זר סיעודי על המטופל לקבל היתר העסקה

העסקת עובד זר בסיעוד הופכת לנפוצה יותר ויותר עם העלייה בתוחלת החיים. לא מעט מטופלים סיעודיים, בעיקר מבוגרים, נמצאים במצב שבו אינם יכולים לקיים בעצמם את הפעולות הבסיסיות ביותר וביניהן הלבשה, רחצה, שליטה בסוגרים, מעברים בין מצבים, האכלה וניידות. הקושי יכול להיות עקב לקות גופנית או קוגניטיבית, שמצריכה השגחה מתמדת.

כל חברה או מוסד זקוקים לשירותי ניקיון בעלי רישיון קבלן ניקיון, ועבור מרביתם הניקיון אינו סוג העבודה או הפעילות הרגילים שהם חלק מפעילות החברה, אצל חלק מהחברות אין צורך בהעסקת עובד ניקיון בהיקף של משרה מלאה. לכן פונים החברות והעסקים לקבלני ניקיון לטובת קבלת השירות וקבלן הניקיון מספק את שירותי

בית הדין לעררים הוא בית דין מומחה בתחומו המפקח על החלטות רשות האוכלוסין וההגירה בענייני הכניסה לישראל, השהייה בה וקביעת המעמד בארץ. בתי דין אלו חדשים יחסית והוקמו לאור מספרם ההולך גדל של זרים הנכנסים לישראל והצורך במתן פתרונות לסוגי המשפחות השונות ולסוגי העסקה שונים. כיום קיימים בישראל ארבעה בתי

רשות האוכלוסין וההגירה אמונה על הסדרת מעמדם החוקי של אזרחים, תושבים או זרים, ומחזיקה בסמכות בין היתר להסדרת מעמדם של עובדים זרים בישראל, תיירים, בני או בנות זוג זרים וילדיהם. בקשות לרשות מוגשות על פי רוב בהתייצבות פיזית או באמצעות המערכת המקוונת שמפעילה הראשות, והיא בוחנת בקשות אלה ומחליטה על

מבקשי מקלט הם אזרחים זרים אשר הגישו בקשה לקבל מעמד של "פליט" בישראל עקב סכנה הנשקפת להם בארצם. מרגע שהמבקש הגיש בקשת מקלט לרשות האוכלוסין וההגירה ועד שמתקבלת הכרעה בעניין, הוא נחשב מבקש מקלט. בזמן הדיון בבקשתם של מבקשי המקלט ועד להכרעה, ישראל נמנעת מלגרשם וזאת מחשש לסכנת חיים ורדיפה

קבלן כוח אדם מספק עובדים עבור חברה חיצונית שהיא המשתמש בפועל. תפקידו לתווך למשתמש בפועל כוח עבודה בלבד בהתאם לדרישות התפקיד, וזאת להבדיל משירות מלא כמיקור חוץ שמעניק קבלן שירותים. למעשה תפקידו של קבלן כוח האדם הוא קבל הגדרת עבודה, גיוס וסינון כוח אדם מתאים לעבודה, תיווך בין העובד ובין

מי הוא קבלן שירות? קבלן שירות מספק באמצעות עובדיו לחברה השוכרת אותו שירות בתחומי הניקיון, השמירה, ההסעדה או האבטחה. להבדיל מקבלן כוח אדם, המספק למזמין השירות רק כוח אדם, קבלן שירות מספק שירות מלא בתחום מסוים כמיקור חוץ להיבט בעסק של המזמין. כך לדוגמא, קבלן שירותי ניקיון לא מספק לעסק

בית הדין לעררים הוא ערכאה שיפוטית חדשה יחסית, אשר הוקמה לאור מספרם ההולך וגדל של זרים הנכנסים לישראל למטרת תיירות, הגירה, עבודה, זוגיות, רפואה ועסקים. לאור הצורך ההולך וגדל בערכאה אשר תחום התמחותה הוא באזרחים זרים הוקם בית הדין לעררים בשנת 2014 וקיבל את סמכויותיו מכוח חוק הכניסה לישראל. ערכאה

הסדרת מעמד במדינת ישראל במאה העשרים ואחת המרחק הגאוגרפי משחק תפקיד הולך וקטן, זאת הן בשל תרומת הטכנולוגיה, הגירת פליטים כתוצאה ממלחמה ושיפור יכולות השינוע והתעבורה של אנשים מכל רחבי העולם בצורה מהירה וקלה. שינויים אלו משפיעים לא רק על תחום התעסוקה במדינות שונות, אלא לא פעם גם על הופעתן

מבקשי מקלט – מהי אמנת הפליטים? אמנת הפליטים של האו"ם משנת 1951, נולדה בעקבות מלחמת העולם השנייה ומשבר הפליטים שהגיע בעקבותיה, כשהיא עומדת כאחד ההסכמים הבינלאומיים המשמעותיים והרלוונטיים ביותר להגנה על מבקשי מקלט. האמנה, שנוצרה במקור כדי לתת מענה לצרכים הספציפיים של פליטים אירופים, התפתחה מאז לכדי מכשיר עולמי אשר

פליטים האמנות עליהן חתומה מדינת ישראל מדינת ישראל חתומה על מספר אמנות בינלאומיות אשר מגדירות את זכויות של מבקשי מקלט ופליטים ובהתאמה את החובות של המדינות החתומות על האמנה. המרכזית ביותר מבין אלה, היא אמנת האו"ם לפליטים משנת 1951 בדבר מעמד הפליטים והפרוטוקול שלה מ-1967. מכשירים בינלאומיים אלה מבססים מסגרת

ערר פנימי רשות האוכלוסין עו"ד דפנה שגל פודור במדיה רשות האוכלוסין וההגירה אמונה על הסדרת מעמדם החוקי של אזרחים, תושבים או זרים, ומחזיקה בסמכות בין היתר להסדרת מעמדם של עובדים זרים בישראל, תיירים, בני או בנות זוג זרים וילדיהם. בקשות לרשות מוגשות על פי רוב בהתייצבות פיזית או באמצעות המערכת

כל מה שצריך לדעת על הגשת ערר לבית הדין לעררים בית הדין לעררים הוא ערכאה שיפוטית הפועלת בהתאם לחוק הכניסה לישראל ולסדרי דין שנקבעו בתקנות. ישנם בתי דין המחולקים למחוזות (צפון, דרום, תל אביב וירושלים) ובדין יושב דיין אחד בכל תיק. טרם ההגעה אל בית הדין הדין לעררים רצוי להבין

הסדרת מעמד בן זוג זר ההליך המדורג להסדרת מעמד בן זוג זר הסדרת מעמדו של בן זוג זר בישראל היא יציאה למסע הדורש הבנה של נהלי משרד הפנים, גישה אסטרטגית והיערכות יסודית. בשורות הבאות ננסה לעשות סדר בהליך, בהיערכות המקדימה, בתנאים להגשה ובשלבים שלאחריה.  הליך הסדרת המעמד לבן או לבת

בקשה הומניטרית בקשה הומניטרית למשרד הפנים משרד הפנים מאפשר הגשת בקשות הומניטאריות אליו בעניינם של עובדים או אזרחים זרים אשר מסיבות שונות מבקשים את הארכת שהותם בישראל. יש שני סוגים אפשריים של בקשות הומניטריות: בקשה הומניטארית בסיעוד – על סוג זה של בקשות ניתן לקרוא בקישור הבא. הסוג השני הוא כללי

בית הדין לעררים בית הדין לעררים בית הדין לעררים או בשמו המלא 'בית הדין לעררים מכוח חוק הכניסה לישראל' הוא בית דין ייחודי אשר כלל התיקים המגיעים לפתחו עוסקים בהסדרת מעמד בישראל. בין יתר הנושאים הנדונים בבית הדין: איחוד משפחות, בני זוג זרים לאזרחים ישראלים, עובדים זרים שאשרתם בוטלה, מסורבי

שימוע לפני שלילת היתר – על מנת להעסיק עובד זר מחייב חוק עובדים זרים את המעסיק להחזיק בהיתר להעסקה ואילו את העובד הזר להחזיק באשרת עבודה בתוקף. על האשרה וההיתר להיות מקושרים אחד לשני. ההחזקה בהיתר ובאשרה כפופה לתנאים. כך למשל מעסיק סיעודי של עובד זר מחוייב לספק לו חדר

אודות בית הדין לעררים בית הדין לעררים מכוח חוק הכניסה לישראל, הוקם בשנת 2014 והוא מהווה ערכאה מומחית וייחודית העוסקת בכל נושאי הכניסה לישראל. תוכן עניינים תפקידו של בית הדין הוא להעביר ביקורת על החלטות רשות האוכלוסין וההגירה, ולא פעם הוא הופך החלטות אלה, מאלץ את הרשות לנמק החלטות שרירותיות,